יינות מעמק הלואר
אבי אפרתי לוגם יינות מעמק הלואר, שהולכים נהדר עם אוכל מן הים ובשרים לבנים
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
אבי אפרתי לוגם יינות מעמק הלואר, שהולכים נהדר עם אוכל מן הים ובשרים לבנים
אלנה היא כל מה שהמסעדנות התל אביבית העכשווית לא: יש בה שקט, שלווה, תחושה של ניתוק מן החוץ. והאוכל? אחת ההפתעות הנעימות של הזמן האחרון
בג'וז ולוז אין חשבון, הסועדים בוחרים את הסכום שהם מעוניינים להשאיר, רומנטי? עכשיו לך תתמחר ארוחה שלא נהנית מהאוכל, ספגת שירות קטסטרופלי ומחופף, וכשביקשת שיתחשבו מינימאלית בשותפך לארוחה השייך לקבוצת סיכון, שמו עליך קצוץ
בציר 2020 של יקב ספרה מגבעת ישעיהו שבעמק האלה, חושף חמישה יינות מצוינים, חוסר פשרה ואיכות יוצאת דופן
17 שנה אני עוקב בהערכה אחר עבודתו של אבי ביטון, קפה פופולר של התקופה הנוכחית היא ללא ספק שיא הקריירה שלו, והארוחה הטובה ביותר שאכלנו אצלו עד היום
האווירה במומה היא של פונדק כפרי איפה שהוא בספרד או איטליה וזה מלבב, חבל שהאוכל הנחית אותנו מהר מאוד חזרה לקרקע
מעטות המילים שיכולות לבטא את השמחה שעוררה בנו טעימת המוצרים המלבבים של המזקקה המקומית מולי - שלושה סוגי ורמוט, יין דבש, ביטר אפריטיף וערכת "ביטרס" לתיבול קוקטיילים. איכות בלתי רגילה שחושפת מצוינות אמיתית
מנסורה תמיד הייתה מסוג המסעדות שנעים להגיע אליהן וכיף להמליץ עליהן, אבי אפרתי הלך לבדוק אם זה עדיין המצב
הארוחה באולה מסמנת את אורן אסידו כהבטחת אמת. בשל לגמרי? זהו שלא, אבל אפשר בהחלט להניח שעתידו עוד לפניו
אבי אפרתי סוקר 8 יינות מאוסטריה, שלכל חובב יין כדאי להכיר, כולם מחזירים עודף מ-100 (חלקם אפילו לא מעט עודף)
אם זה ימשיך ככה, לא רק שתהיה סוף סוף מסעדה טובה באמת בהרצליה, אפילו לתל אביבים תהיה סיבה להגיע לכאן
כבר ביקרנו לאחרונה במסעדות שעיצובן המוחצן מדי מאפיל על כל דבר, בטח שעל האוכל, אבל פופה היא ללא ספק קטגוריה בפני עצמה
אבי אפרתי בחר את 15 המבעבעים הכי טובים לסילבסטר 2021, בכל רמות המחיר, ממתוקים מקומיים פשוטים בשלושים שקלים ועד שמפניות יקרות. מבעבע לכל כיס
העיר הצפונית והמיוחדת מושכת אליה את אבי אפרתי כמו בקסם. אחרי שביקר בה שוב ושוב וטעם בה כל פינה, הוא יוצא בפרויקט מיוחד וחושף כמה מהסודות הקולינריים שיש לנצרת להציע
8 שנים אחרי ביקורו הראשון כאן, אבי אפרתי מגיע למסעדת בלה בבית שערים ומוצא שאחרי שקילפו ממנה את היומרות של מסעדת שף, התגלתה מסעדה איטלקית-כפרית סימפטית לכל המשפחה
בר האימפריאל תמיד היה מקום שמגניב להגיע אליו, עם קוקטיילים איכותיים ומושקעים במיוחד, ואוכל - קצת פחות. בשבועות האחרונים השף עינב אזגורי נכנס שם לעניינים, ואנחנו רצנו מיד לבדוק אם זה שידוך מושלם כמו שקיווינו
אבי אפרתי סוקר ארבעה יינות מיקב ארגירוס שבאי היווני סנטוריני, אחד השמות החמים בעולם היין
אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני יובל בן נריה על a החדשה שלו, עיצובית ואווירתית מדובר במקום שהוא וואו. מבחינה קולינרית? מדובר במסעדה הכי טובה שלו עד היום. אז מה יהפוך אותה למושלמת באמת? כשהשף יבין שיש לו את זה וקצת ישחרר
לדרינק ומנת נשנוש אחת או שתיים זה אחד המקומות הכי שווים שיש, כלומר אם אתם באים בלי ציפיות ועם הבנה שאולי יהיה לא משהו. מבולבלים? גם אנחנו
אבי אפרתי סוקר את יקב טורס, מהגדולים והידועים ביקבי ספרד. היינות שנבחרו לסקירה זו זולים ברובם - 52-79 שקלים - והם מספקים תמורה נפלאה לכסף
המון כסף נשפך על העיצוב של המקום הזה, חבל ששכחו להשקיע גם באוכל
נכון, כבאכה היפואית מבית עזבה, היא לא עזבה, לפחות בינתיים. אבל במקרה הזה דווקא טועה הפזמונאי - יותר טוב כמעט, מכלום
אבי אפרתי לוגם שישה יינות משני יקבים קטנים ואישיים מהגליל העליון, להט ו-פורה ומתמוגג מנחת
כולם אוהבים את תומר אגאי (בצדק), כולם אוהבים את סנטה קתרינה (בצדק), אז מה השתבש במסעדה החדשה שלו?
בדרך כלל, עיון בתפריטה של מסעדה איכותית כשרה מפגיש מיידית את הסועד החילוני עם כל מה שחסר בו, אבל דריה החדשה של הלל תוואקולי היא לא פחות מנס
אבי אפרתי לוגם מיינות יקב יתיר הוותיק, השוכן בדרום הרי יהודה, ומוצא יינות בעלי עושר פירותי, אלגנטיות ומוחצנות
התמונות שהועלו לרשתות נראו מבטיחות, רזומה השפים מדבר בעד עצמו, והסלט הירוק אותת שדברים טובים בדרך, אבל אז הגיעה מנת הלוקוס
המסבחה הייתה בסדר מינוס, בפסטה דג היו חסרים עושר ומורכבות, ואת הסיגר דג, העדפנו לו היו שוכחים. אז איך זה שיצאנו מפה כל כך מבסוטים?
עידון ואיפוק בפרי, נוכחות תיבול משמעותית והימנעות ממוחצנות; אבי אפרתי מבסוט מיינות יקב כישור
לא מעט ביקורות על מסעדות חדשות נכתבו כאן בחודשים האחרונים, היו ארוחות טובות ממש והיו גרועות ממש, אבל לארוחה שאכלנו בסאן יאנג יש ז'אנר משלה