ג'ורג' פועל בחודשים האחרונים במדרחוב שדרות וושינגטון בשכונת פלורנטין בתל אביב. שמו מרפרר לנשיאה הראשון של האומה האמריקנית. על המקום חתומים אנשי הלילה איתמר בן קן וגיא סלמן ומוביל אותו קולינרית עמית אללי, מי שברזומה שלו מצויים מקומות הנתפסים משמעותיים - המסעדות של אייל שני, פופינה, בורק של ברק יחזקאלי וקפה אירופה.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
המקום נפתח כדי לספק אופציית אוכל-שתייה קלילה שאיננה מאתגרת במיוחד את הכיס, בשדרה הסימפטית כל כך בדאון-טאון של העיר הגדולה. הוא מוגדר כחמארה, קרי כאן אמורים להסב בניחותא, ללגום קצת, לנשנש קצת, להתרועע. אם אתם מדמיינים חמארות היסטוריות, שוק התקווה או מחנה יהודה סטייל, תעצרו כאן ועכשיו. יותר משג'ורג' מתכתב עם מקומות כאלו, הוא בר אוכל שמעוצב בצניעות, מביא נימה חמימה של שכונתיות, מספק חלל פנימי וחיצוני נעימים מאד ומתומחר בשפיות.
ניכר בעליל כי הכול בג'ורג' מגיע משיאי כוונות טובות. התפריט איננו יומרני, לא גדול אך מגוון ולא מאלץ להזמין הרבה. יש בו כמה אופציות קטנות וקטגוריית שיפודים המהווה את לב העניין, הכוללת תשע אופציות של שיפוד אחד, כך שאפשר ללגום וללעוס גם בקטנה, עם תמחור ברף הלא גבוה, ונגישות וחביבות בכל הרמות. כך הוא גם השירות, החם והלבבי.
התחלנו עם שני קוקטיילים - גירסת הבית לג'סמין ו"נינה בוורוד". כשבדקתי את תכולת הג'סמין התברר שהוא מבוסס קמפרי, ג'ין ומיץ פסיפלורה, ללא קוואנטרו. חשדתי שזה ייצא מתוק מדי ושאלתי מה יכול להיות אלכוהולי ותחליף לקוואנטרו. הציעו טריפל- סק. קצת קוואנטרו לעניים אולי אבל עדיף על מיץ. השורה התחתונה הייתה קוקטייל בסיסי, לא עשוי בדייקנות רבה, אבל עובר. נינה בוורוד הוא קוקטייל מבוסס ג'ין עם היביסקוס, בזיל ולימון, שהיה לטעמי מתוק מדי ולא מספיק אלכוהולי.
אם אפשר לאפיין את ג'ורג' דרך פרק הקוקטיילים הרי שמדובר במקום שסוחב אל הפשוט, בואך פשטני, לא מחפש ייחוד ומדבר לכו-לם. קיווינו שלא כך יאופיין פרק האוכל.
הזמנו שתי קטנות - סביצ'ה דג ים (36 שקלים) ודג בנורי (42).
שתי המנות היו מנות ביס לכל אחד. בראשונה כלל הסביצ'ה, שהתבסס על בר ים, קרם פרש, בצל ירוק וצ'ילי מותסס, והגיע על בצק לחם. גם בשנייה היו נתחי בר ים מאודים, בתוך אצת נורי, עם איולי סלט עגבניות חריף ושקדים, לצד לימון.
מנת הדג בנורי פתחה משרע טעמים שהיו בו עדינות, אזכורי ניואנסים ומידה של מורכבות. הדג במנת הסביצ'ה הלך לאיבוד בתוך הקרם פרש והתחבר לכדי מנה סתמית.
המשכנו ללחם הבית (22), שיפוד פטריות יער (49) ושיפוד תמנון (79). הלחם, שהגיע עם חמאת מיסו וריבת עגבניות שרי, היה גרוע. אין דרך לומר את זה מעודן יותר. לא פוגשים כבר דברים כאלו במסעדות היום. פשוט חובבני. חמאת המיסו שלצידו הקרינה, כמו קודמיה ממנות הפתיח, רפרור לעולמות אוכל מושקעים ומלומדים. היא הייתה בסדר. שום דבר שקשור במלומדות או כישרון לא מצדיק את ריבת עגבניות השרי, שלא רק שלא התאימה בשום קונטקסט כאן, גם הייתה עשויה לא טוב. יחד עם הלחם גם היא אזכרה מטבח של חובבנות.
שיפוד פטריות היער הגיע עם חמאת טופי, יין לבן, סויה ופרמזן. הפטריות הגיעו מפורקות מהשיפוד. היה משהו שחבר קצת לפופוליזם בחיבור טעמי הסויה, הטופי והפרמזן; לעולמות מתיקות היתר, בואך אומאמי קצת מוגזם. אבל הכול כאן היה עשוי ללא דופי ומסוגה הייתה זו מנה טובה, שגם אם לא קרצה לאנינות, הייתה טובה בהחלט.
שיפוד התמנון הפתיע. נתח לא גדול שנפרס לכמה חתיכות, טופל היטב, והכיל גם גלייז הדרים, אבל חסרו בו משלימי טעם. הוא הגיע ללא עוול אבל גם ללא תוספים והרגיש מינימליסטי מדי.
שיפוד שרימפס (62) ושיפוד שייטל (58) סגרו את פרק הארוחה הזה. בשיפוד השרימפס היו חמישה שרימפס בלאק טייגר, עם חריימה, כוסברה וגרגירי חומוס. מקור השרימפס קפוא. הטיפול בהם היה נכון. הם לא הרגישו כמו שרימפס טריים אבל עסיסם נשמר. החריימה הייתה טעימה וגם גרגירי החומוס בסדר. לא מנה מצוינת אבל גם לא מנה רעה.
בשיפוד השייטל היו נתחים דקים של בשר, סביר בלבד באיכויותיו, עם רוטב מבוסס ציר עוף שעטף אותו בטעמים רכים.
עוגת גבינה שחלקנו לקינוח, שכונתה משום מה עוגה באסקית, לא אחזה במקדם הנימוחות שבאסקית כהלכתה אמורה לאחוז ובאופן כללי הייתה כנראה המנה הגרועה ביותר בארוחה. היא הרגישה כמו עוגת גבינה ביתית סתמית, של אופה לא מיומן.
כולל שתייה ולפני שירות עלתה הארוחה המתוארת כאן 513 שקלים. אם מורידים ממנה את הנוזלים מדובר בקצת פחות מארבע מאות שקלים. מפורטות כאן הרבה מנות אבל כולן קטנות. בפועל זה לא היה המון אוכל. מבחינת איכויות הוא נע בין הבזקים של מקצועיות ונגיעה נכונה להבלחות לא מעטות של חיפוף, בואך חובבנות.
בהקשר זה, מדובר בסכום גבוה מדי ובעסקה לא טובה. עד 20:00 נהוג במקום האפי האוור שבו מנכים 30% מכל ההזמנה. לא ידענו את זה כשהגענו, אבל החשבון, שהגיע ל- 513 שקלים, נעצר על 371.70 שקלים לאחר ניכוי הנחת השעות השמחות. זה משנה בהחלט את מקדם התמורה לכסף, לצד החיובי, אבל לא משנה את השורה התחתונה.
חמארה ג'ורג' נראה כמו מקום מלא כוונות טובות אבל בלתי מגובש קולינרית, שדרוש למקצה שיפורים כדי להיות המקום שהוא רוצה להיות - כייפי, זול יחסית וטעים.
ג'ורג', שדרות וושינגטון 25, תל אביב