מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
השבוע התחשק לנו קצת אוכל איטלקי והלב סחב ללה רפובליקה די רונימוטי, טרטוריה אלגנטית, צנועה אך מוקפדת מאוד קולינרית, שהכול נעשה בה תמיד כמו שצריך, ללא קיצורי דרך. האם חווית האוכל האיטלקי היותר אישי ופחות המוני, עובדת להם גם במשלוחים?
280 שקלים קנו לאבי אפרתי ארוחה מספקת לארבעה אנשים בסוליקה, ואפילו נשארו ממנה עודפים ליום שלמחרת. אם אתם מתגעגעים לאוכל של הסתבא המרוקאית שלכם (או אם אין לכם אחת כזאת) זה בדיוק המקום להתארגן על אוכל של בית בימים אלו
מהם היינות המקומיים הכי טובים שלא יעלו יותר ממאה שקל ותוכלו להזמין הביתה לקראת החג, מהיקבים עצמם או מרשתות השיווק? אבי אפרתי בסקירת יין חגיגית, מותאמת לימי הקורונה
עבור אוהבי האוכל בימי הקורונה, לא נשאר הרבה חוץ ממשלוחים, קרן אור קטנה שנותרה לנו לקשר עם קצת שפיות נהנתנית. שירות המשלוחים המאוחד של הקופי בר והבראסרי מצליח למקסם את חוויית הביסטרו המסוגנן גם כשהוא מגיע בקופסאות, ומספק תחושת בילוי אמיתית
בלית ברירה מדור ביקורת המסעדות של אבי אפרתי עובר הסבה לביקורת משלוחים, עד יעבור זעם (והקורונה), הוא מתחיל עם זוזוברה, אסיאתית פופולארית במיוחד, מוותיקות ענף המשלוחים, ומוצא אופציית צהריים לא מחייבת, יעילה וטובה לכל המשפחה
רוצו לכפר הנגיד, טוסו אפילו, אבל רק בהנחה שאתם מבינים במה מדובר: אוכל צנוע, לא גבוה ולא מוחצן, שנותן לחומרי הגלם (המצוינים) את מרכז הבמה, בפשטות אבל בהמון כשרון, באיגרא במשק מטפלים בהם הכי טוב שאפשר
אבי אפרתי נהנה מהיינות הים תיכוניים רבי האופי של יקב נווה ירק
למודי אכזבות ממסעדות מהז'אנר, לא הגענו עם ציפיות גבוהות מדי לרשטא בהרי ירושלים. כמה שמחנו לגלות מסעדה שבשקט ובנועם, ללא שמץ גרנדיוזיות, מגישה אוכל ערבי טעים באמת, הטוב ביותר אם אתם באיזור וכזה ששווה אפילו נסיעה במיוחד
אבי אפרתי לגם את יינות יקב Vidigal מפורטוגל וגילה כמה וכמה בקבוקים שמספקים איכות צרופה במעט כסף
כל מסעדה חדשה בפריפריה מעוררת אצלנו תקווה, יצאנו לגסטון חמושים בציפייה, שמחנו לגלות מסעדה מודרנית, מזמינה ונעימה שמנוהלת כמו שצריך. בשעת ערב חביב שם ממש, התאורה מצוינת והשירות חביב. כל מה שחסר להשלמת התמונה זה בשר טוב, וכאן בדיוק מתחילות הבעיות
המחירים בבציר 66, הבראסרי החדש של כפר תבור, הם בטעם של פעם, גם הנדיבות של המנות כאן יוצאת דופן, הבעיה היא שגם המנות נתקעו איפה שהוא בשנות התשעים
אבי אפרתי לוגם יינות של יקב וורטמן החיפאי ומגלה לבנים עם אופי ואדומים ים תיכוניים גסטרונומיים ומהנים. היינן חי וורטמן ממשיך לספק את הסחורה עם יינות איכותיים ומתוני תמחור
בזאר 32 הייתה אחת הפתיחות הכי מסקרנות של הזמן האחרון, אז נעים וכיף שם, זה כן, ואפשר בהחלט לקפוץ לשם לדרינק, רק אל תבנו על האוכל, סבבה?
אבי אפרתי לגם את היינות הלבנים של יקב בלתאזר רס מגרמניה ופגש ריזלינגים קלאסיים, שכמה מהם מספקים תמורה לא פחות ממדהימה לכסף
פעם בשביל לאכול דג פשוט וטוב על הגריל הגענו במיוחד לשבתאי היפה, זה היה המקום היחידי בארץ שידע לעשות את זה באמת. אז נכון הסלטים עדיין טריים ואווירת הנדיבות והשפע עושה את שלה, אבל החלק העיקרי והחשוב ביותר כבר לא כשהיה
אבי אפרתי טעם את יינות יקב קול ד'אורצ'יה (Col d'Orcia) מטוסקנה ונהנה מיינות פירותיים ומאסיביים, שנולדו במובהק ללגימה חורפית לצד מנות בשר שופעות ומהבילות
שבורי לב השאיר אותנו השף דן שמולוביץ' כשסגר את סבידה בעכו, עכשיו הוא שוב בשטח עם שאראק מסעדת ים חדשה בתל אביב, עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - אוכל של דייגים, שיש בו שקט מהסוג היפה ביותר, כמה שהאיכות הזאת הייתה חסרה כאן
כמעט שלושה חודשים פעלה 85/15 של השף אלי שטיין ללא שם ומתחת לרדאר, עכשיו כבר הגיע הזמן שתדעו - מדובר באחד הדברים היותר משמחים שקורים בתל אביב כרגע
אבי אפרתי טעם את היינות הלבנים של יקב אנסלמו מנדס מפורטוגל וגילה יינות מצוינים: נקיים, מעודנים ומלאי אופי שגם מתומחרים במתינות מפתיעה
אם אבי אפרתי היה הולך לכל שיפודיה גנרית באבו גוש, במקום לנאיה האסיאתית בבית נקופה, הוא כנראה היה סובל פחות, משלם פחות וגם יוצא שבע, אבל זה לא מה שקרה
אבי אפרתי לוגם את הבציר החדש של יקב ספרה מגבעת ישעיהו שבעמק האלה. לא תמצאו כאן יינות פאנקיים ו'מגניבים', אלא נאמנות מרשימה לקלאסיקה
מה מביא מסעדה להגיש פיצה כה ירודה? איך קורה שלרביולי עבודת יד יש טעם מוצק ותעשייתי? כמה גרוע יכול להיות ניוקי שנעשה במסעדה? כמה חוסר מיומנות יכול לבוא לידי ביטוי ברוטב בנאלי לפסטה? ולמה כל זה מתומחר מופרך כל כך? אבי אפרתי ביקר בקלאטה 15 וחזר עם שאלות רבות
טעימת יינות יקב צרעה מבציר 2017-2018 מלמדת שאין הרבה חדש תחת השמש: היינן ערן פיק וצוות היקב ממשיכים לעשות יינות מצוינים, לא פחות
יונתן רושפלד, מי שהכניס את עצמו בשנים האחרונות ליותר מדי קטטות רשת קולניות ומתוקשרות, כולל עם הח"מ, והתעסק פחות מדי בקולינריה, חבר לצביקי עשת, מלך המיינסטרים, והצטרף לביסטרו גרינברג, אז האם לשף בעל מגע הזהב עדיין יש את זה?
לקראת הסילבסטר לגם אבי אפרתי עשרות מבעבעים, מכל הסוגים ובכל רמות המחיר, מיינות למברוסקו זולים ועד שמפניות מפונפנות, ובחר את המבעבעים המומלצים של וואלה! אוכל לקראת מסיבות סילבסטר 2020. הם מובאים כאן בסדר עולה, מהקל והזול אל היוקרתי והיקר
ההייפ סביב הקדנציה של נאיפה מולא ב-L28 הוא מהקיצוניים הזכורים כאן, אבי אפרתי הלך לבדוק אם הוא מוצדק ויצא משם בעיקר עם הגיגים נוגים על תעשיית ההבלים הטלוויזיונית של תחרויות ריאליטי הבישול
אנימאר, בניצוחו של השף הלל תווקולי, היא ההבטחה גדולה ביותר כיום במסעדנות הישראלית, אפשר לראות בה שף שעסוק בבניית שפה ייחודית ומקורית השייכת לו בלבד, משקיע המון בחומרי גלם ורוצה לתת את הכי טוב שיש, האם זה מספיק? לא כרגע
השבוע בטעימה יינות לה טונלה (La Tunella) מפריולי שבצפון מזרח איטליה, אוהבי יין מנוסים, שמעריכים מורכבות ויודעים להתחבר גם לדברים סטנדרטיים פחות, יעופו על היינות הללו
אחרי שנים שלא ביקר במקום, אבי אפרתי מגיע למסעדת דלאל, אחת הוותיקות והיציבות בשטח, ומצטער לגלות אוכל מיושן, בלתי רלוונטי, שברוב המקרים גם מבוצע רע, ומצטער עוד יותר שלא בחר להישאר בבית
אבי אפרתי טעם את יינות ריקאסולי ובהם כמה מהיינות הטוסקניים הוותיקים והקלאסיים ביותר
פיקוד העורף