רובכם ודאי מכירים את "בואו לאכול איתי", ריאליטי הבישול של כאן 11. מדובר בתכנית קצת שונה מהקונספט הידוע ועתיר הרייטינג של הערוצים המתחרים. מעבר לכך שהפורמט הוא סוג של ספיד-דייטינג, בתכנית הזאת לא מתיימרים לגייס בשלני-על. בדרך כלל המיקס הוא בין אנשים שיודעים להכין מטעמים בדרגות שונות לכאלה שאין להם מושג איך עושים ביצת עין, אבל האופי שלהם מספיק ססגוני כדי להתווכח על פוליטיקה, ללעוג לאשכנזי השמאלן שמכין טירמיסו מכבד אווז ולהיא שמכינה חריימה מבית אמא עם טעם של קבב ארנבות, ולדפוק במונית נאום שבסופו הם מכריזים "היה אירוח מושלם, התלתל שלו באמצע הראש עצבן אותי. הציון שאני נותן הוא 7".
לכל הטורים של רוזי הטועם
יש גם יוצאים מהכלל, כאלה שבאמת הלכו רחוק עם החלום להאכיל אנשים. למשל, לירון אלון, מסעדן והבעלים של "מטבחוצ" ביהוד-מונוסון. אלון התפרסם בעונה השביעית של "בואו לאכול איתי" וגם ניצח בשבוע שבו השתתף.
אני חייב לומר, לפני שנמשיך, שהצירוף הזה, יהוד-מונוסון, פשוט לא מתנגן לי בראש. יהוד מבחינתי היא לפני הכול עופרה חזה, סעדיה חתוכה, שלום רוקבן והקבוצה שקנתה לעצמה מקום של כבוד בדברי ימי הכדורגל הישראלי בזכות הכדורגל ההגנתי המפורסם. מונוסון, לעומת זאת, הוא היישוב של העשירים שהוקם על שם אפרים מונוסון, אותו פילנתרופ מפורסם מבוסטון שצילם בישראל בצבע עוד לפני שידעו כאן מהו צבע. בעיניי, זו האינטגרציה הכי מוזרה בישראל.
מטבחוצ ביהוד-מונוסון (גררררר, אמוג'י כועס) כאילו נולד לתוך החיבור הזה. זהו פוד-טראק מפתיע בלב שכונת מגורים, צמוד לבית ספר ובין הכיכרות. יש לו וייב פופ-אפי תל אביבי עם גישה של עיר גדולה בכל מה שהוא משדר - אסתטיקה, טעם, שירות והגשה. גם הסגנון מאוד לא תואם את הנוף המקומי ומביא אליו רוח חדשה ומפתיעה.
כשהגענו, רעייתי ואני (היי, מותר לי מדי פעם גם להגיע איתה במקום למסור משלוח, תפסיקו לשפוט) בשעות הצהריים, המון ילדים חזרו הביתה מבית הספר הקרוב וקנו להם ארוחה. הפלגתי בזכרוני לימי בית הספר שלי. מי היה קונה לעצמו ארוחה? את ההמבורגרים רקחתי מתוך שקיות של טבעול. נו, בסדר, הנוער של ימינו וכו'. נראה שגם משלוחי וולט עובדים שם היטב, כשלצד ההמתנה הרגילה נוצר גם תור קטן של וולטרים שממתינים לאיסוף.
אז המיקום אמנם לא שגרתי, אבל אסטרטגי מהרבה בחינות למבקרים בו - הגישה קלה, תחת כיפת השמיים, בולט בקצה הכיכר וצמוד לגן משחקים חדש שבו הילדים הקטנים יוכלו לשחק בעוד אתם זוללים להנאתכם. והבונוס - המון חניה, קריטריון שתמיד מעלה את הערך ואת הרצון להגיע.
נראה שמטבחוצ הגיע עם בשורה - להביא אוכל רחוב באווירת הכרך הגדול. הם יודעים את העבודה. קודם כל, מבחינה חיצונית, המקום שיקי יחסית לפוד-טראק הממוקם באמצע כיכר תנועה. הקדישו שם מחשבה בנראות ובניקיון והתחושה היא שבהחלט רוצים אותך. יש בו דשא, שולחנות פיקניק, מוזיקה מצוינת עם סאונד טוב, תאורה נעימה ואפילו עמדה חמודה ונעימה לשטיפת ידיים. אלון נכח אף הוא במקום, וסיפק יחד עם הצוות שירות אדיב ומקצועי, שעזר לנו בחיוך ומקצועיות לבחור את המנות המתאימות לנו.
בעיקרון, הכול בשרי, למעט מנה צמחונית אחת עם תחליף בשר. הכריכים מורכבים מלחמניות בריוש מצוינות וטריות הממולאות באפשרויות שונות. לירון הסביר לנו שחלק מהמנות מאוד דומות בטעמים, כמו זאת של העוף המעושן שקרובה לדבריו לטעם של האסאדו, והציע שמכיוון שאנחנו בוחרים שתי מנות לחלוקה בינינו, כדאי לבחור את מנת הדגל - "אבנר" (59 שקל למנה, 61 שקל עם תוספת ושתייה), אסאדו מפורק עם ברביקיו ואיולי צ'יפוטלה ו"מסי יש רק אחד" (66 שקל, או 68 שקל עם תוספת ושתייה), אנטריקוט אה לה מינוט עם צ'ימיצ'ורי ואיולי בצל. הוספנו גם שיפוד ברזילאי לקינוח (21 שקל) - נקניקיה על שיפוד עם בצל קריספי, מלפפונים כבושים ואיולי חרדל, מנה עסיסית וטעימה מאוד.
הבנתי מדוע אלון הציע לבחור מנות עם בשר ועשייה שונים מאוד לחלוקה. אפילו האסאדו והאנטריקוט, כביכול רחוקים ומעולמות שונים, היו מאוד דומים בטעמים שלהם בגלל הרטבים והתוספות בלחמניה. ומה שכיף במיוחד - הכול מרגיש טרי, נעשה במקום ובידיים של מי שמבין באוכל ובישול. הרטבים, הלחמניות, המלפפונים הכבושים, הבשר ואפילו הבצל הקריספי שמפוזר מעל המנה, הכול-הכול מורכב כאן. עזבו את ההשקעה הנראית לעין, זה שדרוג מטורף מול המוצרים המעובדים והמוזמנים מראש בדוכנים רבים של מזון מהיר שפוגשים ברחבי הארץ.
אגב מהיר, לקח 12 דקות לפני שהתחלנו לזלול. התוספות היו מצוינות - צ'יפס הולנדי מתובל שהוגש בכמות יפה וטבעות הבצל שהגיעו במנה די מצומצמת, והיינו שמחים אם הצלחת הייתה נראית קצת יותר נדיבה, בעיקר בהשוואה לצ'יפס, אבל במיוחד משום שהן היו ממש טעימות. היה קשה להפסיק לאכול אותן מכיוון שגם הן הוכנו במקום. את זה בהחלט לא תראו ביותר מדי מקומות.
אז כמ"א יצא?
נקודת הפתיחה של מטבחוצ במדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1 עד 10) הייתה טובה בזכות הלוקיישן המצוין, הניקיון וכן כן, גם החניה. תוסיפו לכך את העובדה שהמחירים, במיוחד של העסקיות, סבירים פלוס, המקום מספק אוכל אחר ומרענן בלי להתפשר על האיכות והמנות משביעות וטעימות, והרי לכם ציון 9 שהיה נושק ל-9.5 לו רק היינו מקבלים קצת יותר טבעות בצל.
יצאנו מפוטמים, שבעים, נהנים ומלאי הערכה. מי יודע, אולי זו החוויה שתגרום לי אחרי שני עשורים להבין את החיבור המוזר הקרוי יהוד-מונוסון.
מטבחוצ, כיכר הווטראנים, יהוד-מונוסון, 054-9088000