פלאפל סומסום, תל אביב: לא רק טוב, אלא גם מנפץ דעות קדומות
*סליחה
*סליחה
שודדים תחפשו במקום אחר. פה באים לאכול
אני ודייגו בפאבלה
הכול כלול, הכול
בשביל למצוא את המקום צריך הדרכה. בשביל לצאת ממנו צריך מריצה
אחד המקומות הכי מצוחצחים בישראל מוציא פיתה טעימה. זה לא רע, אבל...
סליחה, איפה מגישים פה תלונה על האבסת יתר?
ביי ביי פיתה, ביי ביי האפינס
דפדוף קפדני אך טעים בספר דיני הגלגלים
מדן ועד אילת, קיבלתי דווקא מרכז טבלה
שילמתי פאקינג 98 שקל ונשארתי רעב, מה עוד אתם צריכים לדעת?
לקנות מפלצת ב-59 שקלים
בילוי שבת ישראלי עם הרבה מגבונים ושומרת כשרות מוזרה
אחד יצא, האחר נכנס. מה הרצל היה אומר על זה?
יש ימים שחילקו את החיים שלנו פה לשניים. בשר זה סיפור אחר
כי לא הכול בחיים זה בשר, מסתבר
עיניים נוצצות ולב מלא, אי אפשר להפסיד
המחיר, באופן מפתיע ביחס ללוקיישן, סביר מאוד. גם הכמות מצדיקה בהחלט את ההשקעה. הבעיה טמונה באיכות
חווית חו"ל בתוך מדינת ישראל, רק אל תהיו פולנים
סיפורה של ארוחת חג טובה יותר משלכם
חנייה הייתה, ניקיון היה, שניצל בבגט היה. רק ספה אנחנו עדיין מחפשים
כי הרי אין דבר שמתחבר לרכבת קלה יותר מאוכל
המעגל נסגר, הטיפ נשאר
לעשות את הדברים פשוט וטוב, הקהל כבר ימצא אתכם
אם בפעם הראשונה עוד היה מקום לספק, בשנייה כבר הבנתי
אין תחכום גדול בשיפודיות, הפרטים הקטנים הם שהופכים את חלקן לטובות יותר ואחרות לפחות מוצלחות. המוסד הזה עשה כנראה משהו נכון אם הוא קיים כמעט יובל, אבל בביקור שלי קרו בו כל הטעויות האפשריות
לאחר הסרטונים הוויראליים שבהם הוא מבקר שווארמיות, גמליאל אדרי פתח את "הגלגל של שרדר". דוד רוזנטל נסע לראשון לציון חדור ברצון לסגור חשבון עם היריב הטיקטוקי. יש רק בעיה אחת: המקום שלו פשוט טוב מדי
מתחם שרונים בהוד השרון הוא אולי קניון מגושם ומסורבל עם ג'ינגל מעצבן, אבל בצדו תמצאו את "דיינר מקום של בשר", שלוחה עממית של המסעדה המיתולוגית מנווה צדק. דוד רוזנטל חזר עם טעם של עוד
במשך שנים דוד רוזנטל נאלץ לכתת רגליו ורכבו לרמת גן או לתל אביב, עד שהגיעה אליו שווארמה כמעט עד הבית. האם "מאמוש" נמצאת שם כדי להישאר?
רחוק מההרס והחורבן של ה"התחדשות העירונית", מצאנו את גרונימן 8, מקום שמגיש יחד עם פיצות וסנדוויצ'ים גם מנה גדושה של רוגע. אם זה כל כך מושלם, מה יגרום לכם לחשוב אם להגיע לשם שוב?