בארגנטינה טענו שזה סיפור מהאגדות. הבן האבוד חוזר לארץ מולדתו ומעניק אליפות לקבוצה קטנה. אריאל אורטגה, שבעבר השוו אותו לדייגו מראדונה, והספיק לזכות לזכות עם ריבר פלייט בחמש אליפויות ובגביע ליברטדורס אחד, חזר לניואלס אולד בויס ואחרי 12 שנה הביא לה את התואר.
שלשום זכתה ניואלס באליפות השביעית בתולדותיה, למרות ההפסד 2:0במשחק הסיום באווז'אנדה נגד אינדפנדיינטה. ולז יכולה היתה לקלקל את החגיגה ולגנוב את האליפות במחזור הסיום, אבל היא הצליחה להוציא רק 1-1 בבית מול ארסנל. אז ניואלס הפסידה, הדרך לא מעניינת את האוהדים. הם חגגו כל הלילה ובעיקר סגדו לכוכב החדש של העיר.
אורטגה נולד במארס 1974 בשכונת לדסמה, בפרובינציה הצפונית של חויחוי. הוא עזב את הלימודים בשנה הראשונה של התיכון, והחליט להפוך לכדורגלן מקצוען. הבעיה היתה הגיל שלו, רק 14. אורטגה נאלץ להתחנן בפני בעלי קבוצות בליגה המקומית של חויחוי כדי לקבל תגמול כספי עבור שירותיו. הוא שיחק באחת הקבוצות המקומיות, ואפילו זכה לדמי כיס.
במהלך 1988 כמעט הצליח להגיע לעולם הגדול של הכדורגל. תעשיין מקומי הציע את שירותיו למאוריסיו מאקרי, הבעלים של בוקה ג'וניורס. מאקרי החליט ש-10,000 דולר הוא סכום יקר מדי עבור ילד. מאקרי ויתר, שנתיים מאוחר יותר הגיע אורטגה לבואנוס איירס, הפעם דווקא לריבר. רבע שעת מבחן הספיקה למאמן אנטוניו דלם כדי להחתים אותו. כל המשפחה הגיע לבירה, ואביו של אורטגה, חוסה אנטוניו, הפך למנהל התחזוקה של המועדון. כל ריבר הכירה את האבא "בורו" (חמור - כינוי מוכר בארגנטינה לאיש עבודה), שהעביר בירושה את הכינוי לבנו, שנודע כ"אל בוריטו" (החמורון).
11 משחקים במילואים הספיקו כדי להקפיץ את אורטגה לסגל של ריבר. אחר כך ניסה את מזלו באירופה, חוויה לא מוצלחת במיוחד. שנה בוולנסיה (תשעה שערים), שנה בסמפדוריה (תשעה שערים), שנה בפארמה (שלושה שערים) ואז 11 משחקים (שלושה שערים) בפנרבחצ'ה, עד לבריחה המביכה מאיסטנבול. הוא סבל בטורקיה והחליט לעזוב, בלי לחשוב יותר מדי. "אל בוריטו" נתפס תמיד כשחקן לא ממושמע, כל ויכוח עם מאמנו בוולנסיה, קלאודיו ראניירי, תפס כותרות. הוא הצדיק את התדמית כאשר הורחק ברבע גמר המונדיאל בצרפת בגלל יריקה בפניו של שוער הולנד, אדווין ואן דר סאר.
אורטגה שילם את מחיר הבריחה מטורקיה, אחרי שבלחץ אופ"א השעתה אותו ההתאחדות הארגנטינית ל-18 חודשים. היו פרשנים שאמרו עליו שהוא גמור, ואז פתאום הוא חזר וחתם לעונה בניואלס. היו שהשוו את חזרתו לחתימה המפורסמת של מראדונה בניואלס.
אורטגה התקבל בקבוצה כמו כוכב אמיתי. הכל עבר דרכו, והוא החזיר בעיקר בבישולים. אורטגה לא מזכיר את השחקן שהיה בריבר. הוא הרבה יותר רגוע, פחות מכדרר, אבל עדיין נהנה מהמשחק ומהנה את הקהל. האוהדים קיבלו כדורגל שמח והחזירו לו אהבה. "תן ליהנות מהרגע הזה, לא קל להיות אלוף בארגנטינה", ענה "אל בוריטו" לשאלה אם הוא נשאר בניואלס. בגיל 30 נראה שהילד שנולד בחויחוי, הפך לאגדה בריוור ומת באירופה, קם לתחייה אצל השחורים-אדומים מרוסריו.
אורטגה בארגנטינה
משחק ראשון בבוגרים:
14/12/91, פלטנסה - ריוור 1-0
משחקים בליגה: 269
מספר שערים: 67
תארים: אליפויות 1993,1991
2002 ,1996, 1994
ליברטאדורס 1996