הצרפתי, גליל ים: המבורגר מצוין, עם כמה אותיות קטנות

לפני זמן לא רב הזמנתי לראשונה המבורגר טבעוני. בחיי שאני לא יודע מה עבר לי בראש, הסקרנות כל כך הכתה בי אז, באותו בית קפה בינוני כשישבתי עם אשתי, שהרגשתי שאני חייב. היה לזה טעם של משהו שיצא מהקפאה לראשונה מסוף שנות ה-80. זה היה דוחה ברמות אחרות. אגב, הסיבה למחדל הייתה שבית הקפה היה חלבי והמילה "המבורגר" גירתה את הדמיון ויצרה אשליה. ובכן, אשליה דוחה למדי. התלבטתי אם לבייש את עצמי ולספר, ואז הגעתי למסקנה שאדם צריך להתמודד בגאון עם פדיחותיו. אני ראוי לכל גינוי, אני יודע.

לכל הטורים של רוזי הטועם

נזכרתי באפיזודה המצלקת הזאת במהלך השבוע שעבר, כשנקלעתי לאזור רעננה, שם גר גיסי. בקטע ספונטני לא אופייני החלטנו להיפגש וללכת לאכול. אה, כמעט שכחתי פרט חשוב - הברנש חובב ספורט האקסטרים הוא גם צמחוני, מאלה שה"המבורגר" ההוא בא לו באהלן אהלן. במהותי איני אדם שנוטה להתרועע עם זוללי עשבים. הם מקשים עלי למצוא מקומות ראויים לאכול. אבל הברנש, מעבר להיותו גיסי, הוא בכל זאת טיפוס מגניב. שווה את הסיכון.

אחרי קצת לבטים, אדון גיס סיפר לי שבגליל ים יש מרכז עם פוד-טראקס ששווה לבקר בו. בזמן האחרון משאיות האוכל האלה הפכו לאחד הז'אנרים החביבים עלי, אולי בשל תחושת המרחב והחופש. הוא טען שההגעה מאוד נוחה, המתחם רחב ידיים ומטופח, יש בו המון מקומות ישיבה מסודרים, תאורה נעימה ומוזיקה טובה שמחמיאה לאווירה הכללית. ולטענתו, יש שם גם בשר אמיתי. אוקיי, נשמע כמו פשרה הוגנת.

אמת בפרסום, הכול נכון. במתחם יש מספר פוד-טראקס, כך שאפשר להגיע רעבים כמשפחה וכל אחד ימצא משהו שהוא אוהב. מיד זיהיתי אחד שבו כבר ביקרתי בעבר, בשפיים - דוכן הפיש אנד צ'יפס של לוניו. אבל עזבו אתכם מדגים, בשר תמיד קורץ יותר, על אחת כמה כשלצדך אדם שלא אוכל אותו. בחרנו בפוד-טראק "הצרפתי" שמציע המבורגרים. אני הזמנתי ארוחת המבורגר בקר קלאסי עם תוספות צ'דר וחזה אווז וצ'יפס מתובל עם גבינה (65 שקל). גיסי לקח לו המבורגר ביונד עם צ'דר ותוספת טבעות בצל (73 שקלים).

לא נשאלתי באיזו מידת עשייה אני רוצה, ואף על פי שאני מעדיף מדיום בדרך כלל, ההמבורגר הגיע במידת עשייה וול דאן. באופן מפתיע, או שלא, הוא היה ממש מוצלח.

הקציצה הייתה קטנה יחסית (הם טוענים שגודלה 200 גרם, נראה שהטיגון עשה לה דיאטה הגונה), אבל עם טעמים עשירים, ירקות טריים, לחמניה טריה ובצל מטוגן.

גיסי, לעומת זאת, היה פחות מרוצה. מנת הביונד שלו היתה קטנה עוד יותר והוא לא שבע כלל. ההמבורגר גם היה תפל ויבש. טבעות הבצל, לעומת זאת, היו טובות, והצ'יפס היה מצוין, אם כי התיבול והגבינה שהובטחו לצערי לא ממש התערבבו והתמזגו אליו, אלא התחברו לפטרוזיליה וצנחו בצד המנה.

מדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1 עד 10) נוטה להיות טריקי קצת במתחמי פוד-טראקס. חניה יש בשפע, החוויה חביבה והכול מרגיש מסודר, אבל יחס מחיר-כמות נוטה להיות פחות מפנק וייתכן שבמתחם מצפים קצת יותר מדי לכך שאנשים יפנו עצמאית את הפסולת שהשאירו. זה לא תמיד קורה ולכן לעתים יש תחושה פחות נקיה.

אשר לאוכל, ההמבורגר היה טוב, טבעות הבצל היו טעימות אבל הרגישו תעשייתיות והצ'יפס היה מעולה. הביונד הוא משהו שפחות כדאי להזמין. המחיר כשלעצמו אולי לא נשמע גבוה, אבל השורה התחתונה היא ששנינו חזרנו הביתה וירדנו על שאריות מהמקרר.

למרות זאת, הייתי חוזר משום שבכל זאת היה טעים, אבל רק אחרי פתיח או בידיעה שאשלים בפוד-טראק אחר או דרך גיחה למקרר. ציון 8.

הצרפתי, מתחם הפוד טראקס, גליל ים