זה קורה בכל שנה. פסטיבל חוצות היוצר בירושלים, אוויר הרים צלול, בריחה מהלחות של תל אביב באמצע אוגוסט, תרומת כליה כדי לשלם בחניון ובעיקר מוזיקה טובה. אבל גולת הכותרת היא הזדמנות מצוינת לחוות את הטעמים הידועים שמציעה הבירה. בביקור הקודם תעינו למוות בין חיפושי חניה ליד שוק מחנה יהודה, הפעם החלטנו שאנחנו לא מוותרים. שאלנו מבעוד מועד מספר ירושלמים שהמליצו לנו על Crave, מקום הנושא בגוגל את התואר המבטיח "סטריט פוד גורמה" ומתגאה בצ'יבורגר הכשר "הכי טוב בארץ".
לכל הטורים של רוזי הטועם
הקרייב, משופע בביקורות מצוינות, ממוקם ברחוב השקמה המקביל לשוק, ובו יש עוד כמה מקומות מפורסמים כמו החצ'פוריה וגלידת מוסלין (מומלץ לטעום את הזעפרן, שבעיניי היה מיוחד ואת אשתי זרק לטעמים נוסטלגיים של הטיול בהודו). באווירת הרחוב נראה היה מיד שהקרייב הוא צעיר ומבטיח, מקום באווירה רועשת אבל נחמדה, עם מטבח פתוח שבו פלנצ'ות מעלות עשן וריחות טעימים, מסביב גרפיטי ומוזיקה טובה.
התיישבנו וניגשו אלינו כמה מלצרים שהיו חמודים ואדיבים, אבל אם לומר את האמת, נראה שלא ממש עומדים בקצב, היו מעט מבולבלים והתקשו לעזור בנוגע לתפריט. אולי במקרה כולם היו חדשים כשהתארחנו, אבל קצת הרגשנו אבודים עם השירות.
מאחר שלא קיבלנו המלצות מאף מלצר, החלטנו להתחיל בטבעות הבצל (36 שקלים), עם מיונז-סרירצ'ה-כמהין בצד. בדיעבד, המנה הזאת, שכללה טבעות בצל סגול גדולות ועסיסיות, עם ציפוי אקסטרה פריך שמוכן פה, התגלתה כמוצלחת ביותר, לצערו של המקום. מדוע "לצערו של המקום"? משום שאפילו במנה הזאת, שכאמור הייתה טעימה (גם הבצל שהיה חצי נא הפך אותה איכשהו לטובה יותר), הציפוי נפל מהבצל, מה שאומר שכנראה לא יובש לפני כן.
עשינו לכם ספוילר. היו לנו תקוות גדולות אחרי יריית הפתיחה הזו, אבל כבר הבנתם שלא כצעקתה.
הזמנו שתי מנות בלחמניה, וראשונה טעמנו את הקריספי צ'יקן (78 שקל), שהייתה לא רעה, אבל גם לא מאוד מיוחדת. זו מנה של פרגית מצופה קראנץ' בטיגון עמוק, מוגשת בלחמניה טרייה עם רוטב ראנץ' וברביקיו תעשייתיים קצת. יש בה מינימום סיכון במקסימום מחיר, ובלי הרבה טעם, מה עוד שהקראנץ' המוצלח דווקא הופך מהר מאוד לספוגי בגלל הרוטב הרב. בשורה התחתונה, מנה בינונית שעושה את העבודה, אבל לא הייתי מזמין שוב.
המנה השניה, סטריט דוג (46 שקלים), הייתה כבר על סף הלא טעימה. מדובר בנקניקיית בקר בלחמניה שהכול היה בה קצת עצוב - נקניקייה לא מוצלחת בטעמיה, לחמניה יבשה מאוד ורטבים בטעמי חרדל חמוץ-מתוק, שלא החמיאו למנה הלא מאוד מוצלחת גם ככה.
החלטנו לנסות גם בורגר, שכן זו מנת הדגל של המקום. התפריט מציע קטגוריה של סמאש בורגר וסטייק בורגר, האחרון הוא קציצה של 200 גרם אנטריקוט, אבל שמנו לב שכל מנה מהקטגוריה מוגשת עם גבינה טבעונית כלשהו, רחמנא ליצלן, ופייקון, בייקון מזויף מבשר טלה.
מיד כשראיתי את הפייקון (אחלה כינוי, אגב) בתפריט, נזכרתי שכבר המליצו לי על המקום בעבר ואמרו לי "קח כל מה שיש בו פייקון, זה מדהים". ביקשנו המלצה מהמלצרית, והיא הצביעה על הרודיאו (88 שקל), סטייק בורגר עם גבינת צ'דר טבעונית, פייקון טלה בגלייז מייפל, חלפיניו כבוש, טבעת בצל ורטבים. ביקשנו להוציא את הגבינה הטבעונית, אבל המלצרית ניסתה להניא אותנו מהוויתור והבטיחה לנו שאין לה טעם בכלל, ושזה רק "בשביל הקטע שיש כאילו גבינה". ובכן, זה רק שכנע אותנו יותר לוותר על התוספת המיותרת.
היא גם שאלה על מידת עשייה מדויקת. ביקשנו מדיום. היא וידאה שאין לנו בעיה עם מנה שהיא קצת מדממת, ואמרנו שלא. המנה הגיעה וול דאן. בדיעבד, לא ברור בשביל מה לטרוח ולשאול שאלות כאלה שרק גורמות להעלאת הציפיות, אם המטבח לא יודע להוציא מידת עשייה.
קיבלנו מנת בשר יבשה מאוד, ועשויה מדי כמובן. הבשר היה טעים והרגיש איכותי, אבל לא היה הרבה ממנו (200 גרם) וקצת היה קשה ליהנות מטעמיו בגלל היובש ומידת העשייה.
המנה הוגשה עם טבעת בצל שהייתה גדולה יותר מהבשר, ומעט מאוד פייקון, עד כדי כך שהייתי בטוח ששכחו לשים אותו במנה. לאחר חיפוש עם זכוכית מגדלת בלחמניה, מצאתי משהו שנראה כאילו הוא רוצה להיות בייקון, ובכל זאת ניסיתי לטעום ממנו לחוד. זה נראה ומרגיש כמו קוביות פסטרמה נוטפות ברוטב מייפל מתוק, שהשכיח כל קריספיות שאולי הייתה שם מתישהו. כמו כן, הבנתי שכנראה קיבלתי המלצה ממישהו שלא אכל בייקון בחיים שלו, כי בייקון זה לא. זו גם לא המנה שהמלצרית היתה צריכה להמליץ עליה. הלחמניה עצמה היתה ממש טובה וטרייה, היה קל להשוות, לאחר הלחמניות היבשות שבמנה הקודמת.
אז כמ"א יצא?
מזמן לא יצאתי מאוכזב כל כך ממקום שנופל כמעט בכל פרמטר של מדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1 עד 10). האוכל יבש, השירות מבולבל, המנות קטנות ורק אציין שההמבורגר היקר בתפריט עולה 129 שקלים לפני תוספות. 129 שקלים. על מה?
ישבנו קצת מבולבלים ולא מבינים על מה ההייפ של המקום הבינוני והיקר הזה. תהינו אם הוא בהרצה, בגלל ההתנהלות המבולבלת, ואז הבנו שהוא קיים כבר קרוב לעשור.
התיידדנו עם שתי בחורות דתיות בשולחן ליד, שסיפרו לנו שהן מגיעות לשם הרבה. שיתפנו שלא ממש אהבנו את האוכל, ומיד הן שאלו האם אנחנו אוכלים בורגרים לא כשרים. ענינו שכן והן השיבו שהסיבה להייפ היא שהמקום נוצר לייצר חוויית אוכל לא כשר לאוכלי הכשר. אנשים מתלהבים מכך שיש להם אופציה לאכול צ'דר (טבעונית) וכאילו בייקון על בורגר בינוני.
ובכן, כנראה שזה עושה את העבודה. לבריאות. הייתי מעדיף לאכול בשר טוב במידת העשייה הנכונה שביקשתי, בלי התחכמויות ובלי תוספות מיותרת. זה היה מספק הרבה יותר מהחוויה היקרה והבינונית הזו. ציון 6, וגם זה בחסד.
קרייב, השקמה 1, ירושלים