יקב בן דוד: יין ישראלי שמח מהגליל העליון, במחירים כמעט מצחיקים

יקב בן דוד פועל מ-2004 כיקב משפחתי בבעלות בני הזוג יואב ודליה טדגי, וממוקם בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. יואב הוא גם היינן. ליקב כרמים בפסגות כרם בן זמרה שבמרום הגליל, והוא מייצר יינות רבים - לבנים, אדומים ורוזה.

לכל טורי היין של אבי אפרתי

מטעימת היינות עולה, קודם כל, פרי מצוין ולצידו גם עבודת ייננות שלא מתערבת יתר על המידה באיכויותיו הבסיסיות. היינות נגישים. רובם לא נוצרו כדי לאתגר את החיך המנוסה. הם שם כדי להגיע לקשת רחבה יחסית של לוגמים. באותה נשימה, אלו הם יינות מכובדים וראויים שלרובם ככולם מקדם תמורה לכסף גבוה במיוחד.

ששת היינות הנסקרים ברשימה זו מתומחרים ב-49 עד 79 שקלים, ובכמעט כל המקרים כל אחד מהיינות מספק הרבה עד הרבה מאוד יין ביחסית מעט כסף. "בן דוד, אדום צעיר" למשל, הוא יין קל, פירותי ועולץ, שכיף ללגום מקורר גם כשחם. כך גם "בן דוד, רומי", "בן דוד, דליה" ועוד. כמה מהיינות כאן מתאימים מאוד לשמש כיין הבית, זה שפותחים בערב לצד חזה עוף או סתם פיצה. יקב ששווה לשים אליו לב. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% סובינין בלאן, 30% שרדונה ו-5% גוורצטרמינר מחלקות שונות בגליל העליון. שבועיים תסיסה בסיומם נוצר הבלנד. צבע זהוב. באף פרי טרופי ופרחים. גוף קל. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 49 שקלים.

הכי מתאים ל: גבינות, דגים, סלטים, כריכים, פיצה.

דבר המבקר: קל, אוחז בפרי חביב וחמיצות מאזנת ראויה. ללגימת אחר הצהריים נינוחה בימים החמים עדיין.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: פשוט, נטול יומרה וראוי מסוגו.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% קברנה סוביניון ו-40% מרלו מחלקות שונות בגליל העליון. תסיסה והתבגרות בת חודשיים בחביות עץ אלון בנפרד של הזנים השונים. צבע אדום בורדו. באף פרי אדום ותבלינים. גוף קל. 13% כוהל בנפח.

כמה? 49 שקלים.

הכי מתאים ל: פסטה, עוף, כריכי בשר.

דבר המבקר: קל, פירותי, בסיסי ושמח מאוד. זה יין מהסוג שפעם כינו כאן "יין שולחני" ושבארצות היין הקלאסיות מגישים בקראפים. הוא לא מיועד ללגימה משמעותית אבל כיין יומיום בסיסי, הוא מספק את הסחורה בהצלחה רבה מאוד. אפשר, צריך אפילו, לקרר קצת לפני הפתיחה. אפשר לצרוך גם כשבחוץ חם ממש.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשמונה מילים: מחפשים "יין בית" מקומי, זול וחמוד? הנה רעיון.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% גוורצטרמינר ו-35% סוביניון בלאן מחלקות שונות בגליל העליון. 14 ימי תסיסה בנפרד בסיומם הורכב הבלנד. צבע זהוב חיוור. אף פרחוני. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 59 שקלים.

הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי מתובל.

דבר המבקר: הגוורץ ניכר בפרי ובארומטיות, הסוביניון מוסיף מבנה וחמיצות, נימה מעט מתוקה (של ענב ולא של סוכר), יין חמוד ממש.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בשבע מילים: מלווה מתאים ממש לאוכל אסיאתי חריף ומתובל.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש מבוסס 75% גרנאש והשאר סירה מחלקות בגליל העליון. 14 ימי תסיסה במכלים בסיומם הועבר ליצירת בלנד. באף תותים ופטל. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 70 שקלים.

הכי מתאים ל: מנות קרודו על הטיותיהן, עוף, פיצה, פסטה, פיקניק.

דבר המבקר: פרי טוב, מאופק דיו, יובש טוב, דיוק וניקיון. רוזה נגיש במידה ובו בזמן איכותי.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד בהשוואה למקבילים המקומיים).

בארבע מילים: רוזה סימפטי, אבל ממש.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 40% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-30% סירה מחלקות שונות בכרם בן זמרה בגליל העליון. תסיסה בנפרד. 14 חודשי התיישנות של כל זן בנפרד בטרם יצירת הבלנד הסופי. צבע אדום בורדו. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: קרפצ'יו וטרטר בקר, מינוט סטייק,על האש.

דבר המבקר: הקברנה מספק מבנה, המרלו פרי ומימד עגול, מהסירה מגיעים התבלינים. יחד מתקבל יין מיינסטרים מקומי, שלוגמים מנוסים פחות יאהבו מאוד. הוא לא מאתגר אותם. באותה נשימה, אין כאן מוחצנות וחנפנות מוגזמת וגם מיטיבי לגום יאהבו אותו.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בחמש מילים: יין "לכל המשפחה" מקומי קלאסי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-10% פטי ורדו מהגליל העליון. תסיסה בנפרד לכל זן ולאחריה 12 חודשי התיישנות בנפרד, בסיומם נוצר הבלנד. צבע אדום בורדו. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: מנות מבוססות עגל, סטייקים, בף בורגיניון.

דבר המבקר: מבנה טוב, פרי ורכות שנותן המרלו, טאנינים הנגזרים מהפטי ורדו, מידה של ירקרקות. יין לא רע בכלל שמספק המון תמורה ביחס למחירו הצנוע. יסחוב כל מנת בשר כמעט.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בשש מילים: די הרבה יין בלא המון כסף.