ההגמוניה הטוטלית של מכבי ת"א, בנוסף לחולשה הקיצונית של הפועל ירושלים, מרוקנות את המשחק הערב (19:00, ספורט 5) מכל תוכן או דיון מקצועי. סוגיית משנה שעשוייה לעניין בכל זאת היא השוואה בין יותם הלפרין לרביב לימונד, שני הישראלים הצעירים הבולטים, מלבד ליאור אליהו. אלא שמבט על התרומה הסטטיסטית של השניים בליגה חושף פער מעורר חרדה המזכיר את ההבדל בין קבוצותיהם. הכצעקתה?
ברנו, העיר התעשייתית הצ'כית שמוציאה מקרבה נשים מושלמות למראה, היוותה בקיץ האחרון אכסנייה הולמת לביצועיהם של הלפרין ולימונד שהוליכו את ישראל למדליית כסף באליפות אירופה לנבחרות עתודה. "הם שמו עצמם בשורה הראשונה של ה'פרופסקטים' באירופה", אומר יעקב ג'ינו, עוזר מאמן הנבחרת המשמש בתפקיד זהה גם במכבי ת"א.
הדמיון בין השניים באליפות היה כמעט סיאמי. "שניהם לקחו את הנבחרת על הגב כי הם הבינו שביחד זה יותר טוב מלחוד", אומר המאמן, אריק שיבק. "בשנתיים שהייתי איתם לא הייתי עד למאבק אגו בין השניים, גם במהלך משחקים. אם רביב הרגיש שליותם הולך אז הוא מסר לו, ולהיפך".
לימונד: " אני עומד בציפיות של עצמי"
כבר בטרום העונה, לימונד הבין שהוא במקום הנכון - גם אצל מחזיקת היול"ב וגם אצל מאמן שמאמין בכדורסלן הישראלי (שרון דרוקר). הלפרין רצה ללכת באותה הדרך ולכן דרש במפגיע לעבור לקבוצתו של עודד קטש, ולהיות חולייה נוספת בשרשרת הישראלים שהפכו להיות כוכבים בגליל.
נדמה כי פיני גרשון לא היה מתעקש על מעבר השחקן, אך שמעון מזרחי לא הסכים לוותר. קרב התשה פרץ ובסופו הבין הלפרין שבין אם ירצה ובין אם לא, הוא נשאר במכבי תל אביב.
בתחילה הכל הלך הפוך. לימונד נוכח להבין שהוא בתחתית הרוטציה המרכיבה את הקו האחורי, חולק זמן משחק עם גיא קנטור. ההצלה באה מכיוון דורון שפר שנקלע לחולשה מתמיהה. דקות המשחק של לימונד נסקו באופן דרמטי והוא אף שוגר לתוך החמישייה הפותחת. גרשון, מנגד, שיגר את הלפרין להרכב כבר במשחק הראשון. התוצאות ברורות: הלפרין מוליך את רשימת הקלעים הישראלים (15.8 נק') בעוד שלימונד מקרטע במקום ה-7) 19 נק'), נתון שאינו הולם "פרוספקט" אירופאי.
לימונד אינו מתלונן. "אם לא משקללים את המשחקים הראשונים שבקושי שיחקתי, אז הסקור שלי עומד על 10 נקודות", הוא מציין. "בנוסף, הקשה עליי שהקבוצה חלשה באופן כללי. אבל בגדול אני מזהה עלייה בכל הפרמטרים ועומד בציפיות של עצמי".
הלפרין מפליג מעבר לציפיות. "זוהי שנת הפריצה של יותם, ללא ספק", קובע ג'ינו. "הוא משחק באלופת אירופה ולא באיזו קבוצה שולית שהוא יכול לככב בה. אין לי ספק שבסופו של תהליך הוא יהיה מסוגל להביא את היכולת שלו מהליגה גם לאירופה".
שוני בסגנון, דמיון באופי
השוני בין השניים נמדד בשלושה אלמנטים. תפקיד: הלפרין מתאים יותר לעמדת הרכז ואילו לימונד הוא סקנד-גארד. "יותם יכול ליצור מצבים לעצמו ולאחרים, ואילו רביב הוא שחקן מסיים", מסביר שיבק, "יש לו הובלת כדור לא רעה אבל הוא לא פוינט-גארד. הוא בנוי על כוח ופיזיות, בעוד שיותם קלאסי ומעודן; ניסיון: הלפרין חי בבית הגידול של מכבי ת"א ובנוסף הוביל את נבחרות ישראל בכל שדרות הגיל. לימונד, עשה דרך חתחתים עד אשר נחת באולם המכובד במלחה. יתר על כן, כבר בבואו הוא נתקל באופוזיציה ירושלמית שביכרה את השחקן המקומי והבינוני, ארז כץ, על פני תקוות נבחרת העתודה. "לזכותו של רביב ייאמר שהוא מבין לאן הוא הגיע, ואת מורכבות המערכת ועובד מאד קשה להצדיק את מקומו", מסביר המאמן דרוקר.
מבחינת האופי, שניהם מנומסים, אמביציוזים, ובעלי מוסר עבודה גבוה. לימונד הרבה יותר אמוציונלי בעוד שהלפרין מאמץ גינוני נער צופים. "יותם מסוגל לקלוע, לחדור, למסור ולשחק הגנה - מבחינת כדורסל אני אוהב אצלו הכל", מעיד עליו הקולגה, דריק שארפ. אולם כשנשאל שועל הקרבות היכן הלפרין צריך להשתפר, הוא ירה: "אין לו קילר אינסטינקט. הוא בחור נחמד שמשחק כמו בחור נחמד. הייתי רוצה לראות אותו רשע ואגרסיווי, כי הוא לא ילד יותר".