וינונה פוראבר נפתחה בקיץ 2022. טרנד ברי היין כבר היה קיים, אבל ממדיו היו צנועים יותר. מאחוריו עמדו אנשי ה"סטריטס", ועל האוכל הופקד אביתר מלכה, מבוגרי תכניות ריאליטי הבישול הבולטים דאז. היא ממוקמת בפינת הרחובות שלמה המלך וקינג ג'ורג', מול "הקוסם". יותר לב תל אביב מזה לא יכול להיות. מעט מאוד מקומות על הבר בפנים, השאר בחוץ; שף כשרוני ביותר שבנה תפריט לא יומרני אבל מוקפד ממש, ותפריט יין קסום. כל אלו חברו ליצירת מקום מוצלח במיוחד.
לכל ביקורות האוכל של אבי אפרתי
וינונה של פאזת הפתיחה הייתה טובה באופן שהצליח לבדל אותה ממקומות אחרים. התחושה הייתה שלא מגישים שם מנות מהסוג שמעורר בסועד המנוסה תחושה מפוהקת של עוד מהאפור האפור הזה. בראש השנה שעבר, בסיכום של שנת תשפ"ב, בחרתי בה כבר היין הטוב ביותר שנפתח בישראל באותה שנה, בפער, ובלי התלבטות. בזמן שעבר מאז נפתחה, הפכה וינונה לאחד המקומות המצליחים בשטח. הכיסאות אולי בחוץ, אבל מלא שם גם כשחם ממש וגם כשקר ממש.
שנתיים אחרי יצאנו לווינונה להתרשם מהנעשה שם כיום. מעבר לכל הדברים האיומים שקרו במדינה בשנתיים האלה ואולי כחלק מהם, ברי היין הפכו להיות האופציה המובילה למקום חדש, אך האינפלציה הזאת סיפקה חוויה של עוד מאותו דבר תמידי - מנות לאו דווקא בעייתיות, אבל שחוזרות על עצמן בכל המקומות.
בשנה שחלפה מאז פרצה המלחמה נראה שכל המסעדנים ובעלי ברי היין בסך הכול רוצים לחזור הביתה בשלום ולכן מכוונים לגנריקה המקומית. וכשמדובר בתל אביב, יש גם גנריות ברי יין תל אביבית.
הגענו בידיעה כמעט ברורה שאחרי השעמום המתמשך הזה, כאן נשבור את השגרה. שזה יהיה פחות רגיל, עם אופי ברור ומבודל יותר וגם ברמת ביצוע אחת לפחות גבוהה יותר. וינונה של עד הארוחה הזו נתפסה בעיני כהרבה יותר מעוד סתם מקום מסוגו.
התפריט לא ארוך מדי, אך גם לא קומפקטי מדי, כולל לא מעט מנות ירקות וים, ומעט מנות בשר (רוסטביף וקובה נבלוסיה בלבד). רובו נסוב סביב מנות קטנות עד בינוניות. מבט בו ממחיש עד כמה מה שהרגיש לא סטדנרטי לפני קצת יותר משנתיים מרגיש מעט שגור יותר היום. ועדיין, זה לא נראה כמו בר יין. ממבט חטוף נראה שיש כאן בכל זאת יותר.
פתחנו עם טרטר טונה על קרקר פיצוחים (69 שקלים) וניוקי א-לה רומאנה ותרד שחור (78). הטרטר, על ארבעה קרקרים פצפונים, היה מעט חמצמץ והיו בו קרקר לא רע, ירוקים ואיולי אורטיז. לא רע אבל גם לא טוב באופן מיוחד, ללא טוויסט, שפיץ או משהו שמבסס תחושת בידול בהקשרו.
אותה תחושה חזרה גם בניוקי. כשאומרים ניוקי א-לה רומאנה לא מתכוונים לניוקי תפוחי האדמה הרגיל אלא לניוקי סולת אפוי. בניוקי הזה היו תבשיל תרד שחור ופרמזן. התבשיל היה תקין, גם הניוקי עצמו, אבל מעבר לתקינות לא נוצרה תחושת שמחה או סתם חינניות בחיך. עוד מנה תקינה, "עוברת", "בסדר"; לא פחות אמנם אבל גם לא יותר.
המשכנו למנת קבב בר ים (95). היו בה שלוש קציצות לא גדולות, עם בצל ירוק, פדרון ובצלים חרוכים, פרפום עגבניות וטחינה, והיא הרגישה כמו תמצית הבנאליות. לא היה כלום יוצא דופן או טוב יותר בקציצות הדג; לא היה מאומה שהסגיר איכויות חשיבה וגם לא סתם יד טובה, במה שנוסף לו. אם קודם דיברנו על מנות בסדר ולא יותר, כאן כבר היה מדובר במנה סתמית.
זה לא השתנה עם המנה הבאה בתור - שיפוד שרימפס (91). שבעה שרימפס גמברי אדום לא איכותיים מדי, חרוכים הרבה מדי על פלדה לוהטת, היו שם. התוספים - קטשופ, איולי, כוסברה וצ'ילי כבוש - היו עשויים חינני אבל בסיס המנה פחות. אם התחלנו בסדר והמשכנו לסתמי, התגלגלנו עכשיו למתחמי הממש לא משהו. איזה באסה. מי היה מאמין.
"טארט סליחות", בעצם עוגת דבש, מייפל ושקדים עם קצפת שמנת חמוצה, היה מבאס ממש. קינוח פשוט לא טוב.
המקום, שהיה מפוצץ ממש כשהגענו, התפנה קצת. כשסיימנו את מנות הקבב ושיפוד השרימפס פינו לנו, ניקו והותירו אותנו לנפשנו. לא הגיעו לשאול מה הלאה, או להניח תפריט לקינוחים. כשהסבנו את תשומת לב הצוות התנצלו לאקונית, בנימה של יציאה לידי חובה, הניחו תפריט ושוב נעלמו לזמן רב.
מפינוי השרימפס ועד הגעת הקינוח עברו לפחות 45 דקות. השירות היה ענייני מדי, לא קשוב, לא חביב וגם לא יעיל. התחושה הייתה של מפעל, אם לדייק, של עוד יום במפעל, הן במטבח והן בפלור.
כמו האוכל, שלפני שנתיים היה הרבה-הרבה יותר טוב כאן, גם השירות אז היה אחר לגמרי. נדמה שיותר מכל, מה שעבר בערב המבאס שלנו בווינונה הייתה תחושה של עייפות החומר; של טבחים ומלצרים שמגיעים לעוד יום עבודה.
גם עבורי כמבקר זה התגלה כעוד יום כזה, לא מהמוצלחים שבהם. 372 שקלים (לפני יין) עלתה הארוחה. לא המון כסף על לא המון אוכל, לא מאוד איכותי. אני רגיל להגיע למקומות חדשים משמימים, שנדמה שאוכלים בכולם את אותו דבר. קיוויתי שווינונה תהיה שבירת שגרה מרעננת. לא רק שהיא לא הייתה, מדובר באחת האכזבות היותר גדולות בשנה האחרונה. ואם לא יחול שם שינוי, בכל הרמות, הדלק הנוכחי יספיק לזמן קצוב למדי, ועלול לאזול.
וינונה פוראבר, שלמה המלך 2, תל אביב, 03-6777211