אשר חביבי מוביל במשך שנים ארוכות את "היווניה", בר אוכל חסר יומרות אך מוצלח בשוק הכרמל בתל אביב. לפני קצת פחות משלוש שנים הפציע לפתע בשוק בצלאל הישן, או לפחות במה שנותר ממנו, עם "היווני". חלל לא גדול בפנים; חלל גדול קצת יותר בחוץ, על רחוב שהופך בשעות הערב למדרחוב; מפות משובצות על השולחנות, מוסיקה נעימה ולא חזקה מדי ותפריט יווני בסיסי. כל אלו, בצירוף חומרי הגלם המוקפדים והיד הטובה במטבח, הפכו את המקום לדבר הכי קרוב לטברנה יוונית אותנטית שאפשר למצוא בעיר.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
בביקורי שם, זמן מה לאחר הפתיחה, גיליתי מקום סימפטי באמת שלא התייחס לעצמו בכובד ראש רב מדי, תומחר בשפיות והותיר טעם ברור של עוד. עוד זמן חלף, ישראל החלה לשנות את פניה, עברנו את היום השחור מכולם והמלחמה הנוראה מכל, וחביבי הודיע על שינוי קונספט. לא עוד "היווני", אלא "בית לחם 3".
לא לגמרי ברור היה אם מדובר במקום אחר באמת או באותה גברת בשינוי כותרת, אבל הגיע הזמן לבקר שוב במה שהצטייר כאחד המקומות היותר חינניים בשטח, כדי לתהות על קנקנו. אנחנו הרי כאן לא רק כדי לדגום את המקומות החדשים אלא להתרשם במה שקורה באלו היותר ותיקים.
ובכן, זה לא באמת מקום אחר. בית לחם 3 הוא אותה טברנה עממית, עם אותן מפות משובצות, אותה אווירה ואותו תפריט קטן, שיש בו הטיה יוונית ברורה ועוד כמה מנות.
יכול להיות שמשהו בעליצות ששרתה על המקום באביב 2022, טרום ההפיכה המשטרית הנתעבת והמלחמה האיומה, השתנה קצת. ואולי זה לא המקום אלא אנחנו, שכבר לא נהיה בדיוק אותו דבר. אז בית לחם 3 היא אותה גברת.
החדשות הטובות הן שגם המטבח לא השתנה. אותה רוח צנועה ואיכותית שורה על האוכל. התפריט קטן. בערב שבו ביקרנו היו שש מנות בקטגוריית "צלחות קטנות", סלט יווני ושש אופציות בקטגוריית "דגים" - ראשונות, ביניים וגדולות קצת יותר.
היינו ארבעה. לא באנו לסעודה אלא כדי לקשקש, ללגום קצת ולנשנש. התחלנו עם סקורדליה (33 שקלים), עלי גפן (42), קישואים מאודים (42), לביבות פראסה (42) - בעצם שני שליש מקטגוריית הצלחות הקטנות - לצד לחם וחמאה (25) וסלט יווני (57).
סט המנות שהגיע להתחלה היה בעצם מזטים עם לחם וסלט. המינונים היו נדיבים, בכל המנות. ניכר שחומרי הגלם טובים עד מצוינים ואי אפשר היה לטעות ביד הטובה.
ממרח הסקורדליה היה במרקם הנכון ונהנה מעזות טעם שידעה לשמור על איזון. עלי הגפן היו טובים ממש, מהטובים שאפשר למצוא כאן. גם לביבות הפראסה, שטוגנו ללא שמנוניות יתרה, שמרו על איזון טעמים והיו טובות מאוד.
בסלט היווני בלטו ירקות טובים מאוד, שזה מה שעושה את ההבדל בין עוד סלט לסלט טוב. שמן הזית וגם החומץ (כמו ביוון ולהבדיל מבסלט ערבי) היו איכותיים אף הם ועשו את זה. הלחם היה מוצלח מאוד, ועשה חשק להמשיך ללעוס ממנו. המנה היחידה בשלב זה שנעצרה ברף הבסדר בלבד הייתה של הקישואים המאודים.
המשכנו לדג נא (82), אנשובי מטוגנים (65) ושתי מנות סופריטו דגים (79 כל אחת).
מנת הדג הנא הלכה על המינימום שבמינימום אבל היה בה מקסימום טעם. נתחי אינטיאס במינון נאה ביותר, איכותיים במיוחד, הרבה שמן זית טוב, עגבניה סחוטה, מעט בצל אדום, פלפל ירוק חריף ונגיעת מלח. כמה פשוט ככה טעים, בדגש על איכות הגלם של הדג ושאר הרכיבים והיד הטובה-טובה שטיפלה בהם.
מנת האנשובי המטוגנים נחרטה בזיכרוני מביקורי הקודם כאן. על צלחת גדולה נח הר לא קטן של אנשובי שקומחו וטוגנו ברמת דיוק שלא הייתה מביישת את טובי המטגנים שהיו כאן מאז ומעולם, בראשות שבתאי סקנדריון המנוח ממסעדת שבתאי היפה ביפו. הטיגון שלו ידע לתת גם לדגי בסיס - דניס למשל - ערכים מוספים. אפילו לקלמרי שהגיע מהקפאה הוא העניק ערך נוסף עם טיגון סופר מדויק. האנשובי של חביבי בבית לחם 3 לא הגיע מהקפאה, היה טרי וטוב והטיגון המדויק, בשילוב קצת לימון מעל, הפך אותו למנה פשוטה שבפשוטות וטעימה מאוד, שחוסלה מהר.
מנת הסופריטו התבססה על טונה והיו בה קציצות עזות טעם, חריפות, עם רוטב טעים להפליא ותפוחי אדמה. הקציצות טוגנו בהצלחה, הרוטב היה סמיך וחזק אך לא תוקפני מדי והמנה כולה, שלא הייתה גדולה מדי, סגרה את פינת העיקרית החמה בהצלחה רבה.
חביבי לא מגיש קינוחים כלל והמלצרית שלחה אותנו לגלידריה הצמודה. קצת חבל כי הגלידה שטעמנו לא הייתה טובה, והתקשתה ליישר קו עם איכות האוכל שקדם לה.
אז בית לחם 3 איננה מקום חדש ואחר. מדובר בהמשך הישיר של היווני, תחת שם שונה. כמו שיש אנשים שמשנים שם, יש מסעדות שמשנות שם. בהינתן שאיכות האוכל לא השתנתה וחביבי ממשיך לספק את הסחורה שהוא יודע, המתמקמת על קו התפר שבין היווני העממי לספניולי המסורתי, אין בכך כל פגם.
זו לא בדיוק מסעדה, יותר בר אוכל ונשנושים, אבל אם רק אחד או שניים מעשרת הקבין של אופי שיש במקום הזה היה מגיע לכל המקומות החדשים הנפתחים כאן תחת הכותרת "בר אוכל", מצבנו היה טוב יותר.
ובהינתן שלא בהכרח מגיעים לבית לחם 3 כדי לאכול ארוחה מלאה, יותר מנחמד לקפוץ לשם לדרינק עם כמה מזטים ועוד משהו. לא יזיק אם תפריט היין יתרחב קצת וממש לא יזיק אם חביבי יעמיד קינוח או שניים. זה לבטח יהיה טוב וראוי. נשמח לחזור לערב לא מחייב, נעים, חסר יומרה, לא יקר (מקדם התמורה לכסף כאן ראוי ביותר) וטעים.
בית לחם 3, תל אביב, 03-6989826