לשמן את האהבה

עניין גדול ויפה עושה באחרונה תל אביב משמות רחובותיה. שמות אלמוניים קיבלו פנים, פנים קיבלו היסטוריה. תוך כתיבה אישית עליהם, זכו גם כמה מיקיריה ואוהביה הנוכחיים של העיר הזו - ערב רב של אמנים, עיתונאים, אדריכלים, נערי טלוויזיה ובליינים - לקושש גם עבור עצמם מעט כבוד מוניציפלי.

כשעוברים ברחובות תוך התייחסות לשמם, מעניין לראות את הקשר, או היעדרו, בין השם להוויה הנוכחית. האם זה מקרה שהנהלות הבנקים הגדולים וחברות הביטוח השתכנו דווקא ברחוב על שם רוטשילד? למה בצל קורתו של אחד מגדולי האגדה שבתלמוד, רבי יהושע בן לוי (ריב"ל), מסתופפים דווקא המוסכניקים? איך הצליחה אחת הסמטאות המפורסמות בעיר להישאר "פלונית"? כמה יוצרים באמת יכולים ליצור בין מועדוני הסטריפטיז, מגרשי המכוניות ועסקי הלילה של רחוב "היצירה"?

רחוב החילזון, ליד הבורסה, למשל, הוא דוגמה מצוינת להלימה בין שם לצורה. בהמלצה שקיבלתי אודות מסעדה בשם "שמן זית", נאמר לי שמשכנה הוא ברחוב החילזון 1. שם אמנם מתחיל החילזון לזחול, מפינת רחוב תובל, אבל המסעדה נמצאת דווקא בקצה מסלולו האיטי, שאף הוא מתחבר לתובל, כלולאה דביקה וארוכה. בין בניין המשרדים המודרני של באומן~בר~ריבנאי, לסוכני המכירות העמלנים של דפי זהב, ופועלי התחזוקה והאבטחה של אנוש, תמהתי מי עשוי להיות קהל לקוחותיה של שמן זית. ובכן, כנראה שאת פגישות העסקים שלהם תקציבאי משרד הפרסום לא מקיימים דווקא שם. ניגוב חומוס, תוך ירידה קלה אל העם, אולי דווקא כן.

זו מסעדת פועלים קטנה ושקטה, נטולת כל ניחוח גלילי או אבו גושי, שמתקשר אסוציאטיבית לשמן זית. בתפריט יש קרוב לעשר מנות של חומוס בווריאציות שונות (16~22 שקל למנה עם שתי פיתות וחמוצים) וזו סיבה לא רעה לבקר במקום. הארוחות המלאות יותר, היו מבריקות פחות. בזוכרי לטובה את הקוסקוס המשובח שאכלתי בשבוע שעבר אצל יוספון בטשרניחובסקי, הסתערתי על ההזדמנות ל"קוסקוס עם מרק ירקות מזרחי" (25 שקל), המוגש במקום רק בראשון ורביעי.

נכון, היה קוסקוס, על גבעת הסולת המאודה הונחו כמה ירקות מבושלים שהוצאו מהמרק, אבל הקוסקוס עצמו היה די תפל, הרוטב מועט, ועד מהרה נברתי בשעמום בגבעה היבשה. שוב מוכח כי את האהבה המושקעת באוכל, אפשר לבחון בתבשילים הפשוטים לכאורה. ב"שמן זית" לא חשתי די באהבתו של הטבח לתבשיליו ולסועדיו. דגמתי גם מנה של "קציצות בקר ברוטב פיקנטי" (25 שקל). הקציצות היו טובות ועסיסיות. פיקנטיות? לא במיוחד.

גם הקבב עם האורז שלקחתי הביתה (35 שקל, ואין לכך סיבה) היה טוב, אבל תוספת האורז היתה קטנה מדי לרעבתן כמוני. הסתקרנתי לטעמו של חזה העוף הממולא ברוטב פטריות, אבל הוא אזל כבר בצהריים, וכמוהו גם המפרום.

המלצרית היתה חביבה ודואגת, אבל יש די הרבה עסקיות זולות ונדיבות באזור, התחרות קשה, ונראה לי ש"שמן זית" צריכים לשמן קצת את עצמם כדי לעמוד בה יפה. חומוס, משובח ככל שיהיה, לא יספיק כאן.

ריהוט: פשוט וקל. מפיות: נייר. מים: לבקש. שירות: אדיב מאוד. שירותים: זקוקים לתחזוקה שוטפת יותר. חניה: כל האיזור די פקוק, אבל יש מגרש חניה גדול על יד (15 שקל לכל היום).
שמן זית. החילזון 19 פינת תובל. טל' 7519760. פתוח: א'~ה' 9:30~18:00.