בלאדי שיק, פופ-אפ משלוחים בהובלת ארז קומרובסקי. אנטולי מיכאלו,
צילום: אנטולי מיכאלו,

מדריך האופטימיסט לגלקסיה

ראמן ציוני וכריך "פועלי קיסריה", מסבחה חורפית ותבשיל מאמות טוניסאי: ארז קומרובסקי שובר את הסגר עם המשלוח הכי טוב בישראל

סגר הקורונה הראשון תפס את ארז קומרובסקי דווקא ממש בסדר. סליחה, לא רק בסדר, אלא "נפלא ונהדר, הכי גן עדן שיש". מעט עייף מ"מרתון לא נורמלי של עבודה", ותוך גלישה על האביב הישראלי ששטף את ביתו שבמתת, ניצל השף את ההתכנסות הקולקטיבית הכפויה, ויצא לבוסתן.

"נכנסנו אז בדיוק לתוך מעגל ההתחדשות של הטבע, כשכל הדברים גדלים כמעט במקביל. זאת תקופה נפלאה, הכול גדל כל כך מהר - עגבניות וחצילים ופלפלים, ופריחה של דובדנים ומה לא". וכך, "גל של פריחה אחרי גל של פריחה אחרי גל של פריחה" החזיר בפעם המי יודע כמה את קומרובסקי למטבח, מלא השראה מחודשת לאפייה ובישול, עמוס פרחים שנקטפו זה עתה ונוטף תשוקה לשלב בין השניים. "היה מהמם", סיכם.

הסגר השני, עם זאת, הוא כבר סיפור אחר לגמרי. כלומר, אותו סיפור בדיוק, אבל ארוך יותר, מתיש יותר וסתום הרבה יותר. "השתחררנו לחופשי, אבל הכול היה מין דרדלה כזה", סיפר קומרובסקי לוואלה! NEWS, "כן אירועים, לא אירועים, כן סדנאות פיזיות, לא סדנאות פיזיות. הכול קצת ארוך מדי".

בית הספר לבישול גלילי עבר לפעול - כמו כל חיינו למעשה - בזום, אך קומברובסקי לא הוריד את הרגל מהגז. "אני מנסה לעשות את זה מעניין לעצמי ולקהל, להעביר חוויה של אהבת בישול ולא רק מתכון. יש עכשיו זריעות ושתילות של סתיו. זאת אולי תקופה קצת פחות דרמטית כי אין פריחה, אבל הכול נובט וגדל ויש אופטימיות".

מאסטר קלאס

מסע קולינרי חובק יבשות, צלחות ונצחונות

לכתבה המלאה

"בטוב וברע". קומרובסקי ביוון

"זה מביא לי שמחה, אנרגיה וחיוניות. והשם אומר הכול בשבילי. גם רגליים על הקרקע, וגם זיקוקים באוויר"

האופטימיות הזאת, קלישאה ככל שקלישאה יכולה לכתוב את עצמה בכתבה על קומרובסקי, היא שם המשחק שלו, ואולי גם אחד הכוחות המרכזיים שמניעים אותו ומשליכים ממנו על הסביבה. לפני כחודשיים, למשל, הספיקה אותה אופטימיות ללוות את פתיחת "גריל עץ", מסעדת הבשרים החדשה של מלון "מצפה הימים", וכעת הוא כבר עומד - יחד עם שותפו הוותיק חנן עזרן - במוקד "בלאדי-שיק", פופ-אפ משלוחים חדש.

"זה מביא לי שמחה, אנרגיה וחיוניות", תיאר, "לחשוב על התפריט, לבנות אותו, לדייק אותו, לעבוד עליו. להבין איך עושים חלה בדיוק כמו שאני רוצה. והשם אומר הכול בשבילי. 'בלאדי-שיק', גם רגליים על הקרקע, וגם זיקוקים באוויר. זה בעצם מה שאנחנו עושים כל השנים - מביאים לאנשים את הטעים והפשוט, אבל עושים את זה טוב, עם שיק מוקפד, ובלי תופים ומחולות. הכי ישראלי שיש".

קומרובסקי לא עוצר בסיפור המסגרת, וממהר לפרוט את המילים לביסים קטנים-גדולים, מסקרנים ומעוררים כאחד. "חיברנו את את מרק העוף של סבתא לכוסמת שלה שכולנו אוהבים לא לאהוב", צחק, "ואז הבנו שאטריות סובה, עשויות מאותה כוסמת, אנחנו דווקא כן אוהבים". התוצאה היא "ראמן ציוני" (62 שקלים), הכלאה בין מרק העוף של ילדותינו ומרק המיסו של בגרותינו, המבוסס על חומוס ומפצח באופן בוהק קלישאה נוספת - איך לעזאזל לא חשבו על זה קודם?

הבנות נחמה

האחיות שיודעות בדיוק מה אתם רוצים בסוף היום

לכתבה המלאה

בלי תופים, עם זיקוקים. "בלאדי-שיק"

לבד מהמרק, ליקט קומרובסקי סלט (52 שקלים) ובו מנגו וטופו (או סלמון) ועדשים כתומות "קריספיות כמו פופקורן". ויש גם גירסה מתוזמנת היטב ("זה בדיוק הרגע שבו המנגולד מתחיל לגדול") של פקיילה (69 שקלים, עשרה שקלים פחות לגירסה נטולת בשר), תבשיל "המאמות" הטוניסאי שיודע שעונת החמינים התחילה, וקוסקוס שנפתח בעבודת יד, ומסבחה עשירה (48 שקלים) של חצילים ושעועית לימה, ותבית שמגיע בסיר זוגי של ממש (129 שקלים), כזה שאפשר לשמור ולהיזכר ולשחזר ולחייך לידו.

וחוץ מזה? חריימה כתום (72 שקלים) המאגד בורי ועגבניות שרי, צ'ילי וכורכום טרי, שנספג נהדר - בגוון ובטעם - בחלת כורכום וזרעוני כוסברה, "פאתוש של בוסתנים" (44 שקלים), וכריך "פועלי קיסריה התאחדו" (56 שקלים) של קציצות טלה ברוטב וגם קינוחים - לרבות מוס שוקולד "של הביוקר" (28 שקלים) - וקוקטיילים זוגיים (69 שקלים), כי משתה כזה מחייב חיזוק.

"זה אוכל אמיתי", הדגיש קומרובסקי, "לא פלצני, אוכל שכיף לאכול, מונגש. יש חלה כמובן, ויש בייגלה טורקי ותהיה ארוחת שישי. השקענו הרבה מחשבה. רצינו לעשות משהו שיגיע בצורה טובה, ושלא יהיה יקר".

הלוקש, הטייקונים ו"כ******ו המדינה!!!!!"

הפוסט שעוד ירים את כל שוק הכרמל

לכתבה המלאה

"מה שקורה בשוק האוכל הוא סוג של מאיץ חלקיקים, שגורם לתהליך אכזרי, אכזרי מאוד. אני לא מקטין מעוצמת הצונאמי הזה, אבל אני בהחלט מאמין שהעם ייצא מזה"

הפופ-אפ, חלק ממיזם "קיוב קיטשן", מוליד לא מעט סימני קריאה ואנחות שמחות, אך גם תהיות באשר לכיוון שאליו שועט ענף האוכל הישראלי (והעולמי) בצל הקורונה, והעננים המתקדרים מעליו. קומרובסקי מקשיב לשאלות אך לא זקוק לזמן תגובה ארוך. "אני לא מהאפוקליפטיים. אני די אופטימי, ומאמין שזה דווקא מאוד יעזור לשפים הצעירים", הסביר.

"אני חושב שמה שקורה בשוק האוכל הוא סוג של מאיץ חלקיקים, שגורם לתהליך אכזרי, אכזרי מאוד. אני לא מקטין מעוצמת הצונאמי הזה, אבל אני בהחלט מאמין שהעם ייצא מזה, שחייבים לעשות דברים חדשים, שחייבים דווקא בתקופה הזאת להיות סקרניים ולבדוק דרכים צידיות וחדשות. זה מחייב את כולנו לשידוד מערכות בעסקים שלנו, וגם למחשבה על הדור הבא. הצעירים, המלצרים, שוטפי הכלים שנותרו ללא עבודה, שאין להם איך לשלם שכר לימוד ושכר דירה. ליבי איתם, אחת הסיבות שהסכמתי לעשות את זה נבעה מהרצון לספק לאופים שלי עבודה, לייצר, להחזיר אנשים למעגל החיים הרגיל, להוציא אותם מהבית ולהוציא אותם מהדיכאון", תיאר.

השבועות האחרונים - סגר או לא סגר - הוציאו גם את קומרובסקי החוצה, מהבית ומהקופסה. סנדאות זום או זריעה חדשה של שומר, הוא החליט "להסתכל פתוח, FRESH, על החיים. בעיני ייתכן מאוד שמעז ייצא מתוק. אני משער שזה יהיה המצב, אני מקווה לפחות".

לתפיסתו, העולם הזה לא יגווע. נפש האדם לא תשתנה. נכון, אנשים בטראומה, אבל אנחנו נבריא, ונצא מהטראומה, ונחזור להיות מי שאנחנו". בסוף, חתם בספר החיים של כולנו, "עדיין נהיה הומו-סאפיינס שרוצים לאכול, ולאכול טוב".

"בלאדי-שיק" של ארז קומרובסקי, משלוחים באמצעות "וולט"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully