בנט, רמת גן: קשה למצוא היום ארוחה משביעה במחיר כזה. אז מה?

כרמל שאמה הכהן הוא דמות ססגונית, אם נכנה זאת בשפה מכובסת. הסגנון הישיר, שלא לומר וולגרי לעתים, של ראש עיריית רמת גן, קנה לו מבקרים רבים, אבל על עובדה אחת גם שונאיו יתקשו לחלוק - הוא אוהב את העיר, מפתח ומטפח אותה ומאוד מפרגן לעסקים המקומיים.

לכל הטורים של רוזי הטועם

בפוסט שפרסם בפייסבוק בתחילת מרץ כתב "טיפסנו לביאליק 18, לעסק החדש של האחים מור ומאור שקוראים לו 'בנט', קיצור של בן טוב, שם משפחתם. הם מגישים את כל סוגי הקובות ומפגינים הרבה אומץ לנסות ולהתחרות בקובות שמכינים יוצאי קהילת עיראק ודורות ההמשך שלהם שמרוכזים בעיר. ישבנו לאכול קובה סלק וקובה תפוח אדמה והיה אחלה ולא יקר".

נתקלתי בפוסט במקרה ותהיתי איך לא הרגשתי עד היום בקיומו של המקום הזה, הרי את ביאליק אני מכיר היטב וממש בסמוך לבנט (Bent) נמצאת חנות החיות החביבה עלי. בדיעבד, זה לא ממש מפתיע. עם מקום פינתי ושלט אפרורי, בנט לא מנסה להתבלט מדי. תמיד הייתה בי חיבה לעסקים צנועים ולא צעקניים.

הבעיה היא שהמקום נסגר באזור 18:00, לפני שאני מספיק להגיע הביתה מהעבודה, כך שהוא לא היה אופציה מבחינתי, עד שבאחד מימות השבוע שעבר יצאתי מוקדם. כל מה שעבר לי בראש הוא "בנט". הנה אני בא.

הגעתי. המקום נראה כמו שמקום שמגיש תבשילים נראה - קטן, נקי, עם סירים למכביר. תהיתי במה אבחר, התלבטתי בין המוסקה לקציצות ולבסוף עשיתי מה שכל בר דעת היה עושה - לקחתי לעצמי קציצות בקר עם קוסקוס (52 שקל) וטייק אוויי לאשתי של מוסקה עם תוספת (גם כן 52 שקל). אם יהיה טעים, אוכל לה את רוב המנה או, לכל הפחות, אחזור לקחת אחת לעצמי. בחרתי גם בקובה פטריות (12 שקל), התיישבתי וחיכיתי בסבלנות.

הרעב השתלט ונראה שהכמות הזאת תעשה את העבודה. הקציצות יצאו חיש קל, את הקובה הבחור הנחמד על הדלפק שכח בתנור, אבל לא נזכר מאוחר מדי, נהפוך הוא - היא יצאה לוהטת אך לא שרופה, טעימה בסך הכול.

מה חבל שאת אותה הגדרה לא ניתן להנחיל לקציצות. זו הייתה אחת המנות הכי תפלות שאכלתי בז'אנר - תיבול דל ועצל עד לא קיים, כמו לאכול קלקר. לא היה שום ייחוד במנה הזאת, היא הייתה מאכזבת בקטע אחר, ובוודאי ביחס לרמת הציפיות שטיפחתי.

נו, טוב, אולי המוסקה תציל את המצב.

הגעתי הביתה, אשתי פתחה את הקופסה. מה שחשבנו למוסקה היה... אותה מנת קציצות שהזמנתי בעצמי. הייתי בשוק, הבחור פשוט התבלבל. תהיתי אולי זה אני, אבל על הקבלה הרי כתוב "מוסקה". כל זה רק הוסיף למבוכה שחשתי כשאכלתי, אך לפחות תהיה לי הזדמנות לאשש או להפריך את טענתי לגבי המנה. אשתי טעמה - ונבהלה בעצמה מחוסר הטעם.

המהלך הבא שלה היה לזרוק את זה למחבת, להוסיף קצת תבלינים והוקוס פוקוס - זו הייתה מנה שונה לחלוטין, הרבה יותר טובה, מעבר לסבירה. אבל אתם יודעים, לא כולנו בשלנים ולא כולנו מוסיפים תבלינים לאוכל קנוי. זו לא הייתה חוויה טובה.

יש בי דחף עז לפרגן לעסקים צעירים, אבל מדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות, מ-1 עד 10) לא יוכל הפעם להתעלם מהחובבנות שאפיינה את בנט. ייתכן שזה היה פשוט יום רע, לא פוסל, אבל קרו יותר מדי דברים לא טובים מכדי שאוכל להתעלם מהם.

המנה התפלה, הרוטב המימי, חוסר הנשמה, מגוון הטעויות והעובדה שבשורה התחתונה ניסיתי מנה אחת, וגם היא לא מאוד מוצלחת - את כל אלה אי אפשר להסוות במילים מתקתקות. כן אומר לזכות בנט שהמחירים הוגנים, כי ארוחת צהריים משביעה ב-64 שקלים קשה למצוא היום. הציון, בזכות זה, הוא 6.

האם אתן עוד צ'אנס לבנט? ייתכן שכן, אם הנסיבות יאפשרו. אבל בואו נגיד שהפעם לא אעשה מאמץ גדול מדי. הם, מצידם, כן צריכים להתאמץ. יש מקום גדול לשיפור.

בנט, ביאליק 18, רמת גן