בסוף השבוע טיילתי באזור הכנרת, ובסופו של יום ארוך חיפשנו עגלת קפה נחמדה לעצור בה. בדרך לגבעת יואב נתקלנו בשילוט שמכווין לעגלת הקפה "יואבה", והחלטנו לעצור ולבדוק במה מדובר.
ברגע שמגיעים ליואבה, הכנרת נפרסת מול העיניים במלוא הדרה, והנוף באמת עוצר נשימה. יחד עם המוזיקה הרגועה שבוקעת מהרמקולים, פינות הישיבה הצבעוניות ולוחות הששבש הפרוסים בין השולחנות, מתקבלת אווירה נינוחה ומזמינה במיוחד. יש במקום משהו שקשה להסביר במילים - שילוב של נוף, שקט ואווירה טובה שפשוט גורם לרצות להישאר עוד קצת.
אחרי שטעמנו שלל כריכים, מאפים ובולים מיוחדים מהתפריט, חיכתה לנו גם הפתעה נעימה. אילן, מבעלי המקום, יצא אלינו עם מגש עמוס בכוסות טעימה של שייקים צבעוניים, שהוכנו מפירות טריים מתוצרת מקומית. בין הנוף הפתוח לכוסות הצוננות, זו הייתה ללא ספק אחת מנקודות השיא של הביקור.
טעמנו שייק מנגו, בננה, מלון, דבש וקינמון - וגילינו שחוץ מהרפרנס המוזיקלי, מדובר בשילוב טעמים מוצלח במיוחד. אחר כך ניסינו שייק אבטיח, תות, בזיליקום ולימונדה - שילוב שהוגדר חד משמעית כמרענן הרשמי של הקיץ.
אסקיפזם עם ערך מוסף
יואבה היא הרבה יותר מעגלת קפה. מדובר במיזם אירוח ותיירות שהוקם במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בלב חוות הפיטאיה של משפחת גור מגבעת יואב שבדרום רמת הגולן, מתוך רצון ליצור מקום של תקווה, חיבור ואופטימיות דווקא בתקופה של מלחמה, אי-ודאות ומאות ימי מילואים. מאחורי המיזם עומדים שלושה חברים - אלון גור, אילן ומאדי - שבחרו להפוך חלום משותף למציאות.
אלון הוא דור ממשיך למשפחת גור, משפחה חקלאית מהוותיקות ברמת הגולן, שהקימה את המשק בשנות ה-80. לאורך השנים גידלה המשפחה מגוון רחב של גידולים חקלאיים, עד שגילתה את הפיטאיה - פרי אקזוטי שהפך לסמל החווה בזכות פריחתו הלילית המרהיבה ונופיה הייחודיים של דרום הגולן.
בשנת 2020 חזר אלון למשק המשפחתי לאחר לימודי חקלאות והחל לפתח את חוות הפיטאיה כיעד תיירותי. לצד המטעים הוקם קמפינג הצופה אל הכנרת, ובהמשך החלה החווה לארח אלפי מבקרים מדי שנה.
פסטיבל הפיטאיה הראשון, שכלל סיורי פריחה ליליים, מופעים ופעילויות חקלאיות, הפך להצלחה גדולה והציב את החווה כאחד מאתרי התיירות המסקרנים בצפון. מעבר לתיירות ולחקלאות, החווה הפכה לאורך השנים גם למקום של קהילה ונתינה.
מדי יום זיכרון אירחה בהתנדבות לוחמים המתמודדים עם פוסט-טראומה בשיתוף עמותת "העטלף" של שייטת 13 והעניקה מרחב שקט ומרפא לאנשים שחיפשו מקום לנשום בו.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר. אלון גויס בצו 8 למאות ימי מילואים בעזה, בצפון ובכיתת הכוננות של היישוב. החווה הפכה לנקודת כינוס, התרעננות ואירוח עבור חיילים ויחידות לוחמות, כשבמקביל נאלצה המשפחה להתמודד עם פגיעות כלכליות, פריצות וגניבות בתקופות שבהן בעלי המשק נעדרו לטובת שירות המילואים.
למרות האתגרים, דווקא במהלך המלחמה הצטרפו אילן ומאדי אל אלון, וביחד הקימו את יואבה - עגלת קפה המשקיפה אל הכנרת ומשלבת את התוצרת החקלאית של החווה במנות, בשייקים ובחוויית האירוח. אילן, ששירת במילואים ביחידת איתן לאיתור נעדרים וצבר למעלה מ-400 ימי מילואים במהלך המלחמה, ומאדי שהייתה שותפה מלאה להקמת המיזם, בחרו יחד לבנות מקום שמחבר בין אנשים, טבע, חקלאות וקהילה.
החזון: מתחם אירוח וקטיף עצמי
מאז פתיחתה הפכה יואבה למוקד עלייה לרגל עבור מטיילים, משפחות, חיילים ואנשי מילואים מכל רחבי הארץ. לצד הקפה, האוכל והנוף, היא מספרת סיפור ישראלי של חברות, התיישבות, חקלאות וציונות - סיפור של אנשים שבחרו לבנות דווקא בתקופה שבה רבים עסקו בהישרדות.
כיום ניצבת חוות הפיטאיה בפני אתגר חדש. במסגרת תהליך הסדרה מול רשות מקרקעי ישראל נדרשת החווה לבצע התאמות והשקעות משמעותיות כדי להמשיך לפעול ולפתח את חזונה התיירותי. בעקבות זאת מתכננים אלון, אילן ומאדי לצאת בקרוב בקמפיין הדסטארט שמטרתו לגייס תמיכה ציבורית להקמת מתחם חקלאות-תיירות חדש, שיכלול קטיף עצמי, פעילויות חקלאיות לכל המשפחה, סיורי תוכן, מתחמי אירוח וחוויות שיחברו את המבקרים לחקלאות הישראלית ולסיפור ההתיישבות בגולן.
לצד הפעילות בחווה, יואבה מפעילה גם מערך אירועים פרטיים ועסקיים ברחבי הארץ, ומגיעה עם דוכני השייקים, הפירות וה"בולים" הייחודיים שלה לפסטיבלים, כנסים, אירועי חברה, חתונות ואירועים קהילתיים. עבור השלושה, מדובר בדרך נוספת להפיץ את הערכים שמובילים אותם - חקלאות ישראלית, אירוח מכל הלב וחיבור בין אנשים.
"בסוף", אומרים בחווה, "אנחנו לא רק מגדלים פיטאיות. אנחנו מגדלים מקום שנותן לאנשים לנשום, להתחבר לאדמה, להכיר את הסיפור של הצפון ולזכור שגם אחרי השנים הקשות שעברו עלינו, עדיין אפשר לחלום, לבנות ולצמוח מחדש".
יואבה - עגלת קפה ממוקמת בחוות הפיטאיה (משק גור) סמוך לגבעת יואב