קפה נואר: כל "מסעדות השף" שביזבזו לי זמן וכסף צריכות להגיע לכאן
יש אנשים שבאים לפה במיוחד רק בשביל השניצל. אפשר להבין אותם
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
יש אנשים שבאים לפה במיוחד רק בשביל השניצל. אפשר להבין אותם
מעט יינות לבנים דומים או מזכירים את אלו של פריולי
לאחת המסעדות הכי טובות בישראל מגיע קרדיט. הארוחה הזאת מימשה אותו
כל הכוונות, כל הנדיבות וכל התמחור לא יכולים להסתיר את המטבח הזה. כמה חבל
מתחילים לחוש בוותק ואין פה סממנים נורדיים מגניבים של מקומות שנפתחים כעת, אבל מה בדיוק רע בזה?
זה מתחיל ב-50 שקלים, עוצר במשהו שכל אחד יכול להרשות לעצמו, ומתפנק מאוד לקראת הסוף: 18 אופציות טובות לחגיגות, שמתוכן בטוח תמצאו משהו שיתאים גם לכם
יש סיכוי שעד עכשיו לא ניקו לנו את השולחן, וזאת עוד הבעיה הקטנה
אוכל כל כך טעים, במחיר כל כך הגון? מצאתי כיף גדול בתחנת דלק
הרחק מאור הזרקורים ושאון הפסטיבלים ויחסי הציבור פועל יקב צפוני מצוין. זה הזמן להכיר אותו
בעידן שבו מסעדות של ממש הופכות פחות ופחות מושגות ליותר ויותר אנשים, טוב שיש את בנצי ארבל, ואת קלבריה החדשה שלו
על חדשנות, אופי או מקוריות לא בנינו בנורדר, אבל התפללנו שלפחות יהיה טעים, נחשו מה?
מנרה נראית כמו מסעדת שף איכותית (וכשרה!) וכאן זה בערך נגמר
a.k.a 44 משקפת ספירה קולינרית ירודה ואת תרבות הכלום ההולכת ופושה כאן
אומניה היא תוספת מרעננת לנוף המסעדות בגליל, העיצוב עכשווי, המנות טובות, בחומרי הגלם אין פשרות והתמחור הגון ממש
אי אפשר להתעלם מהיינות הנהדרים ומהצהרת הכוונות של יקב פינטו, המבוסס על כרמים מהנגב
השינוי שמחולל עינב אזגורי ב"יוליה" עוד בתחילתו, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שם את הניצוצות של השף המוערך
ניתן לה עוד כמה חודשים כדי להפוך לכזאת, אבל כבר עכשיו חזרנו בשורה משמחת מחיפה
היינות היוונים הללו טובים לכל עונה, קיץ כחורף, אבל נדמה שלעונת המעבר הנוכחית הם לא פחות ממושלמים
אז היה לנו כיף לשבת ברדלר, השירות היה מצוין וגם התמחור רוב הזמן סביר והגיוני. רק שהאוכל, הו האוכל
השף יוסי שטרית (לא, לא זה מהטלווזיה, זה מדויד ויוסף) משאיר מאחור במקום החדש שלו את כל מקדמי השופוני מהעבר לטובת היעדר יומרה ומידה רבה של צניעות, ברוח הזמן
היד שעל האוכל הבסיסי ב"היווני" טובה ואוהבת, התמחור מגוחך במונחים שהתרגלנו לבלוע כאן בשנה האחרונה והנעימות שורה בכל
שנת תשפ"ב הרגישה רוב הזמן כמו רצף היפראקטיבי כבד, לא מווסת, לא לגמרי אחראי של פתיחת מסעדות, ובכל זאת, אבי אפרתי מסכם שנה ובוחר את רגעי השיא (והשפל)
אבי אפרתי בוחר את היינות המומלצים לחג, כולל כאלה שיחזירו לכם עודף מ-50 שקלים
ואולי עדיף לו לאביב משה, שנשכח לו את האפיזודה הזאת החדשה בפופה הכשרה
הצליח לו, לאבן עזרא. שילוב של כישרון יוצא דופן, יד נהדרת, קפדנות על ועשרות שנים בין הסירים של אבא שעשו את שלהן
כל אחד מיינות הטעימה, מסוגו ובהתאם לרמת מחירו, יצליח להנעים היטב את ימי ולילות הקיץ החמים
לא הכשרות הפריעה לנו וגם לא המהוגנות, רק הסתמיות
חסד אמיתי מתקיים בוינונה פוראבר - מקום שאוחז בכל המעלות הטובות, הלוואי שהיא כאן כדי להישאר, בדיוק כמו שהיא עכשיו
אם כך נראה הפרס הגדול על זכייה בתכנית - שת"פ עם קולקציית האינסטנט של בראון - זה מעט מעציב
מהרגע שבו התיישבנו ב-mena ועד לרגע עזיבתנו את המקום עברו שעה ועשר דקות, ולא כי מישהו הגביל אותנו, פשוט רצינו שזה ייגמר