הסטטיסטיקה לא משקרת

לפני כשנתיים ערכו צמד פרופסורים, הולנדי ואנגלי, מחקר מקיף על מצב הליגות בארצם. מדובר בניתוח מדוקדק של הקבוצות מרמת הנוער, דרך הליגות החובבניות ועד הבוגרים. הם מדדו כל פרמטר במשחק: כושר גופני, טכניקה ופעולות על פי חלוקה פרטנית ויסודית. הספר שפרסמו חשף את נקודות הזכות לעומת הליקוים, הוכיח כמה מיתוסים, אבל הפריך לא מעט אחרים והעניק תמונת מצב מקצועית ועדכנית של הכדורגל המקומי.

פרק הזמן שהוקדש למחקר האמור נמשך קרוב לשנה, והכיל אלפי כדורגלנים. יש לציין כי לא מדובר במהפיכה בגישה למשחק: סטטיסטיקות פרטניות על כל שחקן (בליגה האנגלית, למשל, המאמן יודע בזמן המשחק כמה ספרינטים עשה כל שחקן, וכמה מטרים הוא הלך), הן כלי שכיח ומרכזי בידי כל מאמן אירופי ממוצע, שעוזר לו לאמוד את יכולת שחקניו. מסיבות שונות, בעיקר תקציביות, בארץ מעולם לא נעשו בדיקות דומות.

בחודש האחרון ערך "ספורט הארץ" מספר בדיקות בסיוע אנשי סטטיסטיקה מקצועיים של "שגב ספורט", שמטרתן לבחון בפרמרטרים מספריים עד כמה נכונה התחושה הרווחת, שהכדורגל הישראלי רחוק מאוד מהאירופי. הליקויים הבסיסים של הכדורגלן המקומי - קצב איטי וכדורי גובה - פורקו לפעולות במשחק שאמורות לשקפם: נגיחות, מספר מסירות, ספרינטים ועוד. בליגה המקומית נבחן המשחק בין מכבי ת"א לבני סכנין לפני כשבוע. האחת היא בוגרת ליגת האלופות, השנייה אומנם צעירה, אבל שיחקה במפעל אירופי וטוענת למשחק כדורגל מודרני. על פי לא מעט אנשי מקצוע, השתיים משקפות את מצב הליגה.

החלוקה נעשתה לפי עמדות מפתח (בלם, קשר, חלוץ) וההתמקדות היתה בשחקנים הישראלים ולא בזרים, שלושה מכל קבוצה. הנתונים שוקללו לממוצע על פי שלושה פרמטרים - תיקולים, מסירות ונגיחות - בחלוקה דיכוטומית של פעולה מוצלחת ולא מוצלחת. להלן המספרים: בלם בליגה הישראלית עולה לנגיחה 6 פעמים במשחק. הפער מהליגה ההולנדית הוא פי שניים וחצי (15 קפיצות), בליגה האנגלית הבלם כבר מתקרב ל-25 קפיצות, פי ארבעה. הנה סיבה אחת מדוע מתקשה טל בן חיים בבולטון, למרות איכותיו הפיסיות.

גם החלוצים כמעט שאינם עולים לנגיחות: בישראל חלוץ מנתר 4 פעמים במשחק, בהולנד 17 ובאנגליה 42. מדובר בפער של למעלה מאלף אחוזים בהשוואה לליגה האנגלית. ההבדל הזה נעוץ בעובדה שאין כמעט הגבהות מדויקות מהצדדים של מגנים ישראלים. כאן הנתונים לא נבדקו, אבל מאמן בכיר אומר ש"הפערים הם תהומיים עוד יותר. הגבהה מהצד, בעיטה בנגיעה, חיתוך לשער בנגיעה, חיפוש הפירצה, מסירה תחת לחץ - אלו דברים שכמעט לא מיושמים בליגה".

הנעת כדור בחלק הקדמי של המגרש, עוד בעיה ישראלית נפוצה, מתבטאת בנתון הבא: חלוץ אנגלי מייצר 32 מסירות, ההולנדי 23 והישראלי רק 16. לכאורה, קצב המשחק האיטי אמור להקל על הדיוק, הרי לשחקן ישראלי יש הרבה יותר זמן לחשוב לפני המסירה ביחס לאירופי. אלא שאחוזי ההצלחה הנמוכים הכלליים (כ-70%), מוכיחים אחרת, ומכאן שכל איבוד כדור הוא יותר משמעותי.

הנתון המעודד היחיד הוא כמות התיקולים הגבוהה יחסית שעושה הכדורגלן הישראלי בחלק הקדמי של המגרש (חלוץ וקשר עושים שישה תיקולים, די דומה לעמיתיהם באירופה), אבל בחלק האחורי של המשחק הבלמים כלל אינם מתקלים: 4 בישראל, 9 בהולנד, 19 באנגליה. גיורא שפיגל רואה את הדבר כהוכחה לכך "שהראש מכוון להגנה ולא להתקפה, לשיבוש משחק היריב ולא ליצירה. זה משהו שניתן לשנות, אבל רק אם יקבלו החלטה מלמעלה לשינוי. אם לא, הכדורגל יהפוך להיות לא רלוונטי. הצופים ייסעו פעם בחודשיים לראות כדורגל באנגליה וזה יספיק, לא יגיעו כאן למגרשים".

אברהם גרנט, מאמן הנבחרת, טוען כי הדרך לשיפור הנתונים האלו מתחילה ב"דרישה גבוהה מהשחקנים באימונים, ורמת משחקונים שצריכה להיות שוטפת ומהירה. אם עובדים על הפעולות הבסיסיות הלקויות - הרמת כדור בתנועה ומהאגף - פעמים רבות באימונים, אז הן משתפרות וכך השחקנים הופכים מגוונים יותר".

הופעותיה של מכבי ת"א בליגת האלופות נחשבות מוצלחות, לפחות על פי ראשי המועדון. ארבע נקודות, ניצחון ותיקו ועוד שני משחקים מפוספסים (באיירן בארץ ויובנטוס בחוץ) הם הביסוס לטענה. אבל דווקא באותם משחקים שייזכרו לחיוב במכבי, התגלתה חולשתו של הכדורגל הישראלי.

במשחק הניצחון 1-2 מול אייאקס, ביצע דניאל דה רידר 17 מסירות, 9 מהן חיוביות, באחוזים נמוכים (52.9). כל זה רק ב-21 דקות. לירן כהן, שנחשב דריבליסט מוביל במכבי ת"א, ביצע 22 מסירות, רק מחציתן מדויקות וב-76 דקות. באותו משחק ביצע אבי סטרול 24 מסירות, 19 מדויקות (79.2%). נייג'ל דה יונג, מקבילו ההולנדי, שלח 100 מסירות, רק שמונה לא מדויקות (92%).

הכדורגלן הישראלי, מלמדים הנתונים, מפגר אחר האירופי בכל עמדה, הן במספר הפעולות והן באחוז הדיוק. סבסטיאן שווינשטייגר מבאיירן מינכן, אותו כינה ניר קלינגר "אכזבה", שלח במשחק הניצחון ברמת גן (0-1) מספר מסירות נמוך בשליש מזה של תמיר כהן (18 לעומת 25), אבל באחוזי דיוק גבוהים יותר. שווינשטייגר, אגב, שיחק 45 דקות, כהן השלים 90. כהן, ששמו הוזכר כפוטנציאל אירופי ולאומי, רשם אחוז מסירות מדויקות נמוך בתיקו 1-1 מול יובנטוס: 67.6. רוב המסירות השגויות היו בחלק המגרש של יובנטוס, המדויקות היו דווקא בחלק האחורי, בו כידוע אין לחץ של היריב. באותו משחק מסר בלאסי, הקשר האחורי הצעיר של יובה, ב-95.5% הצלחה ב-45 דקות.

הפיגור לא פוסח על אף עמדה. המסירות המדויקות של לירן שטראובר במשחק הראשון מול באיירן עמדו על 34.8% בלבד. אוליבר קאהן, בערוב ימיו, מסר אותה כמות של מסירות (23), אבל באחוזים גבוהים בהרבה - 69.9. פאבל נדבד, פצוע ולא בכושר מלא במשחק מול מכבי ת"א בר"ג, ייצר יותר מסירות מברוך דגו (42 לעומת 26), ובאחוזים יותר טובים (71.4 לעומת 65.4). הפיגור של דגו מול מקביליו האירופים נע בכל המשחקים בין 150% ל-200%. בהפסד 5-1 לבאיירן, מסר דגו 24 מסירות במשחק שלם. מקבילו, מהמט שול, שלח 48 מסירות ב-63 דקות.

הליקוים במסירות אינם נחלת מכבי ת"א בלבד. במשחק ההפסד של מכבי חיפה למנצ'סטר יונייטד באולד טרפורד לפני שנתיים (5-2), ביצעה יונייטד 46 הכנסות כדור לרחבה. חיפה עשתה 2 בלבד. בכל ששת משחקיה בליגת האלופות, ביצעה מכבי ת"א 69 הכנסות כדור לרחבה (כ-11 למשחק), והיא אחרונה בבית גם בפרמטר הזה. כל יריבותיה ביצעו פי שניים ומעלה מסירות ברחבה.

מספר המסירות הכללי של מכבי היה 1,885, מקום 28 בליגת האלופות. בבית 3, יובנטוס נמצאת מעל מכבי עם 2,565 מסירות, 40% יותר. אבל בנתון הכי חשוב מבחינת קלינגר - חילוצי כדור - מכבי מובילה: 254 תיקולים ממקמים אותה במקום ה-29, ארבעה מקומות מהסוף, כי אחוז התיקולים המדויקים הוא 48.4. הנציגה הבכירה בבית שלה היתה אייאקס עם 205, אבל ב-70.2%.

במדינה בה ערכים כמו מוטיבציה ונשמה מספיקים למינוי מאמנים, נתונים סטטיסטיים כמעט שאינם זוכים לתשומת לב. הכדורגל האירופי הופך להיות מדעי יותר מבעבר, ולכן הדרך היחידה לצמצום הפער היא השתלמויות מקצועיות. בליגת העל יש כיום שמונה מאמנים שהיו בעברם שחקנים. הכדורגל שהם הכירו כשחקנים שונה לחלוטין מהמשחק הנוכחי. רק השנה יצא רוני לוי פעמיים להשתלמויות במילאן וצ'לסי. מרקו בלבול, עוזר המאמן בחמש השנים האחרונות במכבי חיפה, היה בפורטסמות' ובפאריס סן ז'רמן. הלמידה ניכרת בכדורגל המתקדם של הקבוצה. בלבול אומר ש"רק כשאתה רואה את האימונים שם, אתה מבין את הפער וכמה הכדורגל כאן צריך להשתפר. המצער הוא שבנוער הפערים רחבים יותר". בליגת העל, יש לציין, לא מעט מאמנים כלל אינם יוצאים ללימודים באירופה. "הם מעדיפים לשחות בבית שחי של עצמם", אומר אחד המאמנים הבכירים. מכאן זה מתחיל.