רחובות והסביבה הקרובה לה אינן משופעות במסעדות, בטח ביחס לגודל האוכלוסיה. קצת כמו שנראתה פעם, מזמן, קריית אונו, בטרם הפציעה בה סצינת המסעדות הגדולה הנוכחית.
סזאר, אחד העוגנים החזקים והיציבים בעיר, פעלה בה בהצלחה והעתיקה את משכנה לאחרונה ללוקיישן חדש, לא רחוק מהקודם, ועדיין בפארק המדע. קפצנו לראות מה מתרחש במשכנה הנוכחי.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
הדרך לרחובות אמנם מעוררת אסוציאציות קאנטרי-סייד אמיתיות עם פרדסים ושדות, אבל סזאר ממוקמת בתוך מתחם הייטק שנראה בדיוק כמו מקביליו בכל מקום אחר במרכז האורבני. מעט מאוד מקומות חניה בכחול-לבן יש לצידה. בחניון שאליו הפנתה אותנו המארחת אמרו לנו שאי אפשר להיכנס. חניונים אחרים לא היו, ונאלצנו לחנות במגרש עפר וללכת על חול, ואז על הכביש. זה לא נעים, וטוב יעשו אנשי סזאר אם ידאגו להכווין את אורחיהם באופן ברור יותר.
נכנסנו. שתיים-שלוש דקות והבאסה התפוגגה. החלל בסזאר התגלה כבראסרי ישראלי בן זמננו, מהסוג הגנרי, אבל כזה הממוקם על צידה המסוגנן והנאה של סקאלה זו; עם בר אמצעי נאה שתוחם בין שני חללים ואווירה שהביטוי "סמארט קז'ואל" מיטיב להגדירה. גם התימחור נוטה לרף היותר גבוה של הז'אנר.
התפריט כולל את החשודים המיידיים, כולם-כולל-כולם, בלי ניסיון לחדש דבר. אוכל מיינסטרים מהסוג הרגיל ביותר. קצת מיציתי את עמדת "בראסרי בפרברים בואך פריפריה? מספיק שהאוכל יהיה תקין. העיקר שימשיכו להתקיים" שבה אחזתי שנים ארוכות. בעיקר כי מסעדות בפרברים הפכו להיות הדבר החם ביותר בסצינה, בעוד מסעדות תל אביב מדממות. הגיע הזמן שאוכל במסעדה מהסוג הזה יהיה יותר מתקין; שיהיה טוב באמת. היצירתיות תמשיך לחכות לזמנים אחרים.
היינו שלושה והתחלנו עם קלמרי אחו בלנקו (69 שקלים), קולורבי צלויים (59) ורוסט סינטה צרובה (69).
במנת הקלמרי היו מעט קלמרי צרובים שקצת הלכו לאיבוד בים תפוחי האדמה, הבצל והעלים שהיו שם. הלכו לאיבוד והרגישו יותר כמו כל מיני דברים עם נגיעת קלמרי אבל הסך הכול היה נעים בחיך. כל אחד מהרכיבים טופל כמו שצריך והשלם היה מאוזן וחביב.
מנת הרוסטביף הגיעה עם סלסה ורדה וחרדל. שני האחרונים הרגישו מקושקשים ומיותרים. הסלסה לא הייתה טובה כלל ונכחה במינונים מופרכים. מאידך, הרוסט עצמו התגלה כטוב באמת. נדיב במינוניו, לא דקיק, מבוסס בשר טוב, ואדום דיו. הסטנו בסכין הצידה את כל התוספות ונהנינו מרוסטביף מוצלח.
לעומתו, מנת הקולורבי התגלתה כחלק הטוב פחות בשלב זה של הארוחה. הייתה לצידה הרבה פטה קרה, אגוזי לוז, עלי זעתר ושמן עירית. הקולורבי לא היה עשוי דיו ומרקמו נותר, לפיכך, יותר אל דנטה מרך. הוא לא הגיע לשלב המסוים ההוא שבו קולורבי הופך ממשהו שאפשר לאכול אותו קר והוא נחמד, למתת אלים. חסרה הייתה בו גם נגיעת הפחם המסוימת, שהפכה שם נרדף לקולורבי במסעדות בישראל בעשור האחרון. מנה מבאסת.
טורטליני גבינות צאן (93) הייתה המנה הבאה, שאותה הזמנו על תקן מנת ביניים.
ברוטב היו חמאת עגבניות ופיסטוק. זו הייתה מנה יקרה מסוגה אבל גם נדיבה במינוניה. הרבה יותר ממה שנהוג לתת במנות כאלו, שגם מתומחרות פחות. מאידך, היא הייתה סתמית לגמרי. בצק בנאלי, לא מרגישים כמו שצריך את גבינות הצאן, רוטב אפרפר לחלוטין בטעמיו. שום הד לחן שעבר במנת הקלמרי והרוסטביף לא נכח כאן.
ההמשך - בראסרי ישראלי או לא? - היה שניצל סזאר (79) וקציצת אנטריקוט (119).
השניצל, מבוסס עוף, היה גדול מאוד, אלא מה, ולהבדיל ממקביליו אצל המסעדות תואמות הסוגה, לא היה דקיק. הבלילה תובלה נחמד, הפירה היה חביב ובשונה ממנת הטורטליני שייצגה גנריות במובניה המבאסים, כאן היא באה לידי ביטוי במופע סימפטי שלה.
קציצת האנטריקוט, 200 גרם של אנטריקוט קצוץ במצב מידיום-רייר, המונח על האש בראון, הייתה טובה פלוס כשלעצמה. היא השתלבה בחן עם תפוח האדמה, אבל רוטב הדמי גלאס שמסביב היה מיותר לגמרי. הוא היה קרמלי מדי וייצג שוב את הנטייה לעודפות במטבח של סזאר. אפשר היה בלעדיו או עם סתם רוטב ציר בקר ביין אדום קל ועדין יותר. כמו שבמנת הרוסטביף התעלמנו מהתוספים, גם כאן לא נגענו בדמי גלאס ואכלנו קציצה לא רעה בכלל.
קינחנו בבסבוסה עם רוטב הדרים וקרם פרש (53). הבסבוסה עצמה הייתה טובה, רוטב ההדרים מתוק מדי אבל חביב בכל זאת והקרם פרש אחלה, רק שהיה המון ממנו. יותר ממה שהיה צריך. דבר אחד נעשה ברור ברגע זה - אין לנו עניין עם קמצנים. מאידך, לא תמיד נדיבות היתר עובדת לטובת המנות. לפעמים מדובר בהכברה.
540 שקלים לפני שתייה ושירות עלתה הארוחה הזו. 180 שקל לראש. זה לא שהמטבח בסזאר חף מבעיות והאוכל אחיד ברמתו אבל הכף נוטה לצד הזכות.
בהמשך לדברי מחלקה הראשון של הביקורת, המנות המוצלחות הן לא סתם תקינות - הן טובות, אפילו טובות פלוס. כשימננו מדויק יותר את רכיבי המנות, יקפצו מעל יציאות בנאליות מדי כמו הטורטליני או פיקשושי ביצעו כמו במנת הקולורבי, זו תוכל להיות מסעדת בראסרי טובה ממש.
ומכיוון שהכף נוטה בכל זאת לצד הזכות וכל המנות נדיבות בגודלן, מסעיף התמורה לכסף סזאר יוצאים עם ציון לא רע בכלל. השירות היה ענייני, לא תל אביבי במובן הטוב, ורוב הזמן חביב ויעיל. יש מה לשפר בה, אבל אם נהיה ברחובות יש מצב שנחזור לכאן.
קפה סזאר, המדע 15, רחובות, 08-9465444