מסעדת תמרלין: גם מחיר מאופק לא מצדיק או ממתיק כזאת ארוחה

הרבה מאד מסעדות בשר יש בישראל תחת כל עץ רענן. רק במיעוט זניח ביותר מתוכן אפשר למצוא בשר טוב באמת. בדרך כלל זה בינוני בקושי; במקרה היותר טוב "בסדר", ואת המקומות שמעיפים את הראש באמת אפשר לספור על אצבעות יד אחת.

למרות תמונת מצב לא מלבבת כלל זו, הנהייה אחרי בשר טוב באמת תשגר אותי תמיד למסעדת הבשר הבאה עם ציפייה וכמיהה עמוקות; מעט דברים משמחים אותי יותר מבשר נפלא. האחרון מהסוג הזה שפגשתי מחוץ לגבולות תל אביב היה באומניה, בדיר אל אסד.

עם הכמיהה העמוקה הזו הגעתי לתמרלין בנהלל, מסעדת בשרים שציינה בראשית 2026 ארבע שנים לפתיחתה בחלל העצום בו פעלה בעבר מסעדת אוקטגון.

המקום מחולק לשלושה חללים גדולים, פשוטים למראה, מהסוג שנהוג לכנות כפרי. בדרך לשולחן, כשעוברים דרך מקררים גדולים עם בשר מתיישן, בלוטות החשק נפתחות. כל מה שנחוץ עכשיו זה בשר טוב באמת שאף אחד לא מקלקל בדרך, עם ראשונות פשוטות וחינניות. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

הגיע התפריט בדף מודפס כרוך בפלסטיק שקוף. יש בו אגף ראשונות, עם כמה מנות ירקות וראשונות בשריות, ולאחריו בורגרים, נתחים ועיקריות סטייל עראייס, נקניקיות, שווארמה וקבב.

התמחור מאופק באופן שאינו מוכר לנו מהמרכז או בכלל. 50 שקלים ל-100 גרם לנתח ניו יורק על עצם, 52 לפריים ריב, 54 לטי בון, וגם הראשונות מתונות תמחור.

התחלנו עם ארטישוק צרוב (52 שקלים) וברוסקטה בשר מפורק (62 שקלים). הארטישוק הגיע עם רוטב רומסקו, פסטו, פרמזן ושקדים קלויים. לתארו כבנאלי יהיה לעשות עימו חסד. קונספטואלית אולי הוא היה בנאלי. ביצועית, הרבה למטה מכך. בארטישוק עצמו נכחו עודפי שמנוניות קיצוניים. הפסטו לא היה מאוזן, והרומסקו, מבוסס פלפלים, עגבניות ושקדים, לקה בחמיצות קיצון והיה גרוע. ביחד חברו רכיביה של המנה הזו למופע חובבנות בוטה.

זה לא נראה טוב יותר במנת הברוסקטה. האסאדו המעושן מבשר משק, היה עצוב, נטול מוג'ו לגמרי. איולי החזרת בוצע לא טוב ואפילו הבצל המוחמץ היה גס ובוטה.

זו הייתה פתיחה מבאסת ממש אבל נטינו להקל בה ראש. סטייק האוס אמיתי מגיש ראשונות כמעט על הדרך, ללא השקעה יתרה. אם הבשר יהיה טוב, חשבתי לעצמי, הפתיחה הגרועה הזו תהיה זניחה. הזמנו שני סטייקים - 350 סינטה ( 165 שקלים) ו-400 אנטריקוט (185 שקלים) - וקיווינו לטוב.

הבשר בתמרלין מגיע מהמשק המשפחתי בנהלל, מיושן בין 30 ל-45 ימים, נצרב על גריל פחמים ומוגש פרוס עם ירקות בגריל ותפוחי אדמה או סלט לבחירה. ביקשנו את הסטייקים על פי המומלץ בתפריט - מידיום רייר לסינטה ומידיום לאנטריקוט. הסינטה הגיעה מידיום בכל מובן. האנטריקוט מידיום פלוס.

איכות הסינטה הייתה מצערת ממש. בשר נטול טעמי עומק ואופי, ששום דבר בו אינו משמח את החך. המרחק בינו לבין הפנטזיה מונעת תאוות הבשרים של כותב שורות אלו, גדול בהרבה מהמרחק בין נהלל למרכז הארץ.

האנטריקוט היה גרוע פחות. זה לא אומר שהיה טוב באמת. הוא נעצר איפשהו במרחבי הבינוני, אולי, עם מערוף קטן, לא בטוח שמוצדק - בינוני פלוס. רחוק מאד מצמרת הז'אנר. הירקות בגריל שהגיעו כתוספת לא טופלו כמו שצריך, הפטאטאס היו סבירים, והצ'יפס - שמנוני וגרוע.

חלקנו מנת סורבה (37 שקלים) לקינוח, עם הרבה סורבה בשלושה טעמים, מתוצרת סטודיו ג'לטו, שהיה סביר ובשורה התחתונה טוב בערכים מוחלטים מכל שאר מנות הארוחה.

515 שקלים עלתה הארוחה הזו, שכללה 750 גרם בשר. המון אוכל. לא המון כסף ולא המון איכות. אם לדייק - מעט מאד איכות. כמעט כל מה שיצא מהמטבח לקה מאוד בביצועו, עד כדי רשלנות.

מנת בשר אחת הייתה בעייתית באיכויות הגלם שלה ונצרבה יתר על המידה. האחרת נצרבה גם היא מעט יותר מידי והייתה, כאמור, בינונית למדי. שורה תחתונה: ככה נראה פיאסקו.

כפרית, ידידותית ומתונת תמחור ככל שתהא, תמרלין היא מסעדה שלא מספקת את הסחורה. שום סכום, מאופק ככל שיהיה, לא מצדיק ארוחה לא טובה. מאוד רצינו לסמן נקודה צפונית לחלום לחזור אליה, במיוחד או כחלק מטיול לעמק, וזה, לצערי, לא קרה.

• ברוסקטה בשר מפורק - 62 שקלים
• ארטישוק צרוב - 52 שקלים
• סינטה 350 גרם - 165 שקלים
• אנטריקוט 400 גרם - 185 שקלים
• תוספת ירוקים - 14 שקלים
• סורבה - 37 שקלים
• סך הכל: 515 שקלים

תמרלין - מושב נהלל, עמק יזרעאל