10 השווארמות הכי טובות בישראל, כולל מנצחת שנחתה מגן עדן

לאורך ההיסטוריה שני משפטים הפחידו אותי במיוחד. האחד, במיוחד בתקופת הצבא, היה "מה אתה עושה עכשיו?", שאחריו לעולם תגיע משימה מיותרת ומרגיזה. השני, שליווה אותי לכל אורך ימי הרווקות הלא עליזים, הוא "אנחנו צריכים לדבר". את המשמעות של שלוש המילים הללו אין צורך להסביר לאף גבר.

ובכן, אנחנו צריכים לדבר.

לכל הטורים של רוזי הטועם

כמעט ארבע שנים לאחר שהטור הזה נולד, הוא מסיים את דרכו. לא עוד חיפושים אחר דוכנים עלומים, לא עוד ההתחשבנות הפנימית של "אבל הייתי כבר שלוש פעמים ברמת גן בחודשיים האחרונים, הגיע הזמן לביקור בנהלל", לא עוד מדד כמ"א, ששקלל את הכמות, המחיר והאיכות וסייע בקביעת הציון, לא עוד (וזה החלק הכי מצער) המלצות מסתוריות במייל מצד בעלי עסקים, קרוביהם או לקוחותיהם. ובעיקר - לא עוד טייק-אוויי לזוגתי, שותפה מלאה לביקורות, לחידודים ולתיבולים. אני עדיין חושש שבעקבות הפרישה היא תגיד לי "אנחנו צריכים לדבר". אל תספרו לה שהטור הזה עלה.

כך או אחרת, מן הידועות הוא ששווארמה היא המאכל הכי טוב ביקום, ועל כן החלטתי כמתנת פרידה להגיש טור על עשר השווארמות הטובות ביותר שאכלתי. יש להדגיש, לא מדובר בהכרח בעשר השווארמות הטובות בארץ (לכפר יאסיף, למשל, לא הספקתי להגיע, "11" בדלית אל כרמל תמיד סגורה כשאני מבקר), אלא בחוויות האישיות שלי. בתיאבון, ותשמרו על הגחלת, וגם על הגלגל המסתובב.

• בקצרה: חוויה תל אביבית לטוב ולרע, אווירה בוהמיינית בלב שוק הכרמל, מחיר גבוה באופן חצוף במיוחד ובעקבות זאת ציון נמוך יחסית במדד כמ"א. אז מדוע היא נכנסה לרשימה הזאת? כי בגוש דן קשה מאוד להתחרות בטעם שלה.
• מן הטקסט: "כשאומרים 'טעם גן עדן' מתכוונים לשווארמה של מפגש רמב"ם, עם התיבול המדויק ומינון גבוה של שומן, אם כי באורח פלא לא מוגזם, בשר שחתוך דק ודומיננטיות מושלמת בפה. אין בי אפילו טיפת היסוס לפני הקביעה שמדובר בשווארמה הכי טובה בגוש דן - ובפער".
• ציון במדד כמ"א: 7.5.

• בקצרה: המקום היחיד שנכנס לרשימה בזכות ההודו שלו. לא שהעגל רע, אבל הודו כזה לא תמצאו בשום מקום.
• מן הטקסט: "האמת, ראיתי את הבלוק ולא האמנתי שמדובר בהודו - זה נראה כמו עגל/כבש וזה טעים כמעט כמו עגל/כבש. בבשר יש תחושת חמיצות מעניינת שמשדרגת את ההילה סביבו. הפיתה איכותית והשירות מהיר ומסודר, אבל המחיר גבוה יותר, יקר לחיפה, עדיין זול מגוש דן".
• ציון במדד כמ"א: 8.5.

• בקצרה: זמן קצר לאחר פתיחתו, המקום הזה כבר התבסס כאחד מבתי המזון המהיר הטובים במרכז. אוכל בשפע, שירות נדיר וגם פיתה מטוגנת עם פירורי לחם שתחנוק לכם את הנשמה (חניקה, אבל בכיף). ואה, כן, יש חניה.
• מן הטקסט: "העמיסו לנו מכל טוב, מכל תוספת ומכל הלב. לקחנו גם חמישה כדורי פלאפל, הביאו לנו תשעה. אי אפשר לומר על החבר'ה של גרל'ה שהם חוסכים עליך, רעבים לא תצאו משם וזו הבטחה. השווארמה הייתה טובה, לא מעולה, אבל כאן עליי להקפיד על גילוי נאות: חזרנו מטורקיה מספר ימים לפני כן. לאכול שווארמה בישראל אחרי הדונר הטורקי זה כמו לחזור במחלקת תיירים אחרי שבהלוך טסת ביזנס - אפשרי, נחמד, אבל לא אותו דבר. ועדיין, המנה הזאת בהחלט ראויה ולא מביישת את הדוכנים הישראליים".
• ציון במדד כמ"א: 8.5

• בקצרה: במקרה שפספסתם את סניף הדגל בדליה, יש לכם אפשרות לתקן.
• מן הטקסט: "בשווארמה כמו של זייד לא נתקלתי - תרכובת של בשר עגל והודו, מיקס שאתה מייצר בדרך כלל באופן מלאכותי ובנפרד, עם בקשה מיוחדת מהחותך. לבשר טעם מיוחד, הוא חתוך עד דק, חמצמץ וטעים".
• ציון במדד כמ"א: 8.5.

• בקצרה: תחרות גדולה עם שווארמיות בעלות שם בוואדי ניסנאס, והיא עומדת בה בכבוד.
• מן הטקסט: "הפיתה הייתה גדושה ונפלאה. לאחרונה כתבתי לא מעט על שווארמיות באזור המרכז שניחנו בקמצנות. בגנאם, ולא רק אצלם, זו לא הגישה. הבשר הרגיש מעט בסיסי עם תיבול עדין ועדיין - מאוד טעים ושונה. והמחיר, אוי המחיר. בגנאם הבנתי סופית שבתחום שבין גדרה לחדרה פשוט עושקים אותנו".
• ציון במדד כמ"א: 9

• בקצרה: אנשים שנוסעים מתל אביב לחיפה חותכים מכביש החוף לביקור בלב חדרה. יש לכך סיבה טובה.
• מן הטקסט: "הציפייה לא הכזיבה, מכל בחינה אפשרית. הפיתה טרייה ומפוצצת, הבשר משובח, התיבול נכון, עם חרפרפות דקיקה ומידתית, לא כזאת שמשתלטת על הטעם. שווארמה לעילא ולעילא, לתפארת מדינת ישראל וכביש 4. אם בהתחלה עוד הייתה בי חרטה על כך שהלכתי על פיתה, היא התפוגגה בסיום. זו הייתה מנה גדושה ומפנקת שאולי הותירה טעם של עוד, אבל כמעט לא השאירה מקום לעוד".
• ציון במדד כמ"א: 9.

• בקצרה: יש סיכוי שזו השווארמה הכי טובה בין חדרה לגדרה.
• מן הטקסט: "בדרך כלל פותחים תיאור של מנה שווארמה בבשר ולא בפיתה, אבל היא הייתה כל כך חלומית, שהצדיקה קומפלימנטים משל עצמה. זו לא פיתה שפוגשים בכל יום, לפחות לא במקומות שאני אוכל בהם. היא מזכירה יותר פיתה דרוזית בטריותה ובגמישותה, ולא פחות מפנטסטית. בתוכה, כן כן, יושבת מה שאני יכול לקבוע בזהירות כשווארמה הכי טובה שטעמתי באזור המרכז. אני נזהר מלהגיד שבארץ, כי את הרף של חיפה לא קל לעבור, אבל תאמינו לי שהיו לבטים. קל להלהיב אותי עם שווארמה, ויצא לי לעוף על לא מעט מהן בעבר. כזה שילוב של פיתה ובשר לא יצא לי לאכול."
• ציון במדד כמ"א: 9

• בקצרה: זוכרים את גאנם? אז זאת מעבר לכביש, ויותר טובה.
• מן הטקסט: "המרחק בין גנאם לסבאח עומד על כ-200 מטר. גם החבר'ה שם לוקחים את הזמן, אבל בהחלט שווה לחכות. שוב מנה גדולה, הבשר מעט יותר מתובל מגנאם ולפיכך גם יותר טעים בעיניי. המחירים לפיתה וללאפה זולים אפילו מאלה של המתחרה".
• ציון במדד כמ"א: 9.5

• בקצרה: תור של 40-50 דקות שיתסכל לכם את הנשמה. אחר כך תקבלו מנה בגודל פסיכי.
• מן הטקסט: "לא באמת מצאתי פיתה. לא בהתחלה. כמות הבשר במנת ההודו הייתה בלתי נתפסת. בהתחלה אתה אוכל שווארמה, רק שווארמה, עד שאתה מגלה שיש מתחתיה גם פיתה. ואיזו פיתה זו - עננית אך מוצקה ויציבה, מסוגלת לשאת את הכמות העצומה שנכנסת בה. הבשר עצמו נהדר יחסית להודו, אבל רגע, הגיע זמן הטקטיקה - אם אוכל עכשיו את מנת ההודו, אין סיכוי בעולם שאצליח להגיע לחצי מנת העגל".
• ציון במדד כמ"א: 9.5

• בקצרה: שווארמה אמיתית על גחלים. ההבדל בינה לבין כל דבר אחר שטעמנו ניכר בהחלט.
• מן הטקסט: "נעצנו את המזלג והתחלנו לעוף. הקריספיות של השווארמה הזאת לא הותירה מקום לספק - אנחנו בגן עדן. התיבול עדין ומוצלח, הבשר חרוך כמו שהיית מצפה, האש שעטפה את הגלגל בערה גם בנשמתנו. איזו פסגה, איזו איכות. וכן, זה בהחלט היה מספיק לבן אדם אחד ויותר. צלחת מכובדת מאוד".
• ציון במדד כמ"א: 9.5