אבי אפרתי מכריז: זה כנראה בר האוכל הטוב בישראל!

במציאות שבה ברי יין וברי אוכל נפתחים חדשות לבקרים, לא מובן מאליו למצוא בר יין איכותי. הרבה יותר קל והרבה פחות מחייב לפתוח בר יין, ובעידן שבו כל כך הרבה מקומות נסגרים, ההפסד הכרוך בסגירת בר יין מתון בהשוואה לזה הכרוך בסגירת מסעדה.

תחת תנאים אלה הלכה בשנים האחרונות ונמסכה לסצנת ברי היין - ברי אוכל, זילות לא מבוטלת: כל חלל קטן עם כיסאות זולים, מערכת הגברה סתמית, קצת גבינות וסלט קיסר ותפריט יין לא אינטליגנטי, נהיה בר יין. ובהקשר מעט עגום זה, מוסדות רציניים יש רק מעט.

השף יוסי שטרית היה מעורב בשנות עבודתו הרבות במסעדות בלבד. בנדיט הוא בר אוכל ויין שפתח בחלל בו פעלה קודם לכן מסעדת קונתאי התאילנדית. הציפייה המובנת מאליה ממקום שמאחוריו עומד איש מקצוע בסדר הגדול הזה, הוא שלא יהיה זה עוד בר יין מחופף. אל יקל ראשכם בכך. מספר המקומות המחופפים ממש שמאחוריהם עומדים כמה מבכירי וחשובי השפים כאן, רב באופן מפתיע. רק בשבועות האחרונים נסקרו במדור זה טאיזו של השף יובל בן נריה וצפון אברקסס של איל שני, שסובלות מהזנחה לא מבוטלת. יש עוד.

ביקרתי בבנדיט בפעם הראשונה לאחר פתיחתה. היה מוצלח. בוודאי לא עוד בר יין, אלא מקום מושקע ומוקפד. מאז, להוציא סבבי מלחמה, בנדיט פורחת ומלאה. יצאתי לשם שוב כדי לראות האם רף הבסיס הראוי נשמר. האם טוב יותר או שמא טוב פחות שם עכשיו.

החלל הצר והארוך של בנדיט קלאסי לקונספט של בר. אין בו המון מקומות אבל העיצוב מצליח איכשהו למקסם את תכולתו. יש בר מעוקל, כמה שולחנות, ישיבה גבוהה על בר שפונה אל החלון וכמה שולחנות בחוץ.

העיצוב גם מייצר אווירה. לא מרגישים שמגיעים למקום שנוצר כלאחר יד. מבנה התפריט נותר כשהיה - קצר, מדויק, ולא חפרני, עם מנות קטנות עד בינוניות ושום מנה שעוברת את רף מאה השקלים. אם לדייק, שתי המנות היקרות ביותר מתומחרות ב-88 שקלים. כמי שמבקרים במקומות בהם נדרשים לשלם יותר מזה על כמה פיסות קרודו, זה מרענן.

התחלנו עם חסות צלויות (66 שקלים) וטרטר טונה (72 שקלים). חסת הבייבי ג'ם נצלתה היטב ושמרה על חדות גם אם שינתה מצב צבירה. משמש אוזבקי, מייפל מעושן וגאודה עיזים בצירוף אגוזי לוז יצרו תמהיל עם פס טעמים רחב, מאוזן טוב להפליא, שהיה בו הכול: רעננות, עומק, חמיצות ומתקתקות עדינות וקראנץ'. יופי של מנה.

טרטר הטונה, בעלי שיסו, ים יוזו קושו ופונזו שזיפים היה בסדר. לא פחות אבל גם לא יותר. עלי השיסו עטפו את הטרטר כמה שמזכיר עלי גפן, ורוטב היוזו-פונזו היה בסדר אבל לא הבריק. זו לא הייתה מנה מחופפת. נכון יותר לכנותה פשוטה. כל חומרי הגלם בה היו ראויים והיא נבנתה באיזון, אלא שאם במנה הקודמת פגשנו ברק, כאן הוא לא נכח.

המשכנו עם כופתאות תירס (88 שקלים) וסנדוויץ' שרימפס (88 שקלים). כופתאות התירס הגיעו עם פטריות אויסטר מעושנות, שום ויין לבן והיו כיפיות. סנדוויץ' השרימפס, ממנו קצת התבאסנו בפעם הקודמת, היה טוב יותר הפעם: הייתה בו קציצת שרימפס טעימה מאוד בתוך בריוש עשוי היטב שנמנע משמנוניות יתר. רוטב הבוטנים היה חריף פחות משהזהירה המלצרית, וטוב מאוד, ועלה קייל מטוגן הוסיף עוד משהו. זו מנה עשירה, שנועדה לספוג אלכוהול אבל לא שייכת לאגף המוגזם, המושחת או הצרבתי.

מנת רייט טלה (84 שקלים) הייתה האחרונה לפני המתוק ואהבנו אותה. בשר צוואר טלה מפורק, מתקתק מעט כמקובל בז'אנר, עם חמאה שרופה, חומץ תפוחים וצ'יפסונים. למעט מידת המתיקות המסויימת שאפשר היה לווסת מעט, גם זו הייתה מנה מוצלחת במיוחד. אוכל ברים טוב של שף אמיתי.

תפריט היין בבנדיט קצר אבל ראוי ותימחורו סביר. הזמנו כוס מלגוזיה (זן ענבים לבן יווני - 54 שקלים) וקוקטייל קורפס ריוויבר #2 (68 שקלים). קוקטייל הקורפס ריווייבר, מבוסס ג'ין, קוואנטרו, שרטרז ו-ורמוט לבן, לא היה מדויק ומאוזן דיו. חסר בו הדיוק מחולל האלכימיה שקוקטייל ראוי יודע לעשות. כך היה גם בביקורנו הקודם כאן.

קינחנו בכנאפה תפוחי אדמה (56 שקלים) מבוססת שערות תפוחי אדמה מטוגנות על תקן קדאיף, קצף גבינת עזים, גלידת תפוחי אדמה וקרמל. כמו במנת הטלה המפורק - גם כאן אפשר היה קצת פחות מתוק וכצפוי, זה לא קינוח לכל אחד, אבל אחרי שאמרנו את זה - שאפו על הבחירה במנת מתוק לא סטנדרטית בלשון המעטה, שהייתה טעימה מאוד.

כתבתי פעם על האוכל של שטרית במשייה בשעתו, תוך שימוש באנלוגיה מעולם היין, שמדובר באוכל שמזכיר יין "עולם חדש" אוסטרלי מוחצן רוחב טעמים, מצוין מסוגו, כלומר איננו מוגזם.

בעוד שבהיבה פנה שטרית אל האיפוק, כאן הכיוון סוחב אל המוחצן והרחב. הוא מוצלח במיוחד מסוגו ולשיטתו. זה לא אוכל של מסעדה, אלא אוכל ברים מובהק, מושקע, איכותי מאוד ברובו גם אם אוחז במידת נונשלאנט חיננית, שניכר בו הערך המוסף הברור של שף מליגת העל.

אם אתם בעניין של אוכל ברים ראוי במיוחד, לא סתמי ומחופף, ומקום שהאווירה בו מוקפדת אך לא מוגזמת והשירות מקצועי וחביב, בנדיט הוא הכתובת. ללא ספק מברי האוכל - יין הטובים בישראל.

• בייבי ג'ם צלוי - 66 שקלים
• טרטר טורו - 72 שקלים
• סנדביץ' שרימפס - 88 שקלים
• כופתאות תירס - 86 שקלים
• רייט טלה - 84 שקלים
• כנאפה תפו"א - 56 שקלים
• כוס מלגוזיה - 54 שקלים
• קוקטייל קורפס ריווייבר 2 - 68 שקלים
• סך הכל: 574 שקלים

בנדיט - ניצנה 20, שכונת נגה, יפו