בואו נהיה רציניים - כרובית זה לא משהו. זאת אומרת, אם להיות כנים, רוב רובם של האנשים לא מדברים על כרובית כעל משהו נחשק. זכרונות הילדות שלי מהירק הזה, הוא סיר מים מבעבע איתה ועם קצה של חלה לספיגת ריחות "שהבית לא יסריח". אבל הוא הסריח.
בהמשך גיליתי את הכרובית המטוגנת, זו שמגישים ביפו עם טחינה. עם הטעמים האלו הגיעה גם ההכרה שמשהו טוב יכול לצמוח מהירק האנמי הזה. אבל את יופיה האמיתי גיליתי דווקא בניו-יורק, במטבחה של מסעדת Lupa האיטלקית. שם, בקומת המרתף, למדתי לצלות את הכרובית בתנור חם מאד עם שמן זית ומלח עד שהיא שחומה וחתיכית ולשדך לה טעמים שיהפכו אותה לאנטיפסטי מצוין.
הצליה, כך למדתי בדרך, מוציאה מהכרובית את הטוב שבה: הקצוות נחרכים בעדינות והטעם נהיה מרוכז ומתקתק. ומה משדכים לה אז? לימון ושום, עשבי תיבול וזיתים, יוגורט וצלפים ואם כל אלו לא תואמים את מצב הרוח, היא נפלאה גם סתם כך.
שיני השום המופיעות במתכון הזה, הן נכס בפני עצמו. הן מתבשלות לאיטן בסיר עם שמןהזית וכמו באלו האפויות, מקבלות רכות וטעם עדין של שום. הן נפלאות על פיצות, פסטות ואפילו עם לחם קלוי ונ ה ד ר ו ת באנטיפסטי. במתכון הזה, בהשראת Lupa , הן חוברות לזיתים ויוצרות מעדן אמיתי. הנה הזדמנות להתאהב בה מחדש.
אנטיפסטי כרובית
כדאי וראוי לבשל כמות גדולה יותר של שום ולאחסן במקרר לשימושים אחרים. השמן עצמו, מקבל טעם שומי מעולה ושאריות ממנו יכולות להוסיף ניחוח לרוטב של סלט.
חומרים:
1 ראש כרובית נקיה ומפורקת לפרחים
בערך 10 שיני שום
כ-1/2 כוס שמן זית
בערך 10 זיתי קלמטה ללא חרצנים
2 ענפי טימין - עלעלים בלבד
1 ענף טרגון - עלים בלבד (אם לא אוהבים אפשר להחליף בעשב אחר)
מלח ופלפל גרוס טרי
פלפל צ'ילי יבש גרוס - לפי הטעם
גרירת קליפה מחצי לימון
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור למקסימום, כ-250 מעלות.
2. מערבבים את פרחי הכרובית עם מחצית מכמות שמן הזית ומתבלים במלח ובפלפל. מעבירים לתבנית וצולים כ-30 דקות, תלוי מאד בתנור. הכרובית מוכנה כשהיא שחמחמה ורכה. רק שימו לב שלא רכה מדי. אפשר לתת ערבוב קטן במהלך הצליה אך הסוד הוא להשתדל שלא להפריע לה יותר מדי, אחרת היא תתחיל להתפרק.
3. בינתיים, מכניסים לסיר קטן את שיני השום הקלופות, מעט מלח ושאריתו של שמן הזית ומבשלים מכוסה על אש קטנה. אם נדמה לכם שיש התרחשות גדולה מדי בסיר, פשוט סוגרים את האש לכמה רגעים ונותנים לחום ולאדים לעשות את שלהם. השום צריך להיות ממש רך ולאבד כל חריפות אך לשמור על צבעו הבהיר. במקרה ולא השתמשתם בסיר קטנטן, תצטרכו להוסיף מעט שמן. (השיניים לא צריכות להיות מכוסות לגמרי בשמן אבל רצויה כמות נאה ממנו)
4. קוצצים את שאר החומרים גס או מועכים למחית. הפעם מעכתי אותם ביחד עם רוב שיני השום והשארתי שתיים, שלוש לקישוט.
מערבבים הכל יחד ומתקנים תיבול.
*שימו לב! אין צורך להשתמש בכל כמות השמן. כדאי להוציא את שיני השום ואח"כ להוסיף שמן כנדרש.
על הילה וה"ביסים"
הילה קריב הגיעה לניו יורק בעקבות בן זוגה והחלה ללמוד ב- French Culinary Institute. בין היתר הספיקה לעבוד שם במקומות מוכרים ומובחרים כמו: Balthazar bakery, Union Square Cafe ו-Bouchon Bakery. כיום, חיה בברקלי שבקליפורניה והספיקה לעבור גם במסעדת Chez Panisse המפורסמת.
את הבלוג "ביסים" החלה לכתוב בשנת 2008.