יצחק תשובה חושף: כך השתלטתי על חברת דלק ב-1998

עסקה לרכישת 500 חדרי אמבטיה מוכנים בתחילת שנות ה-90 היתה הצעד הראשון בדרך להשתלטות של יצחק תשובה על חברת דלק ב-98' - כך מגלה תשובה בראיון חושפני שיתפרסם ביום רביעי הקרוב במוסף סוף השנה של "הארץ כלכלה". באותה שנה המם תשובה, אז קבלן במשקל בינוני מנתניה, את שוק ההון כשהדיח את משפחת רקנאטי מהשליטה בדלק, ששוויה התקרב אז ל-1.25 מיליארד שקל, כשרכש את המניות של אליעזר פישמן ובנק הפועלים בחברה.



אחד הפרויקטים הראשונים של המיליארדר תד אריסון עם עלייתו לישראל היה מפעל לחדרי אמבט מוכנים, שהוקם בנתיבות בראשית שנות ה-90 בהשקעה של כ-10 מיליון דולר. אריסון סבר שהמפעל ישמש לבנייה למגורים ולמלונאות. בראיון שהעניק ל"הארץ" מספר תשובה כי אריסון התאכזב מהעניין הדל שגילו הקבלנים במפעל ובמוצריו. לכן שמחו אריסון ועוזרו הקרוב באותה עת, שלמה נחמה, לראות את תשובה, שהיה כבר אז מגדולי הקבלנים, בין הבאים לחנוכת המפעל. "האנשים של אריסון זיהו אותי", מספר תשובה. "אריסון עצמו הקדיש לי תשומת לב רבה והקנה לי תחושה כי הוא מייחס חשיבות רבה לנוכחותיי באירוע". במעמד החנוכה הזמין תשובה מאריסון 500 חדרי אמבטיה למלונות שבנה באותה עת; הזמנת ענק זו הבטיחה את שנת הפעילות הראשונה של המפעל. תשובה מספר כי באותו מעמד הודה לו אריסון בחום ואמר לו: "יצחק, אני לא אשכח לך זאת לעולם, ותזכור שאני מרגיש שאני חייב לך טובה גדולה".



"תד אריסון היה אדם ישר, הגון, עם תמימות חיננית וכובשת", מעיד תשובה. "אהבתי במיוחד את אורחותיו העממיים, את הפשטות שלו ואת היכולת המדהימה לדבר עם כל אדם שאיתו נפגש בגובה העיניים, בלי להעביר תחושה של 'אני ואפסי עוד', של גביר בעל ממון מתנשא ומתנכר".



ב-98', כאשר החל תשובה במסע ההשתלטות המזהיר על חברת דלק, היתה העסקה מותנית ברכישה של כ-44% ממניות החברה שהוחזקו על ידי בנק הפועלים וגופים מוסדיים הקשורים בבנק. תד אריסון היה באותה עת בעל השליטה בבנק הפועלים. משפחת רקנאטי, בעלת השליטה בדלק באותה עת, ניסתה להניא את בנק הפועלים מכוונתו למכור את מניותיו לתשובה והציעה תמורת המניות מחיר גבוה יותר מזה שהציע תשובה. בנק הפועלים הציג אמנם את אחזקתו בדלק כ"אחזקה פיננסית" המועמדת למכירה תמורת מחיר מתאים, אבל לבנק ולמשפחת רקנאטי היתה מסורת ארוכה של שיתוף פעולה עסקי.



הרעיון של עסקת השתלטות עוינת, שתירקם עם הנהלת בנק הפועלים מאחורי גבם של הרקנאטים, נראה לתשובה מופרך. "ככל שהתאמצתי לנתח את העובדות ואת הנתונים, הרגשתי שההתלבטויות והשאלות הולכות ומתרבות. חברת דלק סגורה ונמצאת מחוץ לשדה הראייה של המשקיעים הפוטנציאליים. במיוחד היא חסומה עבור מי שאינו שייך למועדון הסגור של צמרת קהילת העסקים בישראל, כמו מנהלי הבנקים, משפחת רקנאטי ומקורביהם. הגעתי למסקנה שלמרות מה שנראה לכאורה ממבנה השליטה בדלק, אין סיכוי אפילו להתקרב להשתלטות על החברה".



בשלב מסוים היה נראה כי בנק הפועלים לא יוכל להתעלם מהצעתה של משפחת רקנאטי, והליך ההשתלטות עמד על בלימה. ואולם בצעד נדיר יצא אריסון בהודעה לעיתונות, ובה הכריז כי נתן לתשובה את מלתו בתקיעת כף ואינו מתכוון לסגת מהסיכום. אריסון התחייב למכור את מניות בנק הפועלים בדלק ולהעמיד לרשות תשובה את האשראי הנדרש, 230 מיליון דולר.



הרקנאטים יצאו למתקפת נגד. תשובה ידע שבמוקדם או במאוחר יהיה עליו להישיר מבט אל בעלי השליטה הישנים והשאננים בדלק ולהזכיר להם כי הזמנים השתנו. הוא גילה נדיבות של מנצחים וכשזומן בדחיפות למשרדו של אודי רקנאטי התייצב.



תשובה זוכר שהיתה בחדר דממה מעיקה, ורק אחד המנהלים התקשה לשלוט ברוחו: "תשובה, אתה עוד תקלל את היום שבו נולדת", אמר לו. תשובה ריכז בדובר מבט: "אני לא מכיר אותך,



לא פגעתי בך או במישהו מהנוכחים כאן מעולם. אין סיבה לדבר אלי בסגנון הזה", אמר. המו"מ עם המשפחה נמשך, ותשובה דחה הצעה ל-10 מיליון דולר תמורת מניות דלק. אבל תשובה לא הגיע עד למעמד הזה בשביל סיבוב מהיר."לא קניתי בשביל למכור", הוא אמר לרקנאטי, "יש לי תוכניות גדולות לגבי דלק וכוונות אמיתיות להגשים אותן. אגב, אני חושב שדלק שווה הרבה יותר מההצעה שלך". גם כאשר העלו הרקנאטים את מחיר הצעתם, באופן שישאיר לתשובה רווח של 20 מיליון דולר, הוא שב ודחה את ההצעה.



תשובה ואריסון נותרו קורבים עד יום מותו של אריסון.



משאלתו האחרונה של אריסון היתה לצאת למסעדת חומוס עם תשובה ונחמה. למחרת הארוחה נפטר אריסון.