מדור זה מוקדש עקרונית ליין, מקומי כמיובא. לעיתים רחוקות מתרחשות בו חריגות מתבקשות משגרת יומיום זו, לעבר עולמות האלכוהול הכבדים יותר, בעיקר כזה המיוצר על ידי כוחות מקומיים. יובל (ג'וב) הרגיל היה שנים ארוכות קולגה, כמבקר המסעדות של טיים אאוט. ב-2008 הוא החל לצלול לעולמות הזיקוק, פתח את מזקקת יוליוס בחניתה ומייצר במסגרתה בשנים האחרונות כ-25 אלף בקבוקים.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
תחת מוטת כנפיה, שהלכו והתרחבו עם השנים, משווקים מוצרים רבים שכל אחד מהם מבוקבק בכמויות קטנות יחסית - פחות מאלף בדרך כלל, פחות מזה חלק מהזמן. הרגיל מזקק לא מעט סוגי פירות, כמה זני וענבים ומייצר גם ורמוט, ג'ין, תמד (שיכר דבש) וביטר אפריטיף. זו מזקקת קראפט, כזו שאינה מתועשת וכל תהליכי הייצור בה ידניים.
חניתה לא הייתה לוקיישן אופטימלי מפרוץ המלחמה. מאוקטובר 2023 היא ננטשה ועימה גם המזקקה. פה ושם אפשר היה להגיע לשם, לשמור ולטפל בהתססות, אבל עם ההסלמה בצפון, אי אפשר היה להגיע אליה כלל. חלק מהמוצרים שאמורים היו להתבסס על קטיף ובציר 2024 לא יוצרו כלל, בין היתר כי חקלאים באזור לא הצליחו לקטוף פרי. בחלק מהמוצרים נאלץ הרגיל לבטל התיישנויות בחביות או לבקבק ללא יישון בעץ. אחרי המלחמה - איזה כיף כאן - הגיעה שנת בצורת.
ובכל זאת, מוצרי יוליוס כאן, חיים ובועטים. 60% מהם משווקים למסעדות והיתר לצרכנים פרטיים, בחנויות ודרך אתר המזקקה. מדובר במשקאות אלגנטיים, מעודנים, חפים משמץ מתיקות, שעשויים בהמון ידע, עם הקפדה עצומה בבחירת חומרי הגלם כמו גם בביצוע, וניסיון שהולך ומצטבר.
הרציונל העומד בבסיסם הוא לספק בית לטרואר ישראלי בעולמות הזיקוק. תזקיקי הפירות שונים ממקביליהם באירופה בגלל זני העשבים והפירות המקומיים, וגם בגלל טכניקות עשייה שונות. בוורמוט היבש מאוד אי אפשר לטעות בעשבים הגליליים, שמחדירים מקומיות כשמשתמשים בו לדריי מרטיני. האגס המקומי הירוק שונה מאוד מפירות המשמשים לאו דה וי בצרפת. הסליבוביץ' יבש ועדין מחבריו במזרח היבשת וגם משקה פום דה גליליי, שלכאורה אמור להתכתב עם קלבדוס, אחר לגמרי מזה של נורמנדי. ביחד, חוברים המשקאות שבסקירה לאיור פרופיל אלגנטי, מדויק ומרשים של טרואר גלילי.
סעיף התמורה לכסף הושמט הפעם. אלו לא משקאות שנמדדים ב-VFM ואין גם למה להשוות אותם. מקבילי הייבוא שלהם יקרים. מקבילי האיכות המיובאים יקרים בהרבה. לוגמי משקאות כבדים, יותר משווה להתוודע ליוליוס. לחיים!
יוליוס, ורמוט דה גליליי יבש מאד 2022
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ורמוט לבן מבוסס ענבי דבוקי, בתיבול לענה, תפוז, ברגמוט, אביונות צלף קוצני, ורדים ושקדים. צבע זהוב ענברי. באף הדרים, נוכחות אינטנסיבית לרכיבי התיבול ונימת מליחות. גוף בינוני. 19.6% כוהל בנפח.
כמה? 99 שקלים (700 מ"ל).
כיצד ללגום? נקי, עם קרח. אפשר עם מעט מינרלים מוגזים עדינים. כרכיב בקוקטייל דריי מרטיני.
דבר המבקר: האסוציאציה הטבעית לוורמוט הם המוצרים המתועשים והזולים המוכרים מאיטליה - של מרטיני וצינזנו. כבודם של אלו במקומם מונח, יש להם תפקיד ומקום, אבל הוורמוט הזה מרפרר למקומות אחרים לגמרי. זהו ורמוט קראפט שאי אפשר לטעות בטעמי המקור הנקיים שלו, להבדיל מהטעמים המתועשים, נגזרי פס הייצור ההמוני.
הפיצ'ר הבולט האחר שלו הוא הבחירה של יוצרו לעשות מוצר יבש בטירוף. באיטליה יש ורמווט "ביאנקו" מתוק ו"סקו" יבש. הוורמוט הנכוחי יבש מאוד והיובש שלו דרמטי גם ביחס למוצרי קראפט פיימונטזיים יבשים. זו אמירה ברורה, שלא מיועדת להמון אלא למבינים. חוץ מהיבש, מדובר במשקה ארומטי במיוחד, עם גוף מוצק אך לא עבה מדי, ניקיון נהדר וקריצה ברורה לעולמות השרי היבש. לדריי מרטיני הוא ישווה אופי מקומי, גלילי.
בשמונה מילים: ורמוט חד, מדויק, מלא אופי ויבש במיוחד.
יוליוס, ביטרס 2023
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: דיז'סטיף מבוסס 16 עשבים וצמחי בר גליליים כגון מרווה, זוטא, ציתרה, עלי דפנה, טיון דביק ועוד. העשבים והצמחים יושנו באלכוהול ענבים. צבע זית. באף שפע עשבוני מסחרר. גוף מלא. 45% כוהל בנפח.
כמה? 139 שקלים (500 מ"ל).
כיצד ללגום? נקי כדיז'סטיף בכוסות צ'ייסר או שוט. אפשר גם עם קרח ומעט סודה למעוניינים לרכך מעט את העוצמה האלכוהולית. כתוסף עשבוני לקוקטיילים.
דבר המבקר: דמיינו חליטות עשבים וצמחים גליליות, הורידו את הסוכר שלרוב מתלווה אליהן, הוסיפו 45% אלכוהול ענבים. הבלנד הייחודי הזה הוא לטעמי, כבר שנים, ממגדיריה של הישראליות בהקשריה הטובים בעולמות האלכוהול. עשביות, מרירות גורפת, ניקיון, מרקם עדין שיש בו סמיכות וסיומת מתמשכת. אם מחפשים משקה מייצג אחד, כפתיחה לעולם הזיקוק של יוליוס, זה המוצר.
ב-13 מילים: חליטת עשבים ישראלית-גלילית, בגרסתה האלכוהולית. משקה הפתיחה המתבקש לעולם הזיקוק של יוליוס.
יוליוס, סליבוביץ' 2023
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: תזקיק מבוסס שזיפי שגיב ובלאק דיאמונד בתוספת מעט משמש מזן רעננה, כולם מהגליל. צבע שקוף. באף שזיפים ומרציפן. גוף קל-בינוני. 40% כוהל בנפח.
כמה? 180 שקלים (500 מ"ל).
כיצד ללגום? נקי, בטמפרטורת החדר. אפשר גם קפוא או בכוס שוט קפואה.
דבר המבקר: סליבוביץ' הוא משקה מזרח אירופאי מבוסס שזיפים. בגרסה הנוכחית, המקומית, הוא צלול, נקי ומורכב, עתיר בניואנסים ובעיקר - להבדיל מגרסאות המקור שרובן מחוספסות עד גסות - עדין במיוחד ונפלא ממש.
בתשע מילים: המופע הגלילי הנקי, המעודן והמדויק למשקה המזרח אירופאי המוכר.
יוליוס, או דה וי אגס 2023
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: תזקיק מבוסס אגסי ספדונה מהגליל. צבע שקוף. באף אגס ירוק ופיסטוק. גוף קל-בינוני. 42% כוהל בנפח.
כמה? 180 שקלים (500 מ"ל).
כיצד ללגום? קר, בכוס שנאפס.
דבר המבקר: הפוקוס במשקה הזה הוא האגס הישראלי הירוק, השונה במהותו מהאגסים האירופאים, הצהובים והמתוקים יותר. הירוק הזה נוכח בטעמי התזקיק, לצד עשבוניות רבה. משקה מדויק וחד, המשלב עוצמה ועידון, שלוגמים מנוסים יידעו להעריך.
בשבע מילים: תזקיק מצוין, לא סטנדרטי בעליל, ליודעי ח"ן.
יוליוס, בלאן דה גליליי 2023
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: תזקיק בסגנון גראפה מבוסס זגי (קליפות) ענבי סוביניון בלאן, ויונייה ודבוקי מהגליל. צבע שקוף. באף פרחים ועשבים. גוף קל. 40% כוהל בנפח.
כמה? 180 שקלים (700 מ"ל).
כיצד ללגום? נקי בכוס גראפה.
דבר המבקר: גוף קל, ניקיון, צחות ועידון, סיומת מתמשכת. לא יושן בחבית ולכן אין השפעות עץ. משקה בסגנון גראפה שכולו אלגנטיות וסטייל. כמי שעוקב אחרי בלאן דה גליליי לאורך לא מעט שנות בציר, נדמה לי שאפשר לומר שמדובר במוצר השלם ביותר עד כה ובמשקה נהדר באמת.
בחמש מילים: עידון, קלות וצחות נהדרות ממש.
יוליוס, פום דה גליליי XO 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ברנדי מבוסס תפוחי פינק ליידי, גלה, דלישס ויונתן מהגליל. חמש שנות התיישנות בחביות עץ אלון. צבע חום ענברי עמוק, מעט נוצץ. באף תפוח ירוק, טופי, מגע עישון קל. גוף מלא. 43.2% כוהל בנפח.
כמה? 300 שקלים (700 מ"ל).
כיצד ללגום? טמפרטורת החדר, בכוס סניפטר (רגל קצרה).
דבר המבקר: האסוציאציה הטבעית לברנדי מתפוחים היא, מן הסתם, הקלבדוס מנורמנדי. המשקה הנוכחי שונה ממנו, בעיקר בגלל סוג התפוחים - חלק מ-2017, רובם מ-2019. זהו משקה שעבר התיישנות ממושכת בחביות וטעמיו העמיקו והתעצמו. בחיך מרגישים את הפרי, את העוצמות וריבוי הרבדים הנגזרים מההתיישנות, וגם רכות. נהדר ללגימה לאחר ארוחה. מרגישים היטב את המקומיות וזה הישג משמעותי.
בשמונה מילים: ברנדי תפוחים בטעמים וריחות ישראליים. יש דבר כזה.