חודש טבת בקבלה

טבת הוא החודש העשירי במניין החודשים, שספירתם מתחילה בחודש ניסן, ובמקרא הוא קרוי "החודש העשירי". חודש טבת מוזכר במגילת אסתר פרק ב' : "בחודש העשירי הוא חודש טבת", והוא מתקשר למספר 10, ובקבלה – 10 הספירות.

חודש טבת הוא חודש של 29 יום, ומזלו של החודש הוא – גדי, מכיוון שבחודש זה יוצאים הגדיים לרעות בשדה. זאת בעקבות הגשמים המלווים את החודש, ושמפרים את שדות המרעה.

בחודש טבת יש כמה צומות. אחד מהם הוא צום י' בטבת שמיועד לציין את חורבן הבית: י' בטבת. בתאריך זה צר מלך בבל על חומות ירושלים, וכך מסופר במלכים ב' פרק כ"ה : "ויהי בשנת התשיעי למלכו, בחודש העשירי, בעשור לחודש, בא נבוכדנאצר מלך בבל, הוא וכל חילו, על ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב; ותבוא העיר במצור... ". התענית של עשרה בטבת, כמו שאר התעניות שתוקנו לאבל על החורבן, נועדה כדי לעורר את הלבבות לאהבת חינם, להיזכר באבותינו שלא נהגו בכבוד איש ברעהו ולהזכיר לנו את דרכי המוסר, שאילולא הם, היינו גורמים לעצמנו נזקים גדולים, ובזוכרנו את סיבת החורבן נעשה טוב אם לא ננהג כמו אז ונלמד לנהוג בכבוד איש לזולתו.

נוסף לצומות אלו ישנם שניים נוספים – תענית אסתר, כמנהג הדורות הקדמונים, ויום הכיפורים מן התורה.

המספר 10 מחזיר ל – 1, למרות שהוא מספר חשוב בפני עצמו, וניתן להתבונן עליו אחרת, ובטח בהקשר לטבת. האפס מייצג כלום, חוסר קיום, חוסר כמות. מצד שני האפס מציין גם את הכל, ההבדל שבין חוסר הקיום לקיום, בין חוסר ההכרה להכרה, ובעניין טבת – בין החורבן למקדש, השקול לבין אהבת חינם לשנאת חינם.

האפס הוא קיום היקום, השיטה הסגורה להמשך הקיום, המבנה העגול של כדור הארץ, המבנה העגול של מערכת השמש, ושל קיום הנצח של העם היהודי אשר במעשיו המוסריים קובע את גורלו. האפס הינו הנציג של החלל הריק, והחשוב ביותר, את הנסתר מעינינו, אותו הכוח המסתורי ביותר שמניע את הכל, כוחו של האל, כוח נשמת האדם, האדם בעל זכות הבחירה ליצור לעצמו את המזל הטוב או הרע.

לכן הצירוף של האחד עם האפס, מראה על המספר המושלם שמרמז גם על המוות או על ההתנוונות של היחיד בצירופו עם המעגל, ההתנוונות האפשרית של האדם היחיד או המוות כסימבול לטרנספורמציה חיובית המגיעה מהבחירות הנכונות של האדם היחיד.

קלף מס' 10 הוא קלף גלגל המזל ומשמעותו היא השפעה גורלית, ובהתאם לכך המזל: הצלחה, אושר, ושינויים בחיים בהתאם לפריסה. המעגל עם המחוגים מרמז על הגמישות שעל האדם לרכוש לטובת השינויים אותם הוא צריך לעבור או מעוניין לבצע, וכך באהבת החינם עליו מדבר חודש טבת צריך האדם להיות קצת יותר גמיש, מבין ומכבד את זולתו.

הקלף במצבו ההפוך מלמד על חוסר הרמוניה שיכולה להגיע מהבחירה המוטעית של האדם עליה מזהיר טבת, דבר המביא לשינוי לרעה, חוסר בהבנת הבעיות, גאוותנות, ובטחון עצמי מופרז.