שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה. חגיגות סילבסטר? גם מי שיחגגו ידעו שזה לא באמת אותו הדבר. ובכל זאת, קצת מבעבעים אפשר ללגום וסוף השנה האזרחית זו הזדמנות לכך.
בכל שנה אני פותח, מרחרח ודוגם מבעבעים רבים, מכל צבע ומין, וגם מכל רמות המחירים, לקראת מדור מומלצי סוף השנה האזרחית. מקאוות ובקבוקי פרוסקו זולים ועד שמפניות יוקרתיות ויקרות. המדור השנה יהיה קצת אחר. שמפניות הן עסק יקר. רבים מסתייגים מהן בגלל מחירן ובגלל שבימים כאלו יש בהן משהו שמעורר אי נוחות. המבעבעים במדור השנה אינם יקרים כמו שמפניות. גם קטגוריית המבעבעים הזולים נחתכה מהמדור. במקום אלו ואלו התמקדתי בקטגוריית ביניים וספציפית בחלופה הצרפתית הזולה יותר לשמפניות: יינות הקרמאן.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
בישראל נוטים לכתוב את זה "קרמו", אבל אם רוצים להישאר נאמנים לשפת המקור נכון יותר לכתוב "קרמאן", בהמשך ישיר למילה המקורית Cremant. מדובר ביינות המיוצרים טכנית בשיטה המסורתית של שמפיין (מת'וד טרדיסיונל או מת'וד שמפנוואז) הכוללת תסיסה שנייה של היין בבקבוק, בתוספת שמרים ומעט סוכר.
אלו בעצם יינות מבעבעים שנעשים בדיוק כשמפניות אך אינם מיוצרים בשמפיין ולכן לא נהנים מהשם, המיתוג וגם האפשרות לתמחר בהתאם. יינות הרקמאן נוצרים באיזורים שונים של צרפת: אלזס, בורגון, ז'ורה, סבואה, דה די, לימו, בורדו והלואר. הם מבוססים על הזנים הטיפוסיים לאזורי היין השונים. יינות קרמאן מאלזס יכללו פינו בלאן, פינו גרי, ריזלינג ועוד. קרמאן דה בורגון יכללו שרדונה ופינו נואר וכך הלאה.
במיטבם, מספקים יינות קרמאן חלופה נהדרת לשמפניה. חלק מהיינות משתווים ואפילו עולים על לא מעט שמפניות. קודם כל, כי צריך לזכור שתחת הכותר "שמפניה" יש גם לא מעט יינות סתמיים ובלתי מוצלחים בעליל. מעבר לכך, יש גם יינות קרמאן נפלאים ממש, ומחיריהם תמיד יהיו נמוכים דרמטית משמפניות.
הרשימה הבאה כוללת כמה וכמה יינות קרמאן נהדרים, וכמה וכמה חמודים עד טובים. כל היינות מספקים תמורה טובה מאוד עד נהדרת לכסף. בימים שבהם רבים מאיתנו עסוקים בלהוציא קצת פחות מסיבות שונות, מדובר באופציה נהדרת. ואם בדרך כלל נסוב מדור מומלצי הסילבסטר סביב יינות שמתחילים ב-30 שקלים ומגיעים למאות רבות, רוב היינות בסקירה זו נעים בין 70 ל-80 שקלים ורק מיעוטם עוברים את רף מאה השקלים. זמן לקרמאן. לחיים!
עד 75 שקלים
מייזון קסטל, קרמאן דה בורדו ברוט, 59 שקלים
הקרמאן הזול ביותר בטעימה מגיע מבורדו ומבוסס על סמיון וקברנה פרנק. הוא עבר התיישנות בת 18 חודשים בבקבוק ויש בו הדריות ניכרת, בועות לא קטנות במיוחד אבל עידון טעמים יחסי ואיזון ראוי. לא המבעבע הכי אנין מבין כל מבעבעי הטעימה הזו אבל עם עודף מ-60 שקלים הוא מספק תמורה מצוינת.
לואי ברסו, קרמאן דה בורדו, ברוט רוזה, 70 שקלים
רוזה מבעבע יבש מבוסס מרלו מאנטר דו מר בבורדו. צבעו ורוד בהיר. באף פירות אדומים ופרחים. יש רעננות ועושר נאים ביותר, עידון משמעותי ביותר בהתחשב במחיר ומקדם גסטרונומי גבוה. כלומר, זה לא סתם "יין לחיים". הוא ילווה היטב אוכל - מבראנץ' ועד ארוחות צמחוניות ואוכל מן הים.
בסטהיים, קרמאן דה אלזס, 75 שקלים
ענבי פינו בלאן ואוקסרואז, התבגרות ממושכת בבקבוק ביקב, בועות מעודנות יחסית ורעננות רבה. באלזס כמו באלזס, מרגישים היטב את הפרופיל הפירותי. קרמאן טוב שמספק תמורה טובה מאד לכסף.
טולומייה, קרמאן דה לימו, ברוט, 75 שקלים
שרדונה, שנין בלאן ופינו נואר מלימו שבלנגדוק, דרום צרפת. שנה על משקעי השמרים בבקבוק, הדרים, שקדים, ופירות נוספים, לא עמוסים מדי. חמיצות מאזנת מדויקת, רעננות אין קץ ותחושה של הרבה מאוד יין בדי מעט כסף.
עד 90 שקלים
סוביו, קרמאן דה לואר ברוט, 80 שקלים
שנין בלאן, קברנה פרנק ושרדונה מאזור סומור בלואר. פרי מאופק, לא מוחצן, חמיצות מאזנת טובה מאוד, בעבוע עדין ואלגנטיות של מבעבע ששווה הרבה יותר מ-80 שקלים. יין אוכל מוצלח במיוחד.
פול מאס, קרמאן דה לימו ברוט, 80 שקלים
קרמאן דה לימו מגיע מלנגדוק שבדרום צרפת. הבלנד מבוסס על 60% שרדונה, 20% שנין בלאן וכן פינו נואר ומוזאן בלנק. מורכב, אלגנטי, עתיר ניואנסים ומאוזן להפליא. ללא ספק אחד מכוכביה הבלתי מעורערים של הטעימה הן בערכים מוחלטים ובוודאי במונחי תמורה לכסף.
פפאנהיים, קרמאן דה אלזס בלאן דה בלאן ברוט, 80 שקלים
הציג השני של אלזס בטעימה, מבוסס פינו בלאן ואוקסרוואה כקודמו, ניחן בפרי בשל, בנימת מתיקות שמקורה בפרי ולא בסוכר, ובהתאמה גבוהה מאוד לאוכל אסיאתי מתובל.
לנגלואה שאטו, קרמאן דה לואר ברוט לאקסטרה, 80 שקלים
קשה להישאר אדישים למבעבע הזה, שמבוסס על 60% שנין בלאן והשאר שרדונה. הדרים ופירות לבנים, חמיצות חדה ומדוייקת מאוד, יובש טוב, בועות עדינות. מבעבע ברמה גבוהה במיוחד במחיר שקונה יין ישראלי בסיסי למדי ברמה בינונית ומטה. פצצת תמורה לכסף.
מרסל קבלייר, קרמאן דה ז'ורה ברוט, 90 שקלים
תפוח ירוק, בצק בריוש, בעבוע עדיף ונימת מתיקות. מבעבע מבוסס שרדונה שמשלב איכות עם נגישות לקהל רחב, גם כזה שמבין פחות ביין.
מוניון, קרמו דה בורגון ברוט, 90 שקלים
נציג בורגון בטעימה מבוסס, איך לא, על שרדונה, פינו נואר ואליגוטה. ההתבגרות הארוכה על משקעי השמרים בבקבוק ניכרת. גם איכות הפרי הבלתי משתמעת. לימון, פרחוניות, רעננות רבה, איזון מצוין ועדינות. מבעבע מוצלח מאוד שמספק תמורה טובה מאוד לכסף.
100 צפונה
מארק ברדיף, ווברה רזרב פריבה, ברוט אקסטראם, 100 שקלים
ענבי שנין בלאן מווברה ומהכפר ורנר סורברן בעמק הלואר. מיוצר בבצירים איכותיים בלבד. לא עמוס מדי בפרי, מתובל, מעודן, מלא דקויות ומלא באופי. עוד יין שמספק איכויות גבוהות בהרבה, גם בהשוואה ללא מעט שמפניות, במאה שקלים בלבד. יציאה.
ל'נגלואה שאטו, קרמאן דה לואר, ברוט רזרב 2017, 150 שקלים
אי אפשר לטעות ביין היקר ביותר בטעימה והיחידי שמגיע עם שנת בציר נתונה. שנין בלאן, שרדונה וקברנה פרנק מרכיבים את הבלנד מהלואר, המגיע משישה סוגי קרקע שונים. 36 חודשי השבחה, מורכבות נהדרת, שמריות, רמז לחבושים. מבעבע בלתי רגיל, שלא מתבייש כלל ליד לא מעט שמפניות.