סבתא בישלה חגיגה: המסעדה היהודית הרימה ארוחה ישראלית מרגשת
לבוא, להקשיב, לדמוע, להעמיס
לבוא, להקשיב, לדמוע, להעמיס
הלב הפועם של הקהילה זקוק למכת חשמל
כמות מפוצצת ומנה משביעה. רק מה יהיה עם הארנק?
מכונה עם לב, ומסעדה עם נשמה
כן, גם בשבת
הארוחות המשתלמות ביותר של היום, ועוד קצת
הברק לא מכה פעמיים באותו מקום, אבל פה הוא הכה בשלישית
מתישהו, כשלא יהיו טילים והכוכבים יסתדרו ללא ארוחת שישי משפחתית, נחזור לשם בחדווה
נקודת קיפאון, נקודת היתוך, פיאסטה
בתוך ארוחת המלחמה, והשלום, של לונל בפלורנטין
הלב הפועם של הקהילה זקוק למכת חשמל
בלי מאמץ, בלי זיעה, רק כיף
עיר של טעם, מהאחד שיודע הכי טוב
להחזיק מעמד, לשרוד, ולזכור מה חשוב באמת
האם זה הספסל הטוב בעיר? סביר שכן
כשנבחרת חלומות של מומחים משחקת ביחד
ויטרינה מפוארת, האנשים שעשו אותה, ובעיקר היכולת שלהם להעמיד לתצוגה את הדברים עצמם, ולא את עצמם
בלי מאמץ, בלי זיעה, רק כיף
עזבו את הוויז, ותנו לראש לזכור
כריכים מושחתים, קפה משובח ובירות מעולות. הסביבה המדהימה היא רק אקסטרה
לקום בוקר ולרצות לעבוד, ולא ללכת לישון לפני שהשתפרת קצת
משפחה שזוכרת מאיפה היא באה, ומה כדאי לאכול בדרך
36 שעות עם דן יושע, המושבניק היחידי בעולם שהוא גם דיפלומט וגם נינג'ה
דרוש תיאום ציפיות
בהיעדר כדורגל, נסתפק במקצועני אוכל
טריק אחד קטן, ואתם לגמרי שם
מצפון יתוקן שבועות
מנות נדיבות, שירות חביב, מחירים שפויים ואפס פוזה. אבל בכל זאת זקוקים כאן לעוד משהו
לחיי העצירה הטעימה הבאה
כשטבח שגדל במסעדות של מאיר אדוני רוצה לפתוח חומוסיה, המכורים חייבים לרוץ
נס או עבודה קשה, בעברית זה ממילא אותו דבר
לחיי המשוגעים הכי נורמליים שיש כאן