מרתק לעקוב אחר העשייה של יעקב אוריה, יינן שאף פעם לא מקבלים ממנו יין סטנדרטי ומובן מאליו. מאחורי כל יין יש סיפור, פרויקט חקר וחיבור, לאורך הבצירים, שמשקף תהליך.
אוריה הוא יינן ביקב מסחרי - פינטו, שבירוחם. במקביל, הוא מייצר כבר שנים יינות ביקב האישי, הנושא את שמו. רגלו האחת נטועה בתפיסה הים-תיכונית, מבחינת בחירת הזנים. האחרת בחקר האפשרויות הגלומות בכל אחד מהם. למשל, רבים מהיינות עוברים מגע עם קליפותיהם ("סקין קונטקט") והם כתומים. אבל יין כתום מחובר בתודעתו של כל אוהב יין עם פאנקיות. הכתומים של אוריה אולי אינם ידידותיים לחיך של הלוגם הלא מנוסה. הם אינם מחצינים פרי ופריחה מבושמת חלילה; אבל הם רחוקים מלהיות פאנקיים. הרחבת מנעד הריחות והטעמים הגלומים בכל זן באה לידי ביטוי מובהק בכולם.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
לצד הכתומים, שבטעימה הנוכחית מיוצגים בשני יינות מצוינים ממש - גוורצטרמינר זני ומלכיצדק, בלנד לבן מתיישן - ישנם שני לבנים - "הצייד השקט", בלנד מעודן וטעים להפליא, ו"פלייגראונד, שרדונה 2021", יין שענביו עברו לא פחות מ-13 תסיסות והוא מהמרשימים ביינות ישראל הלבנים. ישנו גם "יד אדם" - בלנד אדום גסטרונומי מאוד, שאפשר ללגום גם בקיץ, וכתום מתוק מצוין של קינוח, מבוסס גוורצטרמינר אף הוא.
אין כאן יינות זולים. עבודה מושקעת כל כך איננה מיועדת למכירה של שלושה ב-120 בסופר. אבל יחסית להשקעה ולאיכויות, תמחור היינות מאופק וסביר (ניתן להשיג אותם כאן). כל היינות הנסקרים כאן ראויים ללגימה כבר עכשיו. רובם בעלי כושר התיישנות נאה ביותר. לחיים!
יעקב אוריה, יד אדם 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום מבוסס 36% סירה, 33% מרלו 18% גרנאש ו-13% מורבדר משדה משה שבשפלת יהודה. המרלו מרמת הגולן. שנת התיישנות בחביות עץ אלון לא חדשות. צבע אדום מעט רובי. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: צלעות טלה, קדירות טלה וכבש, סטייקים.
דבר המבקר: פרי אדום לא עמוס מדי, כמעט מרענן. קו חומצי דומיננטי, אסוף ומדויק. תיבול כיסוד מלווה ולא מוביל. קלות מה, שמאפשרת לגימה קייצית, אפילו בימי החום הנוכחיים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשבע מילים: אדום מתון ומאופק, של אוכל ושל קיץ.
יעקב אוריה, אלפא אומגה, גוורצטרמינר 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: כתום מבוסס 100% גוורצטרמינר מרמת הגולן. הענבים תוססו על קליפותיהם ולא עברו עץ כלל. צבע כתום עז. באף פרי טרופי עז ותבלינים.. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: פירות ים, צדפות, בשרים לבנים, אוכל אסיאתי.
דבר המבקר: מחד פירותיות אקזוטית מרוכזת, כמקובל בזן, שמקורו הקלאסי באלזס. מאידך, להבדיל מיינות ה"גוורץ" החצי יבשים, היובש כאן עז, חד ורב נוכחות, וכך גם המינרליות. טעימתו של היין יוצא הדופן הזה תהליכית. זה מתחיל באגרוף סגור, כמעט מרתיע מי שאינו מנוסה ביינות שכמותו. בהדרגה, הולכת ונפרסת המניפה, שרק לאחר כ-45 דקות עד שעה נוכחת במלואה. יין שהחוויה שלו בחיך דיאלקטית ממש, ומתקיימת במתח שבין מאפייני הפרי ליובש והמינרליות. מרתק, מחכים ומצוין.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בארבע מילים: יין שהוא חוויה, למנוסים.
יעקב אוריה, הצייד השקט 2020
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 67% סמיון ו-33% שנין בלאן משדה משה שבשפלת יהודה. בציר מוקדם. תסיסה נפרדת בנירוסטה של הזנים השונים. ללא שימוש בעץ. צבע זהוב בהיר. אף ארומטי. גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 140 שקלים.
הכי מתאים ל: סביצ'ה, קרפצ'יו וטרטר דג; דגים ברטבי שמן זית וחמאה, פירות ים, צדפות.
דבר המבקר: יין שכוחו באיפוקו. הפרופיל הארומטי הוא נותן הטון העיקרי כאן, כשהפרי נעים אך מתון, והחמיצות מתפתחת בהדרגה, זמן לאחר הפתיחה. יין שהמקדם הקולינרי שלו גבוה, שמתינותו האלכוהולית ניכרת לטובה. כמו קודמיו, הוא זקוק לזמן וחדרור כדי לבטא את רוחב היריעה שלו וכדאי להביא זאת בחשבון ולפתוח זמן לפני הלגימה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: לבן מאופק הבעה ורב-איכויות.
יעקב אוריה, פלייגראונד שרדונה 2021
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מכרם יחידני במרום גולן, צפון רמת הגולן. העשייה מבוססת על 13 תסיסות שונות - במכלים, חביות, על הקליפות ותסיסה קרבונית, בצירים מוקדמים ומאוחרים. בסיום כל אלו נבנה הבלנד המאחד. צבע זהוב בהיר. אף מינרלי מאוד. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 180 שקלים.
הכי מתאים ל: גבינות, דגים, פירות ים, בשרים לבנים, צדפות.
דבר המבקר: 13 תסיסות, לא פחות, ביין אחד. ללא ספק בשביל הרפתקאות מהסוג הזה יש את יעקב אוריה, כמו גם את ה"פלייגראונד", מגרש המשחקים שלו. מנעד ההבעה כאן מבטא את מלוא אפשרויות המיצוי מן הזן. הוא ניכר במינרליות, בחומציות חדה ובעושר מחד ואיפוק מאידך. שרדונה גבוה באמת, מרתק באמת, מצוין ממש.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יקר אבל נ-ה-ד-ר).
בשבע מילים: מטובי ומרתקי הלבנים המיוצרים ומשווקים כיום בישראל.
יעקב אוריה, מלכיצדק 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: כתום מבוסס 40% ויונייה מכפר תבור שבגליל התחתון, 30% רוסאן מספסופה שבגליל העליון ו-30% סמיון משדה משה שבשפלת יהודה. שנת התיישנות בחביות עץ אלון לא חדשות. צבע כתום מעט בהיר. באף הדרים, מינרליות ניכרת, מעט עשבוניות. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 160 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים וצדפות. מנות מבוססות בשר עגל וחזיר.
דבר המבקר: מורכב, רב-מימדי, מלא ניואנסים. רחוק מלהיות ידידותי בלגימה ראשונה, למי שאינו מכיר ומבין את הז'אנר. זקוק לכשעה לפחות להתרכך ולהיפתח. יין שמתרחק מפאנקיות, עם עבודה סופר חכמה ומאופקת עם עץ. חשוב לא ללגום אותו קר מדי כי הוא במיטבו שהוא קר פחות. יין מצוין, למבינים.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בחמש מילים: יין לא פחות ממצוין, למבינים.
יעקב אוריה, אלפא אומגה G, SMLH 2022
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין קינוח כתום מתוק מבוסס 100% גוורצטרמינר מגוש עציון שנבצרו בבציר מאוחר, ברמת הבשלה גבוהה מאד של הענב, הצטמקות הפרי ועלייה ברמות הסוכר. תסיסה על הקליפות. צבע כתום. באף פרי מרוכז ובשל. גוף קל-בינוני. 11% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים ל-500 מ"ל.
הכי מתאים ל: קינוחים, גבינות מתובלות, אוכל אסיאתי חריף, שוקולד מריר איכותי.
דבר המבקר: יין קינוח שיש בו מידה של קלות ומתיקותו מאופקת, עם מימדי מורכבות וניואנסים ברורים.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשש מילים: יין קינוח כתום טוב, מורכב וראוי.