טאיזו: שימו כיסוי עיניים ושבו לאכול משהו. זאת באמת מסעדה של יובל בן נריה?
האוכל טוב, אבל איפה הוואוו?
אבי אפרתי
מבקר מסעדות ומבקר יין
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כל הכתבות של אבי אפרתי
יקב רקנאטי: מצאנו חתיכת יין ישראלי לקיץ, שאפילו מחזיר עודף מ-90 שקלים
כשיקבים גדולים מקפידים לעשות גם יינות בוטיק
פרא: לפני שנתיים היא הייתה המסעדה החדשה הכי טובה בתל אביב. כמה הופתענו
המקום היחיד שמצליח לא להזיע עכשיו. רק על זה מגיע לו
ביינה, תל אביב: יופי של מקום, יופי של פתיחה. כמה רציתי לסיים את הארוחה בפרגון
יזמית ושפית שבאות מאהבה, תפריט שלא עובר את ה-100 וקסם אורבני אמיתי. עכשיו צריך לדייק
יקב מונטה זובו (Monte Zovo), איטליה: קנו ארגזים, יין שנותן תמורה פנומנלית לכסף
מהגבעות של איטליה מגיע הבקבוק הכי טוב שאפשר לקנות עם עודף מחמישים שקל
פרימו: מסעדה שעושה בית ספר לתל אביב, עם חשבון שתל אביב כבר לא זוכרת
אחות קטנה, אחות גדולה, נקסט דור או כל הבית. למה בכלל צריך הגדרות כשכל כך כיף?
מנסורה: אי אפשר שלא לאהוב את המסעדה הזאת, אבל גם אי אפשר להתעלם מזה
אפיק ההשקעה הסולידי והוותיק צריך לעשות בדק בית
משק עביה: ללגום וללגום, בלי להפסיק. רק אל תשכחו דבר אחד
אוהבי יינות ים תיכוניים וטבעיים שטרם התוודעו ליוסי יודפת, זה בשבילכם
גן השקמים: מותק של מקום בתוך הנקודה הכי סודית של תל אביב
התוספת המרעננת האחרונה לנוף העירוני צריכה לתקן רק דבר אחד
לפעמים, כשהכול מסתדר, יין עם עודף מ-100 שקל יכול להיות החיים עצמם
המיטב שבמיטב הסלובני סיפק תמורה אדירה לכסף, ולא רק
ארמון סהרה: אחת המסעדות הכי טובות בישראל רק השתפרה, ו"בעל הבית השתגע"
לא יכולנו לאכול עוד, אבל גם לא יכולנו להתאפק. הבנו שאנחנו באירוע אוכל מתגלגל מהסוג הלא לגמרי שפוי ושחררנו בלמים, אחרינו המבול
סנטי: בחוץ דיסטופיית זוועה תוצרת תל אביב. בפנים צריך להסיר את הכובע
האוכל טעים, הקוקטייל הצטיין, היין הטוב מתומחר שפוי. וזאת רק ההתחלה
300 שקלים לבקבוק יין שלגמרי שווה את זה. נסו להתאפק איתו אבל עוד שנה
לפתוח ולדמיין את צפון איטליה. את כל השאר תעשה המזיגה
שמענו את כל פרטי הדייט מהשולחן הרחוק. בואו נגיד שהם לא דיברו על האוכל
בלקוחות יודעים לטפל כאן מצוין, זה ברור. הבעיה מתחילה כשהם רוצים יותר מזה
מה עוד נבקש מיין במחיר המצחיק הזה? באמת שלא הרבה
יקב ישראלי מצליח החליט לשחרר כמה כפתורים בחליפה. התוצאה בהתאם
הסתכלנו על התפריט וחייכנו זה לזו בשמחה. זה היה אחד החיוכים הבודדים בארוחה
הכוונות טובות, התמחור שפוי והמקום רומנטי. חבל שהאוכל הפריע
קלארו: אחד המקומות היפים בת"א, שירות מעולה ואווירה מעולה. עכשיו מה עם האוכל?
כל טוב העולם נמצא במקררים שלה, ומחכה להפוך לקסם בצלחת. חבל שזה לא תמיד קורה
היינות מצוינים ויש גם מציאה אמיתית, אבל את הבונוס הגדול תקבלו כשתגיעו לפה
לוגמים מנוסים יעריכו מאוד את יינות עגור. עכשיו בואו נדבר על כל השאר
פסקדו: סעו עכשיו, זה אפילו לא רחוק. מדובר במסעדה שהיא לא פחות מנדירה
אכלנו שלוש מנות מעולות, אז כמה כבר יכול להפתיע דג ברוטב עגבניות? סיפורה של צלחת שנוגעת בשלמות
מרלוזה, שוק הכרמל: לא זוכר מתי אכלתי בחוץ כל כך הרבה וכל כך טוב במחיר כזה
כמעט כל שבוע אני מתפלץ מרמת התמחור במסעדות הישראליות. השבוע לא
מדובר ביין ישראלי לבן לא פחות מגדול. חכו ותראו מה יהיה ממנו עוד מעט
אין כאן יינות זולים, אבל רובם ככולם מספקים תמורה טובה ויותר לכסף
צלם בהיכל: סיפורה של ארוחת קטסטרופה מדהימה במקדש הבשר התל-אביבי
הגענו לפה עם תשוקה קרניבורית עזה שמקורה באיזה אינסטינקט אנושי קדום. חבל שהקשבנו לאינסטינקט הזה
לא כל כך נעים לשחוט פרה קדושה, אבל זאת המסעדה הכי טובה בישראל?
יש בתל אביב מספיק מסעדות עם אוכל ברמה הזו. בטח שלא בשביל זה באים לג'ורג' וג'ון
החגיגי, הפיקניקי וזה שמפוצץ תמורה לכסף: בקבוקי היין המומלצים של פסח 2023
מדובר בשבוע יין מרוכז שבמשפחות מסוימות צורכים בו יותר בקבוקים מבכל השנה כולה, לא כדאי שתדעו מה לקנות?
בימים שבהם שערי הגיהנום נפתחים עלינו, יש עיר מקלט טעימה (וכבר לא כל כך יקרה)
פעם היית צריך ליישב את החשבון עם סיפור על חומרי גלם. היום אפילו זה לא נחוץ
כבר מזמן לא זכינו להצעות כאלה במסעדה. לא התגעגענו בכלל
ציפינו, חיכינו, נסענו, התאכזבנו. כמה חבל
חוות צוק: הסטייק עשה חשק לחזור, ומהר. אבל על ההמבורגר הייתי משלם הרבה יותר
מדובר בפצצת אוכל-כסף, וזה אפילו לא הדבר הכי קטלני שהיא עושה
מה עוד נבקש מיין ב-85 שקלים? ויו לה פרנס!
זה מה שקורה כשהגבעות צרובות השמש של דרום צרפת מדברות
נאי-לון (Nay-Lon): ביזנס טוב תמיד ידעו לעשות פה. לא סתם המנה הזאת עולה ככה
העוף היה מליגה אחרת לגמרי. כל השאר בקושי החזיר אותנו הביתה בשלום
דריה: הקינוח הזה משאיר אבק לרוב המסעדות בישראל. ה-ל-ל-ו-י-ה!
הראשונות פתחו טוב, העיקריות קצת איכזבו והסוף היה הכי רחוק מפרווה