רוטשילד 48 בראסרי היא המסעדה האחרונה שפתחה קבוצת R2M ברחוב רוטשילד בתל אביב. היא ממוקמת בקומת הכניסה של המלון הנושא את אותו שם ופועלת לצידה של R48, מסעדת היוקרה של הקבוצה. את המטבח מוביל אוהד סלומון, וביקור בה הוא ללא ספק המחשה נוספת של רוח הזמן במסעדנות הישראלית בכלל והתל-אביבית בפרט; זו שהחלה להתהוות בימי ההפיכה המשטרית ומתנסחת מאז המלחמה.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
מסעדות הקבוצה, שאותה מובילים בגאון רותי ומתי ברודו, הן ברובן הצלחה מסחרית מהדהדת כמעט שלושה עשורים. הן ידעו תמיד להתאים את עצמן לרוח התקופה והזמן. ברוטשילד 48 נוכחים בכך מיד.
ולמרות שהיא חלק מרוח הזמן, היא שונה מהרבה מאד מקומות הפועלים כעת; אלו שאליהם מגיעים לנשנש קצת, ללעוס קצת, ללגום קצת - ברי יין, ברי אוכל וכל השאר.
היא איננה מיישרת קו עם קונספט "בואו, יהיה כיף, אבל תאכלו קודם משהו בבית". מדובר במסעדה של ממש, מהסוג שאליו היינו מורגלים פעם - עם מנות ראשונות ועיקריות, שמבודלות אלו מאלו בבירור; כזו שמספקת ארוחה, להבדיל מאוסף צלוחיות וצלחות קטנות לחלוקה. כבר כמעט שכחנו, מטאפורית לפחות, שמסעדות מהסוג הזה קיימות, וקונספטואלית לפחות זה מרענן ומבורך.
זה הרגע להזכיר את ה-DNA שעליו מבוססות מסעדות הקבוצה מקדמת דנא. אוכל לא שימש בהן מעולם כוואוו-פקטור. לרוב הוא היה בסדר (קופי בר), לפעמים הרבה פחות טוב (הבראסרי) והיה את הוטל מונטפטיורי, שהתנהל ומתנהל ברמה קולינרית אחת לפחות מעל השאר; ועדיין, מעולם לא התיימר לגדולות ונצורות.
ההצטיינות האמיתית של מסעדות הקבוצה הייתה תמיד באריזה, במעטפת; בממשק המשתמש הנכון שידעו לספק לקהל היעד. תמיד היה כיף לשבת בהן, העיצוב והאווירה סיפקו היטב את הסחורה ונפילות בשירות היו אירוע נדיר.
רוטשילד 48 הוא מקום שנראה מצוין. עיצוב עכשווי, נקי, עם אלגנטיות מאופקת ומעודנת. לא מקום שבא לתת בראש ולא מקום של צ'ייסרים וכפיים. האקוסטיקה בו מעולה והמקצועיות שורה בו בכל. מבחינת עיצוב, זה ללא ספק המקום הכי מושקע של הקבוצה עד היום. הוא נבנה כדי לתפוס את מקומו של הקופי בר, הפעיל רק בשירות משלוחים, יותר מהבראסרי שנסגרה לפני מספר שנים. התפריט גם מרפרר לכמה ממנות ה-Allways של הקופי בר בשעתו.
אז המעטפת טובה ונכונה, וזה לא מפתיע. והאוכל? לא מניח שיימצא מי שיהיה מופתע לגלות שהוא שוכן עמוק בלב המיינסטרים. אף אחד (כמעט) לא מחדש או ממציא גלגלים קולינריים עכשיו. כמו הקופי בר בשעתו, רוטשילד 48 מכוונת את האוכל ללב ליבו של האמצע תוך ניסיון לעשות את זה הגון, ראוי ומוקפד, וגם לתמחר בתעריף של עד 200 שקל לראש, לפני נוזלים, עם מנות כמו עלי חסה לאליק ברוטב קיסר, קלמרי צרוב וטרטר בקר בראשונות; וקבב דגים, שניצל, בולונז והמבורגר בעיקריות.
התחלנו עם קרפצ'יו אינטיאס (58 שקלים) וטרטר בקר (59). התמחור נראה נמוך במידת-מה אלא שבפועל גם מקבלים מנה קצת יותר קטנה מהרגיל, או לפחות ממה שפעם היינו רגילים אליו.
הקרפצ'יו, עם זרעי עגבניה ופיסטוקים, לא סיפק את הסחורה. משהו באיזוני התיבול בו לא עבד. היו בו פחות מדי עגבניות, יותר מדי פיסטוקים וחסר בו סיבוב עשב.
הטרטר, לעומתו, עשה ההיפך. הבשר עצמו היה פשוט טוב ונגעו בו תיבולית נכון מאוד. הוא הגיע על לחם שאור קלוי עם איולי חרדל טוב. גם הוא היה יחסית קטן במימדיו, אבל טעים.
המשכנו לשיפוד צ'יקן טיקה (94) והמבורגר עם איולי פפריקה (83 שקלים ל-220 גרם, 96 ל-300).
הקארי המאלזי במנת העוף היה מבוסס על קשיו. הוא היה חינני, מעודן יחסית, עם פרחי כרובית ואורז לצדו. השיפוד נצרב היטב ונותר בו כל העסיס שאפשר להותיר בעוף, בצירוף טוויסט קטן ממגע הצריבה. מנה נטולת יומרה אבל טובה, נכונה וראויה מסוגה.
ההמבורגר הגיע מדיום-רייר כמתבקש, בתוך לחמניה עם החשודים המיידיים - בצל, עגבניה ומלפפון חמוץ - ולביבות תפוחי אדמה. הבשר היה בסדר גמור והחבילה כולה שידרה יישור קו עם חוקי הז'אנר במובניו הבסיסיים והטובים.
חלקנו עוגת שוקולד (46), עם אגוזים, ללא חמאה או שמנת, שהייתה יבשה מדי ומתוקה מדי, ובאופן כללי הייתה הטובה פחות בארוחה.
כאמור, לא מקרי שהרבה יותר מילים מהטקסט עד כה הוקדשו לקונספט, לעיצוב, למיצוב ולאווירה, מלאוכל. לא, אין איתו בעיה. הוא בסדר רוב הזמן. אבל מה שנותר באמת כזיכרון, כמה ימים אחרי הארוחה, זה קודם כל ממשק המשתמש המצוין של המקום, שכולו קלאסה; שיש בו מידה של אלגנטיות רכה, קלילה ולא מאומצת.
כמו הוטל מונטיפיורי, עיר המקלט האולטימטיבית בעיני כשנעשה כאן רע ממש, גם רוטשילד 48 מספקת לשעתיים בועה במובן הטוב. האוכל? גם הוא שם, אבל הוא איננו העניין העיקרי - משתלב היטב בנוף, עושה את שלו וגם לא מותיר תחושת חור בארנק.
על בסיס המנות שתוארו כאן, ולפני שתייה ושירות, עלתה הארוחה 354 שקלים. 180 לראש על ראשונה, עיקרית וקינוח משותף. נכון, לא היו פה עיקריות על בסיס דג, פירות ים או בשר. בסוף אכלנו עוף והמבורגר. אבל ישבנו במקום סופר נעים, קיבלנו את חוויית הבילוי הטוב במלואה ואכלנו ארוחה מלאה באמת, להבדיל מנשנוש קל.
אז נחזור, ולא כי פגשנו מנות שאיננו יכולים בלי לפגוש אותן שוב, ומהר; כי מעטות המסעדות שיודעות לספק את מה ש-48 עושה בהצלחה יתרה. בימים ההזויים האלו, שלא נראה שעומדים להסתיים כה מהר, זה יותר ממספיק.
רוטשילד 48 בראסרי, רוטשילד 48, תל אביב, 03-5560011