יקב עגור: מהטובים שבבקבוקי היין כאן, ועוד עם עודף ממאה

עגור הוא ללא ספק מיקבי הבוטיק היותר טובים בתעשייה המקומית. הוא הוקם ב-1992 סמוך לעמק האלה על ידי היינן שוקי ישוב, מחלוצי היין באזור וב-2020 הצטרפו אליו כשותפים היינן אייל דרורי, שחזר משנות עבודה ולימודים בפיימונטה ואיש ניהול היין המנוסה אלעד כץ.

לכל טורי היין של אבי אפרתי

יינות עגור סוחבים בבירור לעולם הקלאסי והישן. התפיסה העקרונית היא של מתן כבוד לאזוריות ולזנים. לא תמצאו כאן יינות שבהם מרגישים את נחת רגלם ומגפיהם של הייננים, אלא יינות שמשקפים חיבור של ממש לטרואר.

כל היינות הנסקרים כאן - שני לבנים, רוזה, שלושה אדומים ומחוזק אחד - מאופקים ובלתי מוחצנים בעליל. בכולם ניכרת עבודה מתונה ומאופקת וביינות שעברו חבית, שימוש מושכל ומאופק בה. קשת המחירים מאופקת אף היא והם נעים בין 94 ליינות הבסיס, 125 ו-135 לסדרת "לים" הגבוהה יותר, ו-165 שקלים ליין הדגל.

יקב בוטיק אינו אמור להתחרות בסופר על ארנקם של רוכשי היינות הזולים. הוא מוכר ישירות ו/או בחנויות יין, אז מציאות ב-40 ו-50 שקל אינן שם המשחק כאן. מצד שני, רובם ככמעט כל היינות מספקים, כל אחד בקטגוריה, תמורה טובה וטובה מאוד עד מצוינת לכסף. רוצה לומר, במרחבי יינות האיכות שמקורם ביקבי בוטיק עם הטיה ים-תיכונית, הם מספקים מקדם תמורה לכסף גבוה במיוחד.

כיף גדול ללגום את "עגור, לבן 2023" ו"עגור, קסם 2023", להלן יינות "הפתיחה". כשעולים מדרגה ומגיעים לסדרת "לים", הלבן והאדום, מקבלים יינות מצוינים ממש שכל אחד מהם ללא ספק מהטובים בקטגוריית המחיר הנתונה. "עגור, שמירה מיוחדת" ייתן פייט ללא מאמץ רב ליינות דגל של יקבים גדולים, המתומחרים בכ-60 שקלים ויותר, ו"אלה" האפריטיבו הוא פיסת צפון איטליה מלבבת. יחד בונים היינות הללו פרופיל מחמיא במיוחד של יקב שהפליא לחדש את ימיו ונעשית בו עבודה מרשימה. שימשיכו ככה. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבוסס ענבי סוביניון בלאן, שנין בלאן, רוסאן ו-ויונייה מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. 50% מהיין שהה בחביות עץ אלון חמישה חודשים והשאר במכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי לבן, תבלינים, מקדם ארומטי. גוף בינוני 12% כוהל בנפח.

כמה? 94 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: עבודה מאופקת וחכמה מאין כמותה עם העץ הותירה נוכחות משמעותית אך מתונה שלו. יין שיש בו חדות ודיוק, מימד עז הבעה לעומת מאופק, מקדם מינרליות ומורכבות מפתיעה יחסית למתינות התמחור. מקדם גסטרונומי יוצא מהכלל. כל אחד מהזנים מנכיח מימד משלו, יחד יש סינרגיה. תמורה לא פחות ממצוינת לכסף.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשש מילים: בלנד לבן מתון יומרה ומצוין ממש.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש מבוסס מורבדר, גרנאש, מרסלן וקברנה פרנק מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. 80% מהיין תסס ושהה על משקעיו חמישה חודשים בחביות ישנות. צבע ורוד עז. באף פרי אדום, פרחים ומעט הדרים. גוף בינוני. 12.55% כוהל בנפח.

כמה? 94 שקלים.

הכי מתאים ל: כריכי גבינה ובשר, סלטים, פסטות, עוף ופיקניק.

דבר המבקר: פרי רב נוכחות אך מעודן, יובש מוחשי, חומציות תומכת טובה, לא עזה מדי, מינרליות מוחשית, הימנעות גורפת מהמתיקות ההיא של יינות הרוזה הישראליים. רוזה טוב באמת וגסטרונומי מאוד.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה ביחס לעלות יינות רוזה מקומיים ראויים).

בארבע מילים: רוזה גסטרונומי ראוי וכייפי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד מבוסס ענבי מרלו וקריניאן בצירוף מעט סירה, קברנה פרנק, קברנה סוביניון וגרנאצ'ה טינטורה מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. שילוב טכניקות (תסיסה קרבונית, תסיסה באשכולות שלמים, השריות קצרות ותסיסה ויישון באמפורות חרס איטלקיות). סך השרייה נמשך כשישה חודשים. צבע אדום ארגמני, באף פרי אדום, תבלינים ועשבים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 94 שקלים.

הכי מתאים ל: טרטר בקר, קרפצ'יו בקר, מינוט סטייק, קבב.

דבר המבקר: יין צעיר שיש בו עסיסיות ברורה מחד ופרי מתון מאידך. חיבור הזנים מייצר מורכבות ארומטית ברורה. יש נימה אדמתית וחמיצות מאזנת ראויה. יין קל, שמח, חסר יומרה, שכמעט מתבקש ללגום אותו מעט מקורר. משחק חכם וכייפי בין זני ים תיכון לזני בורדו ומקדם גסטרונומי גבוה מאוד. עונג.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשמונה מילים: ללא ספק מטובי היינות המקומיים בקטגוריית עודף ממאה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבוסס סירה בצירוף קריניאן, גרנאש, מורבדר, גראנאצ' טינטורה ופטיט סירה מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, רובן ישנות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, פרחים ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 125 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים. בף בורגיניון.

דבר המבקר: גוף מתון מאוד, בינוני לכל היותר, אולי אף מעט פחות מזה. פרי נהדר ממש, אלגנטי ומבושם משהו. חמיצות מאזנת נעימה, גון תיבול כייפי, שמספק טוויסט, לא עוקצני ממש. יין שאפש ללגום ממנו המון, עם מקדם גסטרונומי גבוה מאוד, כזה שיצטרף לבשר ויהיה עבורו בן לווייה, להבדיל מלהשתלט ולהפוך למנה העיקרית בעצמו.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

ב-16 מילים: יין שמספק ים-תיכוניות במיטבה ועל הדרך הוא מטובי היינות המקומיים בקטגורייה הרחבה של "עד 130".

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבוסס ענבי רוסאן בצירוף סוביניון בלאן ו-ויונייה מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. תסס בחביות עץ אלון חדשות ברובן ושהה עשרה חודשים על משקעיו. צבע זהוב עז. באף פרי לבן ומינרליות. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 135 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות בארוחה מושקעת.

דבר המבקר: הבסיס כאן הוא הרוסאן הים תיכוני, שזה בעברית בעיקר דרום צרפת (הרמיטאז' וקרוז הרמיטאז' וגם שאטונף דו פאפ, שם הוא משמש כחלק מהבלנד הלבן). אי אפשר לטעות כאן באיכויות הגלם של הפרי, גם לא בתבונת העבודה עם העץ. מלא אופי, עם פרי מצוין ותבלינים משמעותיים, מינרליות ברורה וחמיצות טובה. יין-יין שחייו עדיין לפניו. יתיישן חמש שנים לכל הפחות בתנאי אחסון טובים.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת ממש).

בשבע מילים: לבן ים תיכוני מורכב ולא פחות ממצוין.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון, מרלו, סירה, פטיט סירה, קריניאן, פטי ורדו וקברנה פרנק מכרמים באזור גבעת ישעיהו, עמק האלה והרי יהודה. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, 25% חדשות. צבע אדון עמוק, כהה ביותר. באף פרי שחור, תבלינים, אדמתיות. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 165 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים, נתחים מיושנים על עצם בגריל, קדירות בקר וטלה.

דבר המבקר: בלנד שהוא משחק יצירתי. מצד אחד זני בורדו כמו קברנה סוביניון ומרלו ומאידך שלל זני ים תיכון (סירה, קריניאן, פטיט סירה). יש בו מבנה, פירותיות ועשבוניות ברורות מזני בורדו מחד ופרי אחר לגמרי לצד עור ופרופיל תבלינים, מהצד הים-תיכוני. כל האיכויות הללו חוברות אלו לאלו לאינטגרטיביות ראויה, וליין שיש בו מורכבות רבה ומאידך אין בו דבר שמעמיס. הפרי, על כל מימדיו, אינו מרוכז או בשל מדי והחווייה השלמה שומרת, כמו בקודמו ועל אף שהוא מסיבי ממנו, על מקדם גסטרונומי גבוה. מצוין ללגימה עכשיו. תנו לו עוד שנתיים-שלוש והוא יקפוץ בדרגה אחת לפחות.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת. יין באיכות של יין דגל ביקבים הגדולים שמתומחר בכ-60 שקלים פחות מהם).

בשמונה מילים: אדום גבוה, מורכב ולא סטנדרטי, שמתפוצץ מרוב איכויות.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אפריטיבו מבוסס מורבדר מכרם מטע שהתיישן שנה בחביות עץ אלון ותובל ברכיבים שלוקטו סביב יקב עגור - פירות, שרף אלה ארץ ישראלית, קליפות הדרים, מחטי אורן ופרחי שקדיות. צבע ורוד נוטה לכתום. באף הדרים, פרחים, תבלינים. גוף בינוני. 15.5% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים (500 מ"ל).

הכי מתאים ל: לגימת אחר הצהריים, עם סודה על קרח.

דבר המבקר: פרי טוב ובעיקר שפע ארומטיות ותיבול מאפיינים את האפריטיבו הזה כשטועמים אותו כמו שהוא. בצירוף סודה וקרח הוא הופך למשקה אנין, מתוחכם ומדויק, כמיטב המסורת הצפון איטלקית. דרורי, שעשה את הכשרתו בפיימונטה שבצפון איטליה, מביא למשקה הזה את געגועיו לשנים ההן, המון לב ואת הכישרון הבלתי מוטל בספק שלו. משקה נהדר.

תמורה לכסף: 3.5/5 (ריאלית).

בתשע מילים: להרגיש צפון איטליה (רק אל תשכחו את הסודה והקרח).