מפגש קצוות

הסוגיה הבוערת שהטרידה את ראשי מכבי תל-אביב בקיץ 2000 היתה מציאת מחליף לדורון שפר. בתחילת הקיץ ההוא פרש האייסמן במפתיע ממשחק ונסע לטייל בעולם. שלושה חודשים שברו ביד-אליהו את הראש, וכשנבחר סוף-סוף מחליף הורמו הרבה גבות. "זה המחליף של שפר?", תמהו בעיתונים נוכח החתמתו של אנטוני פארקר. "יהיה לו קשה להשתלב בקבוצה לצד נייט האפמן ואריאל מקדונלד", העריכו הפרשנים. אף אחד לא ממש ידע איך לאכול את השחקן, שנפלט מאורלנדו מג'יק אחרי קריירה רבת פציעות בליגה הטובה בעולם.

חלפו ארבע שנים, וכל היודע דבר על מקומו של שפר מתבקש להודיע להנהלת הפועל ירושלים. האפמן מלקק את פצעיו ורואה כדורסל רק בטלוויזיה. מקדונלד עדיין משחק, אבל ביורופליג. מי נשאר? פארקר. ולא סתם נשאר, נשאר בגדול. סימני-השאלה והתהיות הוסרו, ופארקר הוכתר כשחקן הזר הטוב באירופה. עכשיו הוא מוביל את מכבי להופעה נוספת בפיינל-פור. ביום ראשון יגיע פארקר למלחה עם צבא המכבים לעוד מפגש עם הפועל. משחק לפרוטוקול? אם שואלים את פארקר, התשובה היא לא. הוא גם מדגיש, אם מנחמדות ואם מכוונה אמיתית, שלדעתו למכבי לא יהיה קל מול חבורת הפועל. "בכל משחק נגדם ההתרגשות עולה מחדש", אמר פארקר השבוע. "ברגע שהם משחקים מולנו, לא משנה מה המצב שלהם, הם אוטומטית משחקים טוב יותר".

כמו שהם נראים בזמן האחרון, לא צריכה להיות לכם בעיה.

"אולי כאוהד או כצופה מהצד אפשר להגיד שאין סיכוי שהם ינצחו אותנו, אבל אני כשחקן לא יכול להתייחס ככה למשחק מולם. אני לא חושב על המצב הספציפי שבו הם נתונים עכשיו, אלא רק על העובדה שאני הולך לשחק מול הפועל. המשמעות של זה ברורה לי. תוסיף לזה את העובדה שאנחנו משחקים באולם שלהם, שהוא קטן וביתי ומלא צעקות של הקהל, ותבין שזה לא יהיה קל. אנחנו אמנם שחקנים מקצוענים, אבל עדיין בני-אדם, ולצעקות מהיציע בהחלט יש השפעה".
מהי לדעתך הבעיה שלהם?

אני לא יודע אם יש משהו ספציפי. הסגל שלהם השתנה מאוד מהעונה הקודמת. הם במצב קשה, ולכן עליהם להיאבק על המשך העונה. אם מסתכלים על השחקנים שלהם העונה, רואים שחלקם ברמה מאוד גבוהה, מה שהופך אותם לקבוצה מסוכנת עבורנו. פוטנציאל יש, עכשיו הם צריכים לחשוב איך מחברים את כל זה יחד".

אולי הבעיה היא ששפר לא מצליח להוביל כמו שציפו ממנו?

"קשה להפסיק לשחק למשך כמה שנים ואז לחזור בציפייה להמשיך בדיוק בנקודה שבה הפסקת. גם ג'ורדן היה צריך זמן לחזור לעצמו. אי-אפשר לצפות משחקן לחזור ליכולת שלו מלפני הפרישה. אני יכול להגיד לך שהיכולת שלו תלויה במידה רבה בשחקנים שמשחקים איתו. אי-אפשר לדעת מה יכול היה לקרות, אבל אם דורון היה נשאר במכבי לאורך זמן, הוא היה משחק סביב שחקנים שהיו עושים אותו יותר טוב, ובמערכת שמכירה אותו יותר טוב, וזו יכלה להיות סיטואציה מוצלחת עבורו".

יום רביעי בבוקר, מכבי עורכת אימון קליעות קליל לפני הדרבי השני בשלב רבע גמר הגביע. השחקנים עוברים מסל לסל וקולעים, באמצע המגרש מסתודד הצוות המקצועי ומריץ צחוקים. ארוחת הצהריים הקבוצתית לאחר האימון בוטלה, אבל פארקר לא ייתן לזה לעבור בשתיקה. "היי מוני", הוא צועק למנהל הקבוצה, "אם אני שם את זה אתה מזמין אותי לארוחת ערב במקום?", פנאן מסכים, הכדור צולל פנימה, והחוב נרשם.

לא נראה שהדרבי הערב מטריד אתכם.

"זה לא נכון. למשחק מול הפועל תל-אביב או הפועל ירושלים תמיד תהיה משמעות נוספת, מעבר למשחק ליגה רגיל. המועדון מתייחס לזה אחרת והשחקנים הוותיקים כבר מכירים את המעמד הזה. לכן אין לנו צורך בשיחות מוטיבציה".

אתם בכלל מתרגשים מהליגה בארץ?

"האתגר שלנו הוא להגיע מוכנים דווקא למשחקי הליגה בארץ. המערכת שלנו בנויה כך שיש יותר זמן להגיע מוכנים למשחק ביורוליג, מכיוון שהוא ביום חמישי. נשאר לנו רק אימון אחד להתכונן למשחק ליגה. בארץ כולם מחפשים אותנו ומנסים לתפוס אותנו לא מוכנים. אנחנו צריכים להתייחס לשני המשחקים באותו אופן".

מה צריך לעשות כדי שהליגה תהיה יותר רצינית?

"חייבים לחזק את הליגה. השאלה היא איך. אם נפגע במכבי זה אומר שיגיעו לארץ שחקנים יותר טובים? ברור שלא. קבוצות אחרות צריכות לגייס יותר כסף, לשפר את הניהול שלהן ולהפוך ליותר מקצועניות. רוצה דוגמה? שלא יגידו לשחקן זר שמגיע לכאן שיש לו דירה ורכב מוכנים, כשבעצם אין כאן כלום. יש דברים שמכבי עושה וההנהלות האחרות צריכות לחקות אותה כדי שהקבוצות יהיו יותר טובות. מתעסקים כל הזמן בנושא הכסף, אבל זה לא תמיד ערובה להצלחה. למכבי אין הכי הרבה כסף באירופה, אבל תמיד יש לה קבוצה מאוד חזקה ואת השחקנים הכי טובים, וזה בזכות עבודה של גיוס וסקאוטינג טובים. מכבי מוצאת שחקנים שמתאימים לשיטה ולמערכת ונותנת להם לשחק את הכדורסל הכי טוב בקריירה שלהם. היא כמעט לא מביאה שחקנים מבוססים וידועים, אלא מאתרת את אלו שבאמת מתאימים".

בדומה לסיפור שלך.

"כשעזבתי את אורלנדו מג'יק ואת האן.בי.איי לא ידעתי מה יקרה איתי. הייתי במצב של חוסר ביטחון מוחלט. שמעתי סיפורים מפחידים על זרים שמשחקים באירופה, גרים בדירות מחורבנות ולא מקבלים כסף. למזלי אחד הסקאוטים של אורלנדו העביר את השם שלי לדייוויד בלאט, שהתחיל להתעניין בי. שם בעצם הכל התחיל".

מה שיכנע את בלאט ללכת דווקא עליך?

"לי הוא תמיד אמר שהיתה לו תחושה מיוחדת לגבי, שהוא לא יודע להסביר אותה. הוא עשה עלי תחקיר מקיף, דיבר עם אנשים שמכירים אותי ובירר איזה שחקן ובנאדם אני. הוא גם שאל אותי הרבה על צורת המשחק שלי, ואז החליט ללכת עלי. אני יודע שבאותו קיץ היו למכבי עוד מועמדים, שחקנים כמוני שעזבו את האן.בי.איי ויצאו לאירופה, אבל דייוויד דחף שאני אבחר. בסופו של דבר אני חייב לו את בואי לכאן, ובזכותו הגעתי לאן שהגעתי".

איך אתה מסתדר בלעדיו השנה?

"קודם כל, איבדתי חבר. אנחנו מדברים באופן קבוע גם עכשיו כשהוא בסנט-פטרבורג, ואני מאוד מתגעגע אליו. אני חושב שדייוויד הוא האדם שראה אותי משחק כדורסל יותר מכל אדם אחר בחיים שלי, כולל אבא שלי שליווה אותי בכל תקופת ההתבגרות שלי. דייוויד בעצם נכנס לתפקיד של אבא שלי מהרגע שבו הגעתי למכבי, והיה דמות שמאוד השפיעה עלי ועל המשחק שלי. יש לו תשוקה עצומה לכדורסל, הוא עובד תמיד שעות נוספות ומחפש עוד חומר ועוד תרגילים. דרך אגב, כשהגעתי הוא שאל אותי על שחקנים ששיחקו איתי בארצות-הברית. המלצתי על מייסיאו בסטון, הוא בדק את השם, ואת התוצאה רואים היום".

הוא חסר לקבוצה באימונים?

"היתרון שלו היה שאחרי חמש שנים שהוא העביר כאן אימונים הוא הכיר מצוין את השחקנים, את התרגילים ואת המערכת הזו שנקראת מכבי. כשאתה חדש בארגון מסוים אתה לא תמיד מרגיש שיש לך את הזכות לצעוד מיד ולדרוש מאנשים דברים מסוימים. זה לוקח זמן ללמוד ולהכיר לעומק את השחקנים, ואני חושב שיעקב ג'ינו ודן שמיר נכנסים לאט-לאט לנעליים שלו".

בניגוד להפועל, נראה שמכבי אינה סובלת מתסמונת העונה שאחרי הזכייה בתואר. אולי זה ההרגל לבלוס אליפויות וגביעים, אולי זו היציבות בסגל השחקנים, ואולי זה סוג של מנחוס ירושלמי. תהיה הסיבה אשר תהיה, בעוד שהפועל מקרטעת ומודחת מהמסגרות שבהן היא מתמודדת, מכבי רצה, מציגה את משחק ההתקפה הטוב ביבשת, ולמעט הפסד פה ושם נראית כמועמדת בטוחה לפיינל-פור שייערך השנה במוסקבה. פארקר משתדל לשמור על פרופורציות: "כשאנחנו מנצחים כמה משחקים רצוף אומרים לנו שנזכה בעוד אליפות בקלות", הוא אומר, "אבל כשאנחנו מפסידים, באים ושואלים מה קרה לנו ולמה אנחנו משחקים כל-כך רע. צריך להבין, כשאנחנו מנצחים אנחנו לא כאלה טובים וכשאנחנו מפסידים אנחנו לא עד כדי כך גרועים. היכולת שלנו היא אי-שם באמצע".

אתם סובלים מחוסר יציבות. לצד הצגה מול ברצלונה ספגתם 104 נקודות מול ז'לגיריס.

"נכון, בסופו של דבר הכל חוזר למשחק ההגנה שלנו- אנחנו חייבים לשמור יותר טוב. מצד שני מדובר בשתי קבוצות שונות מבחינת סגנון המשחק שלהן, ברצלונה היא קבוצה אטית ומסודרת שאוהבת לשחק כדורסל מסודר. ההפסד לז'לגיריס היה מאוד מאכזב, ויש לנו בעיה מול קבוצות כאלו, למשל לובליאנה, שיש להן קו אחורי מהיר וקלעים טובים מחוץ לקשת. אנחנו צריכים לשפר את ההגנה שלנו מולן".

לך באופן אישי נשאר מה להוכיח באירופה?

"האתגר תמיד קיים, מפני שתמיד אפשר להשתפר. זה לא נכון שאין לי מה להוכיח באירופה, יש כאן הרבה שחקנים מצוינים, והפער בין אירופה לאן.בי.איי מצטמצם. האתגר שלי הוא להישאר ברמה הכי גבוהה שאני יכול לשחק בה ולשמור על יציבות, וזה לא פחות קשה.
סוגיית האן.בי.איי עולה. אתה מאמין שהפעם זה יכול להיות אחרת?
אם היתה לי הזדמנות להגיע עכשיו לאן.בי.איי אני בטוח שזה היה שונה מהתקופה הקודמת שלי. אבל למרות שאני חושב שאני מתאים ושיש הצעות ופניות, צריך להבין שזה עניין של סיטואציה מתאימה. המון שחקנים טובים ומוכשרים בליגה הזו פשוט לא זוכים בהזדמנות. יש רק 400 מקומות עבודה לשחקנים, התחרות מאוד גדולה, ולכן קשה לשחקן להשפיע באופן מיידי על הקבוצה שלו, גם אם הוא מאוד מוכשר. אני יכול לשחק שם, אבל המטרה שלי בשלב הזה היא לא להגיע לאן.בי.איי או להוכיח למישהו שאני מסוגל לשחק שם. בתקופה הזו בקריירה שלי מה שחשוב זה המשפחה שלי, ומה שטוב לה מבחינה כלכלית וחברתית. גם אם העיר שבה אשחק חשובה מאוד ומושלמת מבחינה מקצועית בשבילי, נוצרת בעיה אם המשפחה שתומכת בי לא מרוצה".

איך היה לשחק תחת לארי בראון בפילדלפיה?

"לארי בראון הוא מורה מצוין בשביל שחקנים שעושים את המעבר מהקולג' לאן.בי.איי. הוא פרפקציוניסט שרוצה שהכל ייעשה בדרך שלו ובצורה הנכונה. הוא היה המאמן המושלם בשבילי בשנים הראשונות שלי באן.בי.איי, ולמדתי ממנו הרבה באימונים, למרות שלא קיבלתי אצלו הזדמנות לשחק. אמנם הוא לקח אליפות ראשונה רק השנה, אבל הוא אחד הבודדים לדעתי שהוביל 6-7 קבוצות שונות לפלייאוף".

נחזור למכבי, השנה רואים שאתה המנהיג.

"אני מרגיש שיש לי יותר אמירה לגבי דברים שקורים בקבוצה, ופיני נותן לי יותר חופש מאשר בעונה שעברה. אני המנהיג? אני חושב שאני מנהיג שקט יותר. אני בכל אופן לא עושה משהו שונה ממה שעשיתי בקבוצה עד עכשיו. בשנים הראשונות שלי כאן מקדונלד היה המנהיג הקולני יותר, ואני ניסיתי להנהיג על-ידי דוגמה אישית. בקבוצה של היום זה אותו דבר, שאראס מדבר כל הזמן ואני משחק את המשחק ומצפה שינהגו כמוני. בסך-הכל מקשיבים לי, בגלל הניסיון שלי בקבוצה, וזה דבר טבעי שבא עם הזמן".

אתה נראה רגוע על הפרקט, יש משהו שמעצבן אותך?

"אני ממש מתרגז כששחקן עושה פעולות שלא קשורות לכדורסל, כמו עבירה בלתי ספורטיבית שיכולה ממש לפגוע במישהו. אין שום דבר רע בכדורסל קשוח ואגרסיבי, ואני בעד זה, אבל יש דברים שאסור שיקרו על המגרש, כי מישהו יכול להיפגע. יש שחקנים בארץ ובאירופה, בלי לציין שמות, שחושבים שהתפקיד שלהם הוא לשחק מלוכלך, וזה ממש מעצבן אותי. אף אחד לא אומר שאם לא ינצחו אותנו בכדורסל אז ינסו לנצח במכות, אבל לא תמיד יש שליטה על זה, כי המשחק מטבעו מאוד אמוציונלי".