בהתחלה אתה חושב שתפסת כאן איזה סקופ לגיטימי של אוכל. אתם יודעים, מקום חדש שעוד לא גילו מספיק אנשים מחוץ לרדיוס המיידי שלו, ובשורה קולינרית לגיטימית למי שחוגג כאלה.
במבט שני (ושלישי, ורביעי), אתה מבין שלא מדובר כאן באמת בכותרת-חדשות-האוכל שכזאת, אלא במשהו מערוץ מדע, סביבה וטבע. במילים אחרות: שיטפון.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
הצפון גועש, שוצף וקולח, וזה לא דימוי משולש על מים וזרימה. חודשי הקורונה המתוסבכים, ורעשי המשנה של מבצע "שומר החומות" שהגיעו עד כאן אולי עיכבו קצת את כל הטוב הזה, אבל לא עצרו את המומנטום. מקומות חדשים נפתחים, כל קיבוץ מחזיק מגנט אוכל אחד לפחות, והצמתים מתקפעים מביסים.
וכך, ניסינו להספיק הכול, אבל כשלנו במהרה ועברנו למוד "כמה שיותר". זה כנראה גם מה שאתם תיאלצו לעשות, כאמור, זה לא ברייקינג ניוז, אבל זה כן חדשות טובות מאוד. בקיצור, קבלו תשעה מקומות אוכל מומלצים בצפון (הפלואידי) ובית מלון אחד שתמיד מספק את הסחורה.
תחנה 1: ויקי'ס בייק שופ
הדוכן הצנוע למראה של ויקי בורשטיין התמקמם בפאתי המרכז הקהילתי של נורדיה, במה שהוא לבטח הניגוד החריף ביותר בין וויב חיצוני וסערת מאפים פנימית.
זה לא צפון כמובן, אבל זה כן על הדרך, בדיוק בנקודה הקריטית שבה אתם מבינים שכדאי לעשות עוד קפה איפשהו, ואם כבר קפה - אז שיהיה טוב, וליד משהו מתוק (מתוקים, ברבים, על מי אנחנו עובדים).
וכך, תמצאו כאן כריכים ראויים ומאפים ממולאים שלא נופלים לקלישאות ומקבלים באהבה ריקוטה הום מייד ופירות יער, זיגוג תפוזים מריר-מתוק ולא מעט שוקולד, כמובן.
לפרטים נוספים
תחנה 2: יקב גלילאו
בצירוף מקרים שהוא קצת מצוין והרבה מתוכנן, נחתנו ברכות בגליל היישר ליקב גלילאו, חלקת האדמה והאלוהים הקטנה של גיל הרשקוביץ בקיבוץ דן.
לא מדובר פה ביקב-מפלצת עם לו"ז סיורים ומערך שיווק משומן. כן מדובר פה בבית ענבים אינטימי שכולו עבודת יד, אהבת-עשייה ויין יוצא דופן.
תוכלו לבקר כאן ולראות בעיניים איך עושים יין בלי יותר מדי רעש-מכונות, לצאת החוצה ולהתיישב בצל, עם הרגליים ממש במים, וליהנות מטעימות ומפלטת גבינות, למשל. בהזדמנויות אחרות יש כאן אירועי אוכל שנושקים לקרנבל, עם המבורגרים ושרימפסים על הגריל, והרבה דברים טובים אחרים ליד.
לפרטים נוספים
האזינו למסע בשביל היין, פודקאסט מבית הרשות לפיתוח הגליל
תחנה 3: שירי פסטה
על דוכן האוכל המצוין של נועם שירי כתבתי כבר באריכות, אז רק נגיד (שוב) שמדובר בפוד-טראק וואנבי שעשה מספיק קילומטראז' כדי להבין שהכי טוב להיות מקורקע.
ההגעה לכאן קלה מאוד, אבל השעות והימים קצת טריקיים, וכדאי לוודא מבעוד מועד שאתם מתואמים. בתמורה, תזכו כאן לפסטות טריות בעבודת יד, שמשתדכות בדיוק לרוטב שהן נועדו להשתדך לו, במחיר שתל אביב כבר לא זוכרת כמוהו.
לפרטים נוספים
תחנת לילה: הווילג', מלון מטיילים על הירדן
גירסת המרחבים של רשת המלונות הצפונית אירחה אותנו בטיול הזה, במה שהפך במהרה לעוגן חופשתי ירוק ורטוב.
יש כאן, כמו בכל אתר אחר שלהם, חדרים בלתי-קלסטרופוביים ונקיים, מעוצבים בפשטות חמימה, אבל כזו שלא נגררת לקלישאות, ושילוב מרחיב לב של טבע ופינוקים.
הבריכה כאן מפוארת - בגודל ובאמצעים שסביבה ובאופן שבו היא מושכת את הילדים פנימה, ארוחת הבוקר (כרגע עדיין במתכונת של הגשה לחדרים, אבל זה צפוי להשתנות בקרוב) טובה מאוד יחסית לז'אנר והשירות יעיל מאוד ומחויך מאוד.
הגישה הישירה לנהר הירדן - ברמת לצאת מהדלת ותוך כמה צעדים לטבול במים - מספקת אופציית טיולים תמידית, מהסוג שלא מצריך ממך תרמילאות אגרסיבית, והספייס שיש כאן בין בקתה לבקתה שומר עליך במין בועה נעימה של, ובכן, חופש. מחיר: כ-1,600 שקלים לבקתה משפחתית במהלך יולי.
לפרטים נוספים והזמנות
תחנה 5: מטרלו
מעצמת המאפים של עדי פרץ לא הייתה על המסלול הטבעי שלנו, אבל היא והוא כבר בטח התרגלו לאנשים משני-מסלול שנוחתים עליהם בבוקר, עם קרייב אדיר לחיסול ויטרינה.
תמצאו כאן את היצע קצת מופרע של מאפים, עוגות אישיות, עוגיות ויציאות מקוריות, לרבות קרואסון שאם הוא לא הטוב בארץ, אז הוא לבטח ממוקם היטב בצמרת הרשימה המכובדת הזאת.
בקומה השנייה, אם תצליחו להרים עיניים לשנייה מהדיפוף המהפנט, מחכה חומוס טרי - במובן של עשו אותו היום ובמובן של מקום חדש שנפתח ממש לא מזמן - ולאבנה משוואיה וקרם חציל שרוף וכנאפה זוגית ואוזו. בקיצור, תכננו כאן טוב את היום שלכם, הוא הולך להיות ארוך.
לפרטים נוספים
תחנה 6: מעיונה
מה שהחל כהמלצה חמה מאחת העובדות במלון הפך תוך דקות ספורות לקפה נינוח וטעים של אחר צהריים בקיבוץ עמיר הסמוך.
מדובר במבנה מ-1943 שהיה עד לא מזמן "חורבה", ועכשיו הוא מטופח הרבה יותר, קצת ישראלי וקצת פריזאי, עם חלונות מקסימים ויכולת מצוינת להתנתק מהסביבה. מדובר גם, במילים קצת אחרות, בחלום של מעין צור שהתגשם סוף סוף.
תמצאו כאן מתוקים שוקולדיים ועוגות אישיות, לרבות טארט לימון מאורך שבסיסו פריך ותוכו עדין, וגם התחלה של אוכל "אמיתי", כזה של ארוחות בוקר עם חברים, או לאנץ' מוקפד.
לפרטים נוספים
תחנה 7: קוקיה פיצה טראק
המשאית של קוקיה אולי לא באמת מפעילה גלגלים, אבל בכל תצורה אחרת של התייחסות, היא משייטת כבר שנים ללא עצירות וללא מחסומים.
מדובר בעסק מוכר בהובלת שלושה שותפים - יואל אברבוך, חן קנר, נתנאל יוסף - שהצליחו לתקוע יתד ברחבת הכניסה לקיבוץ דפנה, להתגבר על עניינים שוליים כמו מגיפה גלובלית, ולהמשיך לחשוב כל העת על שיפורים, שינויים, שדרוגים ומגשים.
יש כאן, בין היתר, פיצות בטטה וסלק, "פיצת לוינסקי" (רוטב עגבניות, מוצרלה טריה, עגבניות שרי, בצל ירוק, קוביות פטה, זיתי טאסוס ושמן זית), יציאה מסקרנת עם פורל מעושן וגם את היצירה בחצילית שמצולמת למעלה. יש כאן גם שיתופי פעולה עם פוד-טראקס אחרות, לרבות חברים נידיים שמביאים יין או כנאפה לדוגמה, אבל אתם רשאים לבוא רק בשביל הפיצה (והאלכוהול שליד).
לפרטים נוספים
תחנה 8: גלילטו
אני לא באמת יודע לכוון אתכם עד הסוף לבית הגלידה הקטן והקריר שבקיבוץ נחמיה, אז ננסה ככה - כנסו עם האוטו ליישוב, סעו באיטיות בשבילים השקטים שלו, ועצרו רק כשאתם רואים הרבה דשא.
שם, בלב הקיבוץ, נסתר אבל לא באמת נסתר, מחכים רפי וג'קי, חברי ילדות שטיילו באיטליה, התמכרו לגלידה והחליטו ללכת על זה עד הסוף.
יש כאן ויטרינה מצוינת עמוסת אפשרויות, אלגנטית מאוד ונמנעת בהגדרה מצבעי מאכל ומחומרים משמרים אחרים. יש כאן גם יד שיודעת מה היא עושה, אווירה כיפית של אנשי מקצוע מחייכים ולקוחות עם חיוך רחב אפילו יותר.
לפרטים נוספים
תחנה 9: עוז פטיסרי
את הנסיעה המעט עצובה הביתה פתחנו, כרגיל יש לומר, במאפייה המצוינת שבמתחם הגושרים - סיומת ראויה בהחלט למה שהפך לטיול ויטרינות פוטוגני במיוחד.
יש כאן דילמה מסחררת באפשרויותיה ומסחררת לא פחות בטעמה - לחמים פציחים ומאפי בוקר מלוחים, קרואסונים ממולאים בכל טוב וטארטים אינסטגרמיים שלא מתפרשים על ביס. יש כאן גם חריצות של עבודה קשה ויומיומית, ותשוקת אפייה שמוציאה החוצה - כן, לאותה ויטרינה - תוצרת משובחת במיוחד, גם בסטנדרטים שאינם קשורים ספציפית לאזור.
לפרטים נוספים
קשה מאוד למצוא מכנה משותף בין בתי האוכל שלמעלה, ובין אפשרויות והמלצות אחרות שפורטו בוואלה! אוכל לאורך השנים.
קשה, וגם לא בהכרח נחוץ. הצפון אינו מקשה אחת, תבניתית ומוגדרת. הוא משתנה כל העת, משתפר ללא הפסקה ולומד מדי יום איך עושים אוכל קצת יותר טוב מהיום שלמחרת, תוך שהוא מנקה מעליו סטיגמות ישנות. אם כל האוכל שנשך כאן למעלה לא שיכנע אתכם, הגישה הזאת לבדה שווה ביקור. חופשה נעימה!