יקב להט: אי אפשר לא להתפעל מהיין הזה. שימו בקבוק אחד לפחות בצד

2024 הייתה שנת הבציר ה-13 של היינן איתי להט, מאנשי המקצוע העסוקים בתעשייה, שליווה כיועץ יקבים רבים ומוביל כיום, יחד עם אבי פלדשטיין, את יקב ברקן - הבסיס האופרטיבי והמנהלתי למותג היינות הפרטי שלו. זה אומר שאם בבצירים הקודמים שבהם התנהל להט כליין עצמאי הוא הפיק 20 אלף בקבוקים בשנה, בבציר האחרון הופקו כ-50 אלף.

לכל טורי היין של אבי אפרתי

טעימת יינות להט ששוחררו לשוק - לבנים ורוזה מ-2024 ואדומים מ-2023 - מלמדת ששום דבר באיכויות המוכרות לא השתנה, ושהסך השלם נראה בשל ומרשים במיוחד, בין היתר הודות לשנת בציר טובה ועבודה מרתקת עם חמש חלקות כרם שונות.

יש בטעימה הזו כל כך הרבה טוב. מלהט לבן, שהוא בעיני ממגדירי היינות הלבנים הישראליים במובנם הטוב; להט אדום שממשיך להיות יין ביסטרו מצוין ולהט גאריג - הרוזה הראשון של להט שמוכיח שכדאי היה לחכות: דרך להט לייכטר ולהט רוסאן, הראשון בלנד והשני זני, שניהם נהדרים; ועד להט סירה המצוין ממש.

שום דבר לא השתנה בקו נטול הפשרות של להט גם תחת מוטת כנף התאגיד הגדול והמסחרי, וכמה נהדר שכך. למעט אולי גאריג, כל היינות הנסקרים ברי התיישנות, גם הלבן" והאדום הקלים יותר, שיסחבו כשלוש-ארבע שנים. האחרים יותר ויין הסירה בנוי להתיישנות ממושכת. כולם משקפים ים-תיכוניות נהדרת, צרת גוף באופן יחסי, מתובלת, חומצית וקולינרית להפליא. לגימה שהיא עונג צרוף. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% רוסאן, 32% ויונייה והשאר מרסאן מהגליל העליון. הענבים ליין נבצרו משש חלקות - באלקוש, בפקיעין מעין זיתים ומבלוע. תסיסה ממושכת בחביות, כ-20% מהן חדשות. תשעה חודשי שהות בחבית על משקעי השמרים. צבע זהוב. אף ארומטי מאוד. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים במחבת ברטבים מבוססי שמן זית, קלמרי פלנצ'ה, עוף.

דבר המבקר: המימד המוביל ביינות להט לבן לדורותיהם תמיד היה הפרופיל הארומטי שלהם. גם ביין הנוכחי. חומצה נהדרת, חדות, חיות, קלות יחסית, איזון מצוין והתאמה פנומנלית לאוכל ים-תיכוני. יחסית לשאר הלבנים של להט, זה המוחצן ביותר אבל בל תטעו: הוא איננו יין מוחצן מהסוג המקובל ולא מקוטלג בשום צורה ליינות העולם החדש. ים-תיכוניות מאוזנת היא שנותנת בו את הטון. נהדר ללגימה כבר עכשיו אבל אם תתנו לו שלוש-ארבע שנים במקרר הוא יפליא.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשמונה מילים: ממגדירי המקומיות במובניה הטובים בכל הנוגע ליינות לבנים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 88% סירה ו-12% קברנה סוביניון מהגליל העליון (כרם אלקוש וכרם דובב). מקור הסירה בשלוש חלקות שונות. בציר ידני, השריה קרה. תסיסה אלכוהולית ומאלולקטית בחביות 400 ו-500 ליטר. שפיה ויצירת הבלנד נוצרים רק לאחר ארבעה חודשים. סך הכול התבגרות בחביות - 16 חודשים. צבע אדום מעט ארגמני. באף פרי אדום ושפע תבלינים (פלפל שחור), אדמתיות. גוף קל-בינוני. 14.2% כוהל בנפח.

כמה? 125 שקלים.

הכי מתאים ל: טרטר בקר, מינוט סטייק, צלעות טלה.

דבר המבקר: גוף קל יחסית, פרי אדום מקסים, לא שופע מדי, חמיצות טובה, שפע תיבול (פלפל שחור) ודיוק ניכר. יש ביין הזה איזו אדמתיות כפרית מלאת אופי, משקפת טרואר. יין ביסטרו מצוין ממש, קולינרי, לא עמוס, שמתאים גם לימים החמים שעדיין נוכחים כאן.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בחמש מילים: יין ביסטרו לא פחות ממצוין.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה מבוסס 35% מורבדר, 35% סירה, 20% גרנאש נואר והשאר רוסאן. מקור הענבים בחמש חלקות שונות בכרם בן עיון וכרם פקיעין בגליל העליון. סך הכול שהות בחביות - תשעה חודשים. ללא תסיסה מאלולקטית. צבע ורוד. באף פרי אדום ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ועוף. פיקניק מפונפן במיוחד.

דבר המבקר: זהו יין הרוזה הראשון של להט ואין ספק שהיה כדאי לחכות. הוא נוטה לדקות בגופו, אוחז בפרי מצוין אבל מאופק, חומציות מאזנת מדויקת, ארומטיות נהדרת, יובש אמיתי, חד, ורעננות רבה. גאריג הוא הצומח הרב-שנתי המקיף את הכרמים בדרום צרפת והבחירה במונח זה כשם היין מסמנת בבירור את האוריינטציה שלו: רוזה "דרומי" (בהקשרי צרפת) במיטבו.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

ב-13 מילים: אנטיתזה אבסולוטית ליינות המתוקים, תואמי התותית, שאוהבים לייצר כאן, לפחות ביקבים הגדולים והמתועשים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: גרנאש בלאן (40%) מכרם פקיעין, רוסאן (37%) מכרם בן עיון באלקוש ומתת; ומרסאן (23%) מכרם בן עיון באלקוש. תשעה חודשי שהות על המשקעים בחביות (400 ליטר, שימוש שני ושלישי) בנפרד לאחריהם נוצר הבלנד.

כמה? 135 שקלים.

הכי מתאים ל: צדפות, דגים ופירות ים בארוחה מושקעת.

דבר המבקר: זהו יין שאין בו שום זן סופר ארומטי ואף אחת מהחביות שבהן נעשה שימוש להפקתו איננה משימוש ראשון. כוונת המשורר הייתה, אם כן, לבנות יין שמדבר באיפוק ושקט, שהניואנסים הם שאמורים לדבר בו, המיועד ללוגמים מנוסים. מי שצריך מניפת פרי בחיך ביינות לבנים לא יבין למה הוא נהדר. מי שנמצא מעבר לשלב הזה בהתפתחות החיך שלו יבין בנקל שמדובר ביין יוצא מהכלל. יש בו שפע ניואנסים ומורכבות ותמחורו, יחסית לאיכויות, הופך את מקדם התמורה לכסף שלו לגבוה מאוד.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשש מילים: יין קולינרי מאופק ומלא ניואנסים, למתקדמים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% רוסאן מכרמי בן עיון באלקוש ובמתת. התירוש שבב בארבע אמפורות בנפח 320 ליטר ושתיים בנפח 750 ליטר. לבלנד הסופי נוספה חבית בת 300 ליטר. תשעה חודשי שהות על השמרים שבסופם נבנו היחסים בין היינות השונים. צבע זהוב. אף פרחוני מאוד, גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. מנות מבוססות בשר לבן ואפילו ורוד (עגל).

דבר המבקר: נוכחות המימד המינרלי משמעותית ביין הזה במיוחד. לצידה, גם הפרופיל הארומטי משמעותי ביותר. זהו יין נפלא ביותר, לא פחות, שבולט בדיוק ובחדות שלו. אי אפשר שלא להתפעל ממנו. כמו קודמו, גם הוא מיועד למבינים. שווה ביותר לשמור לפחות בקבוק אחד ממנו להתיישנות.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בארבע מילים: רוסאן במופע מהנהדרים שיש.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם אלקוש בגליל המערבי. היין מופק מבלנד ענבים משתי חלקות סמוכות. השרייה קרה, תסיסה במכל רחב. העברה לחביות בנות 300 ו-400 ליטר שם מסתיימת התסיסה האלכוהולית והמאלולקטית. סך הכול 16 חודשי עץ. סינון קל וחצי שנה נוספת של התבגרות בבקבוק בטרם שחרורו לחנויות. צבע אדום עמוק. אף אדמתי ומתובל מאוד, גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 180 שקלים.

הכי מתאים ל: צלעות טלה, קדירות טלה, סטייקים, נתחים מיושנים על עצם.

דבר המבקר: גוף לא יותר מבינוני המשקף דקות יחסית. פרופיל חומצי משמעותי וחד. שפע תבלינים (פלפל שחור רב נוכחות). יין מהסוג המכונה "כפרי" ו"אדמתי", המרפרר ליינות מעמק הרון, וספציפית יותר, לצפונו של הרון. מורכב בדרכו הדרום צרפתית, מאופק בפרופיל הפירותי שלו, קולינרי מאוד, מרשים ממש. בעל פוטנציאל התיישנות משמעותי.

תמורה לכסף: 3/5 (טובה בהחלט).

בשבע מילים: סירה מדויק ומרשים בעל פוטנציאל התיישנות משמעותי.