יקב מדבר: תנו לטבע לדבר, תראו איזה יין הוא עושה בסוף
לבנים מעניינים, אדומים קלים וכייפיים, ולפחות בקבוק אחד שאנחנו מתים לפגוש בעוד שנה מהיום
אבי אפרתי
מבקר מסעדות ומבקר יין
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כל הכתבות של אבי אפרתי
גרנד קפה טורקיז, קניון רמת אביב: 90 שקלים לפרגית, מה עוד אפשר להגיד???
המנות נדיבות מאוד, והביקוש לא פוסק לרגע, אבל מדובר באוכל שלוקח אותך לסיבוב ברכבת הרים קניונית
הכובשים: כבר שכחנו שאפשר לשלם ככה על אוכל בת"א. עכשיו בואו נדבר על אותו אוכל
שכונתי וצנוע, שקט ומלא כוונות טובות, עם שירות טוב וגישה שלא מכניסה את כרטיס האשראי למגננה. כל מה שנשאר לנו לעשות זה לאכול, ולפרגן, נכון?
יקב פראטון (Feraton): מדובר באחד הבקבוקים הכי טובים ש-100 שקל יקנו לכם בישראל
התמחור מאופק, האיכות רחוקה מזה. כדאי לשים לב ליקב הזה
ספרה: המסעדה הזאת תצליח, זה ברור. שיפור אחד בכל זאת דרוש כאן
הכוונות טובות, ההשקעה ניכרת, הנדיבות נדירה והשירות בלתי תל-אביבי. כעת נותר למטבח ליישר קו
הוטל מונטיפיורי: תמיד יצאתי מהמקום הזה מרוצה. הפעם זה היה עוד יותר טוב
שעתיים שפויות שמשכיחות את כל הרעל בחוץ, ואפילו יודעות להתחשב בארנק שלכם
קפה נואר: כל "מסעדות השף" שביזבזו לי זמן וכסף צריכות להגיע לכאן
יש אנשים שבאים לפה במיוחד רק בשביל השניצל. אפשר להבין אותם
יקב סקיופטו (Sciopetto): את היין הזה אסור(!) ללגום קר ממש. תודו לנו אחר כך
מעט יינות לבנים דומים או מזכירים את אלו של פריולי
עזבה: בכל מסעדה אחרת זה היה וואוו. כאן זה היה ערב אחד חריג
לאחת המסעדות הכי טובות בישראל מגיע קרדיט. הארוחה הזאת מימשה אותו
מסט (Mest): אם כל המנות היו טעימות כמו הקבב הזה
כל הכוונות, כל הנדיבות וכל התמחור לא יכולים להסתיר את המטבח הזה. כמה חבל
פרונטו: כשרואים מה קורה בת"א, עדיף שתשאירו את הכסף שלכם כאן
מתחילים לחוש בוותק ואין פה סממנים נורדיים מגניבים של מקומות שנפתחים כעת, אבל מה בדיוק רע בזה?
הזול, המפתיע וזה שייתן לכם תמורה פצצה: המלצות יין מבעבע לסילבסטר
זה מתחיל ב-50 שקלים, עוצר במשהו שכל אחד יכול להרשות לעצמו, ומתפנק מאוד לקראת הסוף: 18 אופציות טובות לחגיגות, שמתוכן בטוח תמצאו משהו שיתאים גם לכם
למפור: זאת הייתה אמורה להיות הברקה. במקום זה חיכה לנו אסון קטן
יש סיכוי שעד עכשיו לא ניקו לנו את השולחן, וזאת עוד הבעיה הקטנה
עמק בראסרי: לא זוכר מתי סיימתי ארוחה במסעדה חדשה עם כזה חיוך על הפנים, ובכיס
אוכל כל כך טעים, במחיר כל כך הגון? מצאתי כיף גדול בתחנת דלק
יקב כישור: קשה למצוא יין כל כך טוב בכזה מחיר. מזל שלנו
הרחק מאור הזרקורים ושאון הפסטיבלים ויחסי הציבור פועל יקב צפוני מצוין. זה הזמן להכיר אותו
המסעדה הזאת תצליח, ובצדק. מגיע לה
בעידן שבו מסעדות של ממש הופכות פחות ופחות מושגות ליותר ויותר אנשים, טוב שיש את בנצי ארבל, ואת קלבריה החדשה שלו
מזל טוב! עוד מקום חדש וסתמי נולד בתל אביב
על חדשנות, אופי או מקוריות לא בנינו בנורדר, אבל התפללנו שלפחות יהיה טעים, נחשו מה?
התפלצנו כשהגיע החשבון: 744 שקל על כזאת ארוחה?!
מנרה נראית כמו מסעדת שף איכותית (וכשרה!) וכאן זה בערך נגמר
מה נאמר ומה נגיד, כמה כלום אפשר להכניס לשבע מנות "יצירתיות"?
a.k.a 44 משקפת ספירה קולינרית ירודה ואת תרבות הכלום ההולכת ופושה כאן
תשכחו מחומוס, צ'יפס, סלט: המסעדה שמגישה סטייקים במחירים שת"א יכולה לחלום עליהם
אומניה היא תוספת מרעננת לנוף המסעדות בגליל, העיצוב עכשווי, המנות טובות, בחומרי הגלם אין פשרות והתמחור הגון ממש
היקב הזה, בירוחם, הוא אחת ההבטחות הגדולות של תעשיית היין המקומית
אי אפשר להתעלם מהיינות הנהדרים ומהצהרת הכוונות של יקב פינטו, המבוסס על כרמים מהנגב
כן, גם לפודיז, האם סוף סוף יש מסעדה טובה *באמת* בנמל ת"א?
השינוי שמחולל עינב אזגורי ב"יוליה" עוד בתחילתו, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שם את הניצוצות של השף המוערך
דל מאר: פוטנציאלית, זאת יכולה להיות אחת המסעדות הטובות בישראל
ניתן לה עוד כמה חודשים כדי להפוך לכזאת, אבל כבר עכשיו חזרנו בשורה משמחת מחיפה
יין הסתיו המושלם
היינות היוונים הללו טובים לכל עונה, קיץ כחורף, אבל נדמה שלעונת המעבר הנוכחית הם לא פחות ממושלמים
כולם עפים על המקום הזה, אתם רציניים?!
אז היה לנו כיף לשבת ברדלר, השירות היה מצוין וגם התמחור רוב הזמן סביר והגיוני. רק שהאוכל, הו האוכל
יוסף: עוד שף שוויתר על השופוני והבין את רוח התקופה
השף יוסי שטרית (לא, לא זה מהטלווזיה, זה מדויד ויוסף) משאיר מאחור במקום החדש שלו את כל מקדמי השופוני מהעבר לטובת היעדר יומרה ומידה רבה של צניעות, ברוח הזמן
סוף סוף יש כאן מקום כמו הטברנות העממיות האמיתיות ביוון
היד שעל האוכל הבסיסי ב"היווני" טובה ואוהבת, התמחור מגוחך במונחים שהתרגלנו לבלוע כאן בשנה האחרונה והנעימות שורה בכל
אנחנו יודעים איפה אכלנו את הארוחה הגרועה של השנה, אבל מי מסעדת השנה שלנו?
שנת תשפ"ב הרגישה רוב הזמן כמו רצף היפראקטיבי כבד, לא מווסת, לא לגמרי אחראי של פתיחת מסעדות, ובכל זאת, אבי אפרתי מסכם שנה ובוחר את רגעי השיא (והשפל)
בלי לשבור קופת חיסכון: היינות הכי טובים (ומשתלמים) לראש השנה
אבי אפרתי בוחר את היינות המומלצים לחג, כולל כאלה שיחזירו לכם עודף מ-50 שקלים
שמנו על הארוחה הזאת 620 שקל (לפני טיפ) ושכחנו ממנה דקה אחרי שהסתיימה
ואולי עדיף לו לאביב משה, שנשכח לו את האפיזודה הזאת החדשה בפופה הכשרה