בסופו של דבר, ואחרי כמעט 60 דקות של שיחה, סרז' בואנו נזכר להגיד לי שהוא בעצם לא צריך ממני יותר מ-12 שניות. זה לא שסבלתי בשעה הזאת, להיפך. אבל, חשבתי, איש שיווק מנוסה כל כך ודאי יודע כבר לפתוח עם האגרוף, ורק אחר כך לגלות איך נסגרו האצבעות בתוך הכפפה, לא?
זאת הייתה שיחה רווית מילים ושברי מילים בעברית-אנגלית-צרפתית, שביקבקה יחד את סודהסטרים, קוקה קולה וסטארבאקס, ניערה היטב, והגישה. זאת הייתה גם שיחה שהתחילה ב-2008, והתקדמה אט-אט לנקודת הזמן הנוכחית, מיד-קורונה, אבל אופטימית.
היו בה פגישות מפתיעות וחברויות אמת, צמתי הכרעה דרמטיים ועלייה לארץ ישראל, פיצ'ים על גבי פיצ'ים, שיופים ושיפורים, השקעה של 12 מיליון יורו ובעיקר רעיון אחד שעשוי - בואו, עלו לצורך הכתבה הזאת על עגלת האופטימיות שלנו - לשנות את העולם.
וכמו לא מעט רעיונות גדולים, גם הוא התחיל בגובה 35 אלף רגל. במובן מסוים, הוא עדיין לא נחת. בכל מובן אחר, הוא לא מפסיק להמריא.
אפשר בבקשה לשתות משהו? "אייס בריסטה"
"הכול התחיל כשעמדתי מול מכונת 'סודהסטרים'", שיחזר בואנו, בעל עבר עשיר בתוך חברת הענק הישראלית, "פתאום הבנתי שזה מסובך מדי, שאתה צריך לעשות 6-9 צעדים בשביל להגיע ללגימה. כל בן אדם רוצה למזוג ולשתות, או מקסימום לפתוח פקק, למזוג ולשתות, אבל זה היה קצת יותר מדי. תמיד אמרתי לעצמי בצחוק שאם יש לי זמן, אז הכול בסדר, אבל אם אני צמא באמת, אני בטח אמות לפני שאצליח לשתות פה משהו".
היו גם דברים אחרים שהדליקו את מערכת היחסים המורכבת של בואנו עם מכונות (למשל, סיפור מצחיק במיוחד על למה אנחנו מבינים שצריך להחליף מכל גז רק כשהמכל כבר נגמר), אבל כולם התכנסו לאותה נקודה פעלתנית בראשו - אפשר בבקשה לשתות משהו?
וכך - בלי לדעת לאן עכשיו אתם ממשיכים לצעוד, במבט לאחור את הכל תיראו - נולד "אייס בריסטה" (שם זמני, לעת עתה), שקיק קטן עם אבקה שממנה ניתן להכין בקלות ובמהירות (12 שניות, זוכרים?) עשרות משקאות קרים וחמים, זולים משמעותית ממתחריהם, בלי בקבוקי פלסטיק רשעים או קפסולות מזהמות, בלי מכונות גדולות על השיש ובעיקר בלי דרמה.
"כשהייתי ילד, היה לנו בצרפת משחק לוח פופולרי, שהגיע עם מיקרוסקופ וחלוק ניסויים", סיפר בואנו לוואלה! NEWS, "ככה הרגשתי בהתחלה. רציתי משקה טעים, שיהיה טבעי, בלי סוכר ובלי רעלים אחרים, ורציתי גם עוד 'משהו', ערך מוסף לגוף. במקום לעמוד בתור בבית מרקחת ולקבל כדורים, חשבתי שבעתיד ממילא בני האדם יצרכו ויטמינים ותוספי תזונה דרך השתייה. זה היה קל לומר. לא ידעתי כמובן שזה ייקח לנו 12 שנים".
בואנו יצר קשר עם DOHLER, חברת הענק מגרמניה שמתמחה בפיתוח מרכיבים טבעיים לחלוטין באוכל ושתייה, והגיע לפגישה ראשונה במה שהוא מכנה כיום בצחוק "דימונה", ואתם יכולים לכנות פחות בצחוק "מרכז הפיתוח הסופר-סודי סמוך להמבורג, שלא אוהב להכניס אורחים ומבקרים".
"הלכתי לשם בסוף 2008. שמתי מכונה של סודהסטרים על השולחן ואמרתי שאני רוצה כזה בדיוק", שיחזר, "אבל בלי זה (המכל), ובלי זה (הסירופ עם כל הסוכר) שבעוד חמישים שנה יהיה אסור למכירה על מדפי תצוגה בדיוק כמו סיגריות, ובלי הדבר הקטן הזה (המכונה עצמה). פירקתי מרכיב אחרי מרכיב, ונשארתי עם הדבר היחידי שרציתי לפתח איתם - הבקבוק עצמו. היו שם ארבעים אנשים, רוב חברי ההנהלה שלהם, וכולם הסתכלו עליי בשקט".
אנשי החברה - "גרמנים, אבל מצחיקים", כהגדרת בואנו, שמעורבים בפיתוח וייצור אחד מכל שלושה מוצרים בעולם - החלו לעבוד, ובואנו התפנה לפתור את אחת הבעיות הקריטיות שלו. בואו נקרא לה "בעיית הקפה החם".
מבלי להיכנס לתהליכים שדורשים תרשימים וגרפים, נאמר רק שקולקציית המשקאות של "אייס בריסטה" התרחבה במהירות, אך עדיין לא הצליחה אז לפצח את הדרך ליצור קפה קר טוב באמת. "קפה חם, זה ברור. זה בסך הכול מים רותחים וקפה. אנחנו רצינו שתהיה אבקה - לא סוכר ולא אבקת חלב כמו שיש היום - שאליה תשפוך מים קרים, ושעדיין יהיה לך ביד מיד קפה קר", תיאר.
כאן הגיעה אותה טיסה, מאירופה להונג קונג. "ישבתי במטוס וראיתי את הדיילת מכניסה פיצה לתנור במטבח הקטן שלה, והבנתי שאנחנו חייבים להכין את הקפה בצורה דומה, ולתת ללקוח רק לסיים את התהליך. נחתתי, פתחתי את הטלפון ואמרתי להם: 'יש לי רעיון'. זה היה קולד-ברו עוד לפני שהיה קולד-ברו בכל פינה".
אנחנו נפגשים ב"קולמבוס", שלוחה ישראלית ראשונה של רשת בתי הקפה הפופולרית בצרפת, שבואנו הביא ארצה. הלוגו - דב חמוד יחסית למראה - נוצר תוך מחשבה על אותה "סטארבאקס" אימתנית, משום שהבעלים, כעת שותפו של בואנו, רצה "שהדב יאכל את הדג". סיפור אמיתי.
ויטרינת המאפים קורצת, ומכונות הקפה הגדולות מפזרות באוויר ריח ממכר, אבל בשלב הזה אני רוצה רק משקה אחד. או ארבעה, ליתר דיוק. הגיע הזמן לשים טיימר על 12 שניות.
בואנו לוקח בקבוק שתייה רב-פעמי, שופך לתוכו תכולת שקיק אחד ומוסיף מים קרים. האבקה נמהלת במהירות, והוא מוזג לכוס שמולי ומסביר שהקפה מתחזק ככל שהשניות עוברות. "יש לנו בשקית קטנה אחת יותר קפה ממה שיש בכל קפסולה, ואתה מקבל במשקה אחוזים גבוהים יותר מכל מה שמציעות חברות המשקאות הגדולות, כולל סטארבאקס".
והטעם? ובכן, קפה. אמיתי, עמוק (50-50 בדרבי פולי ערביקה ורובוסטה, על פי בואנו) וחד מאוד. כך גם אייס תה אפרסק בהיר ("בלי טיפת סוכר, רק אפרסק ועלי תה, ללא משקעים. אני קורא לו 'החבר הטוב ביותר של המים'") מתקתק במידה שקשה להגיע אליה עם כפיות וממתיקים, או קפה-ונילה עדין יותר וחלבי יותר, או ניטרו-קפה, עם קיק מחשיד בתחילה ("אמרו לנו להציע את זה לנאס"א"), אך כזה שלא מותיר טעם לוואי או תחושה כימית מציקה על הלשון.
אלו היו 4 מבחני טעימה מהירים מתוך ליין של כ-150 טעמים, שיודע להתרחב עוד הרבה הצידה על בסיס תשע תערובות שנוצרו מ-251 ויטמינים ותוספים. הרבה מספרים, והרבה טעם. "לקח לנו חמש שנים רק להגיע לאיזון הנכון בין המרכיבים", סיפר, "בתחילת הדרך הייתי היזם העתידני, ועכשיו אני הזקן המשוגע. אני לא קוסם, אבל אני בטוח לחלוטין בדבר אחד בלבד - זאת בסך הכול כימיה, ותגובה כימית שגרתית לחלוטין מתרחשת כאן. מאוד מורכב, והכי פשוט".
המסע של בואנו - 12 שנים של שיחות שמתחילות ב"תן לי 12 שניות ואז נדבר" - מתקרב בימים אלה לישורת האחרונה שלו. הוא השליך עוגן מישראל, ויוצא ממנה כל העת למה שעשוי להיות אגדת יזמות מרהיבה.
"העלייה ארצה היא גם תחילת הסיפור של המוצר. באתי לפה כדי לבנות משהו מהיסוד. היו לנו הרבה הצעות, אבל החלטנו לעשות את זה בעצמנו, ולהוציא מישראל את כל הפעילות", הסביר, "התחלנו בניסויים ברחבי העולם, דיברתי עם כולם, ואפילו עם חברות המשקאות הקלים וענקיות הקפה. כולם, כולל סטארבאקס, שאלו רק דבר אחד - איך לעזאזל עשיתם את זה?".
בשלב הזה של חייו - "טיפשי וזקן", כהגדרתו - בואנו לא עוסק בזוטות. "לא אכפת לי איך קוראים לך או איזה שלט יש בכניסה למקום שבו אתה עובד. אכפת לי איזה בן אדם אתה, ואיך אני ארגיש אם נעשה עסקים ביחד".
הוא מחייך ונשען לאחור בפעם הראשונה בבוקר הזה. 12 השניות המשותפות שלנו חלפו. "אנחנו רוצים להתחיל בקטן, צעד אחר צעד, בלי למהר. חיכינו 21 שנים, נחכה עוד קצת".