פנמה פיצה, תל אביב: באיטליה לא מצאתי כזאת. גם פה צריך להתאמץ
כמעט היה כאן 9, אם *מישהי* לא הייתה הורסת את המסיבה
כמעט היה כאן 9, אם *מישהי* לא הייתה הורסת את המסיבה
המלך סופר את הכסף, המלך נוגע בפיתות עם הידיים שספרו את הכסף
ריקוד סוער ליד מדרגות הרבנות
נתראה עוד 35 שנים
מהפקקים ועד הפירה, הכול מכתוב
הציפיות התחילו לעלות מהמנה הראשונה. חבל
11:00 בבוקר, צ'יפס הוא רק עניין של זמן
יצאנו שבעים ומחויכים. בימים האלה זה חריג
אבל ה-Fries הם מסיפור אחר
*סליחה
שודדים תחפשו במקום אחר. פה באים לאכול
אני ודייגו בפאבלה
הכול כלול, הכול
בשביל למצוא את המקום צריך הדרכה. בשביל לצאת ממנו צריך מריצה
אחד המקומות הכי מצוחצחים בישראל מוציא פיתה טעימה. זה לא רע, אבל...
סליחה, איפה מגישים פה תלונה על האבסת יתר?
ביי ביי פיתה, ביי ביי האפינס
דפדוף קפדני אך טעים בספר דיני הגלגלים
מדן ועד אילת, קיבלתי דווקא מרכז טבלה
שילמתי פאקינג 98 שקל ונשארתי רעב, מה עוד אתם צריכים לדעת?
לקנות מפלצת ב-59 שקלים
בילוי שבת ישראלי עם הרבה מגבונים ושומרת כשרות מוזרה
אחד יצא, האחר נכנס. מה הרצל היה אומר על זה?
יש ימים שחילקו את החיים שלנו פה לשניים. בשר זה סיפור אחר
כי לא הכול בחיים זה בשר, מסתבר
עיניים נוצצות ולב מלא, אי אפשר להפסיד
המחיר, באופן מפתיע ביחס ללוקיישן, סביר מאוד. גם הכמות מצדיקה בהחלט את ההשקעה. הבעיה טמונה באיכות
חווית חו"ל בתוך מדינת ישראל, רק אל תהיו פולנים
סיפורה של ארוחת חג טובה יותר משלכם
חנייה הייתה, ניקיון היה, שניצל בבגט היה. רק ספה אנחנו עדיין מחפשים