בין בתי המלאכה וחדרי החזרות של רחוב רבניצקי, אפשר לפספס את סניור בנקל. היא פועלת שלושה ימים בשבוע באזור שלא ידע הרבה מעבר למסעדות פועלים, ויש בה לכל היותר שלושים מקומות ישיבה. עוד לפני שמביטים בתפריט, ברור שאייל סניור וגל נוי עשו כאן ציפור שונה ונדירה.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
המקום שקט, מעורר אסוציאציה מיידית לסלון ביתי או למסעדות ביסטרו קטנטנות מפעם. המטבח פתוח ויש בו גריל פחמים קטן, פלאנצ'ה ותנור. הכול קטן וצנוע. סניור שעל האוכל ונוי שעל המשקאות מארחים בעצמם. כבר לא פותחים כאן מקומות כאלו, קטנים ואישיים.
בתפריט הלא גדול ארבעה אגפים - ירקות, ראשונות קרות ומנות חמות מן הים ומן היבשה. גם אם תהפכו בו המון לא תמצאו כל יומרה ליצירתיות או המצאה. מצד שני, זה בטח לא ביסטרו עם אוכל פשוט ותבשילים. כל המנות מוכנות לנגד עיני הסועדים. אין המולה, אין אפלולית, אין צ'ייסרים ואפשר לדבר. ברור שזה מקום שאין לו כל עניין בטרנדים וקהל היעד שלו סולידי, כזה שמגלה עניין בעיקר - האוכל.
התחלנו עם חסות על גריל פחמים (68 שקלים). חסה רומית גדולה נחתכה לשניים, נמשחה במעט נוזלים ועלתה לנגד עינינו על הגריל. מעל היה רוטב קיסר עדין שבעדינים, בלי מלוח (אנשובי) ואומאמי (פרמזן) שנותנים בראש ועם נגיעת מתיקות מהאגוזים. החסה הייתה איכותית במיוחד במקורה, והורידו אותה מהגריל בדיוק ברגע הנכון. זו הייתה מנה ראויה שקרנה איכויות ושקט ושיקפה ניסיון ומיומנות.
טרטר האינטיאס (85), שהיה הבא בתור, הגיע על גספצ'ו עגבניות צהובות ולקח אל אותו שקט ממנת החסות. מרכיביו הלא רבים חברו אלו לאלו בדייקנות רבה והייתה בהם מזיגה נכונה של חמצמצות, מליחות ועוקצנות-מה, שחברו לרעננות צחה ומלבבת. בלי לכוון לשופוני, זו הייתה מנה טעימה באמת.
אותם הדברים בדיוק אמורים גם בהתייחס לטרטר הבקר (68). בשר טוב שנקצץ נכון וקיבל לתוכו בצל מקורמל, צנוברים, תבלינים ושמן צ'ילי באופן שהחדיר בו טעם מלא אופי, השאיר מקום לטעמי המקור של הבשר עצמו, לא כיוון להמצאת הגלגל אבל היה טעים טעים.
התחלנו להבין שאנחנו בידיים טובות והמשכנו לג'מבו שרימפס (98) ושקדי עגל (114). הג'מבו, שישה במספר, הגיעו על רוטב מבוסס ציר סרטנים לצד שני חצאי שומר בגריל. זו הייתה הוורסיה הגדולה של שרימפס בלק טייגר, שמגיע קפוא מוייטנאם. לא קריסטל, אבל בכמה מקומות מקבלים היום שרימפס טרי, כולל בבכירים וביוקרתיים שבהם?
צריבתם בגריל הייתה אופטימלית והוציאה מהם את הכי טוב שאפשר. ציר הסרטנים בעגבניות היה עדין וטעים במיוחד. השומר נחרך בעוצמה והוסיף לצד גוון אניסי גם טוויסט עישון קל וטוב. הראיה להצלחתה של מנת שרימפס בגודל הזה היא הדחף למצוץ את המיצים שבראשם לאחר שאוכלים את בשרם. עשינו זאת בהנאה.
ארבע חתיכות נדיבות יחסית של שקדי עגל הגיעו גם הן מגריל הפחמים, על רקע ארטישוק ירושלמי עדין וטעים ובצל ועגבניה שרופים. דיוק בכל שלבי הביצוע על הגריל וסביבת טעמים עדינה שהותירה מקום לשקדים ולמגעם עם הגריל חברו למנה מצוינת. העגבניה נתנה חמיצות ומתיקות, הקרם רכות, הבצל עומק ושקדי העגל את טעמם המובחן והאהוב. זה היה טעים עד מאוד.
חלקנו מוס שוקולד עם קרם פטיסייר (48) ונהנינו מטעם שוקולדי עמוק, לא מתוק מדי, בדחיסות רבה יחסית, עם קרם פטיסייר שנזהר אף הוא מלהעמיס מתיקות. מנה טובה מאוד שסגרה ארוחה טובה באמת.
סניור איננה מסעדה שיורה גבוה אבל גם לא מכוונת לפשוט. אייל סניור עושה בה קולינריה עכשווית בגובה העיניים. הוא מקפיד מאוד על איכויות חומרי הגלם ועבודתו משקפת ניסיון רב, טעם טוב ויד מצוינת. צריך להכיר קולינריה לעומק ולאחוז בקילומטראז' מסעדות משמעותי כדי להבין שבמקום הלא יומרני הזה, שבו מעדיפים צחות וניקיון טעמים על בלגן בחיך, מגישים אוכל שהוא מהטובים בעיר כרגע.
זאת איננה מסעדה מגניבה, אם כן. אם זה מה שאתם מחפשים, דלגו. אבל אם אינטימיות, דיוק, צחות ואופי, בשילוב חומרי גלם מוקפדים, מדברים אליכם, זה המקום בשבילכם. פחות מ-500 השקלים לשניים, לפני שתייה ושירות, מייצגים תמורה ראויה בהחלט לכסף.
סניור ונוי הם מארחים מקצועיים ולבביים. לא תמצאו אצלם הסתחבקות יתר אבל הנוכחות שלהם משלימה נכון את האוכל, שכולו אמת, אינטגריטי ואופי. זו ציפור נדירה בשמי המסעדנות המקומית מוכי הגנריות. צריך להחזיק את כל האצבעות להצלחתה לאורך זמן.
סניור, רבניצקי 4, תל אביב, 077-3032404