פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשרה, אבל לפניך

      צילום: יח"צ, דניאל לילה

      בעיר בה יש יותר סושיות בינוניות מחול על שפת הים, דווקא ניני האצ'י מתגברת על מגבלת הכשרות ומציעה חוויה יפנית לא רעה בכלל

      שש שנים חלפו כמעט מאז נפתחה מסעדת ניני האצ'י בצפון בן יהודה בתל אביב. במונחי המסעדנות הישראלית מדובר בזמן שהוא כמעט נצח. שלוש-ארבע מסעדות יכולות להיפתח בחלל נתון בפרק הזמן הזה. ניני האצ'י שם ונראה שעם יתד עמוק למדי בקרקע. זו מסעדה יפנית כשרה, עם דגש חזק על סושי ומנות נוספות מהמטבח האסיאתי הלא יפני, שפועלת קצת מתחת לרדאר. השף שלה לא מככב בהפקות מצולמות במדורי האוכל, איש לא מתעסק בה ברעש וצלצולים ולכאורה היא איננה חלק מהתמונה הקבוצתית בהקשריה הנוצצים. גם החלל שלה, בשתי קומות לא גדולות, עניו וצנוע.

      אכלנו בניני האצ'י ארוחה יפנית טובה לפני קרוב לארבע שנים, לא גילינו שם ניצוצות יוצאי דופן אז אבל בעיר בה מסעדות מהסוג הזה פזורות בכל מקום, כחול אשר על שפת הים ממש, אבל שרק במתי מעט מתוכן שווה לאכול, ניני האצ'י הצטיירה כאופצייה איכותית. יצאנו לשם שוב בשבוע שעבר, לבדוק אם היא עדיין היפנית/אסיאתית הכי טובה שאתם לא מכירים, גם מעבר למגבלות הכשרות.

      הגענו בשעת ערב מוקדמת של אמצע השבוע ונזכרנו שוב במגבלה של ניני האצ'י, כפי שחווינו אותה גם בביקורנו הקודם שם. צפון בן יהודה הוא מרחב קשה לחניה. יש חניונים אבל רובם רחוקים ויקרים. לאלו המגיעים מתוך העיר, מומלץ לוותר על המכונית.

      המסעדה הייתה מלאה למדי כשהגענו ובכל זאת נשמרה בה מידה של נינוחות נונשלנטית. זה מקום נעים, עם עיצוב מאופק, שניכר שאיננו לוקח את עצמו ברצינות רבה מידי; ועם זאת, השירות בו מקצועי ומוקפד. שלא כמו מספיק מסעדות כשרות, שאיכשהו מתנהלות כמקומות שיושבים בהם בעיקר דתיים, ניני האצ'י מרגישה כמקום שמצליח להיות אטרקטיבי לכולם. חובשי הכיפות הלא ממש רבים היו בעיקר תיירים. השאר, מקומיים חילוניים.

      ניני האצ'י (יח"צ , דניאל לילה)
      קוואטיו בקר (צילום: דניאל לילה)

      הלכנו על פורמט ארוחה זוגית של סלט פתיחה, מרק לחלוקה וסושי. התחלנו עם סלט סשימי (52 שקלים) שכלל נתחי סלמון, טונה ובס לצד סלילי מלפפון, גזר, צנון, בצל ירוק, כוסברה, נענע, פלפל חריף ושומשום מעל. הגיעה קערה לא קטנה, נדיבה בהחלט במינוניה. כל הדגים התגלו כרעננים וטריים. כנ"ל גם הירקות והעלים. הרוטב היה נעים אם כי חסר בו מעט עומק טעמים שיחבר את הדג, הירקות והירוקים. זה היה פתיח 'בסדר'.

      המנה הבאה שחלקנו הייתה קוואטיו - מרק תאילנדי על בסיס ציר בקר עם אטריות אורז, כרוב, נבטים, סלרי, כוסברה, בוטנים ושום מטוגן. בחרנו באופציית הבקר (39 שקלים). גם מינוניה של המנה הזו היו נדיבים במיוחד. מנות בגודל הזה יכולות להיות מתומחרות במקומות פופולאריים המוכרים לכולנו איפשהו בין 50 ל-60 שקלים. הציר היה מגובש, עמוק וטעים מאד. נתחי הבקר בתוכו דקים, מעט מכובסים. אכלנו אותם, עם כל הירקות והעלים וחלק מהנודלס. להבדיל מסלט הסשימי, המרק היה טוב בהחלט.

      המשכנו לסושי: 8 יחידות אינסייד אאוט סלמון קראנץ' (39 שקלים), טונה סלמון טטאקי (44 שקלים) מסקציית המיוחדים, רוקנ'רול 8 יחידות עם טונה אדומה (44 שקלים) וקונוס אינטיאס (23 שקלים). זו הנקודה בה חשים במגבלה המסוימת שמטילה הכשרות על גיוון אפשרויות הבחירה. טונה וסלמון הם שנותנים את הטון בתפריט. יש גם איניטאס, לוקוס, בס ודניס. מצד שני מאחר ואנחנו נמצאים במדינה שדגים טריים איכותיים לא נמנים עם מאפייניה הידועים, בפועל, זה מה שתמצאו ברוב היפניות בישראל. זוהי, אם כן, מגבלה לא מאד משמעותית שאפשר לחיות איתה, בעיקר אם זוכרים שמדובר בתל אביב ולא באוסקה או טוקיו.

      הגיע הסושי. בכל חומרי הגלם ניכרה טריות והביצוע הרגיש מיומן ונטול פגמים. בשמיניית הקראנץ', עם סלמון, סיפקו שבבי טמפורה עוקצנות. בשמיניית הטונה-סלמון טטאקי היו טונה, אבוקדו ובצל ירוק עטופים בסלמון טטאקי. בשמיניית הרוקנ'רול טונה ואבוקדו עטופים בטונה טטאקי עם בצל ירוק ורוטב פונזו. הפונזו היה מעודן והוסיף מימד. בקונוס התווספו לאינטיאס אבוקדו, מלפפון ובצל ירוק. כל הכבודה הייתה חביבה. ללא הפצצת איכויות נדירה ויוצאת דופן אמנם אבל עם טריות וצחות; סושי שעשוי ללא פגם, ולא רע בסך הכול.

      ניני האצ'י (יח"צ , יעל בונפיס)
      סלט סשימי (צילום: יעל בונפיס)

      להבדיל ממבחר הדגים בסושי, הקינוחים הכשרים בניני האצ'י זה כבר חסרון. הלכנו על כדורי מוצ'י (45 שקלים) - שלושה כדורי סורבה עטופים בבצק אורז, קינוח שלא אמור להיות מושפע כלל מתכתיבי הכשרות. הסורבטים היו בטעמי קוקוס, מנגו וליצ'י. לליצ'י היו טעמים חזקים מידי, המנגו היה בינוני והקוקוס בסדר. מעבר לכך, רק איתו הצליח בצק האורז לתקשר ליצירת שלם מגובש טעמים. בשני כדורי הסורבה האחרים הוא הרגיש קצת כמו סרח עודף ובשל מרקמו עורר אסוציאציות לפלסטלינה. כן, זה קינוח יפני מסורתי. אבל לא, הוא לא ממש משכנע.

      סגרנו ארוחה עם מאסת אוכל סבירה ומעלה ב-288 שקלים, לפני שתייה ושירות. זה אומר שניני האצ'י היא מקום עם מקדם נדיבות לא מבוטל שמתומחר במתינות רבה. את האוכל מצאנו הפעם משכנע מעט פחות מבפעם הקודמת, אז הוא היה טוב באמת, עכשיו נטה יותר ל'בסדר'. במונחי רף הבסיס של מזללות סושי עם תוספות אסיאתיות בשטח, זה עדיין לא מעט. חסרים לניני האצ'י קצת שפיצים; חסר לה איזה טוויסט של מצוינות. מצד שני, על כמה מקומות שמגישים סושי בתל אביב ובישראל בכלל אפשר לדבר בכלל בהקשרי מצוינות? מקום חיובי ולא יקר שאם מגיעים אליו עם מקדם הציפייה הנכון אפשר בהחלט לצאת מרוצים.

      ניני האצ'י, בן יהודה 228, תל אביב. 03-6249228. כשר

      ניני האצ'י (יח"צ , דניאל לילה)