גברים בקרקס

מבין תחזיות הטרנדים לחורף הבא אני כבר יכולה להמר איזו לא תתפוס את הגבר הישראלי החדש. בחורף 2005/2006 צפויים גברים בעולם להתלבש בהשראת הקרקס. בצבעי סגול, צהוב ואדום, שחור וכסוף, בבדים מהודרים כמו משי וקטיפה ועם אלמנטים קאמפיים כמו כובע קוסם או מונוקל. הלוק מתבסס על גזרות מחוייטות – ז'קטים בעלי דשים מוגזמים ומעניינים ומכנסיים שהם האנטיתזה לאלגנטיות. הצעיפים הצבעוניים קשורים לצוואר באופנים שרק שמי שיש לו יד טובה יודע לקשור. המראה מתכתב גם עם זה של הגל החדש של שנות השמונים וגם עם המראה הצועני שהוא אחד המגניבים ביותר מבין האתניים.

לא שאני מצפה מכל אחד ללבוש חצאית תחרה של ג'ון גליאנו כמו הבחור שבתמונה, אבל מעצבי העל ומגזיני האופנה בהחלט יכולים להעמיד רף קצת יותר גבוה בפני גברים החושקים בתואר "אופנתי".

הלבוש של היפני החמוד שמדגמן את הבגדים של המעצב ברנרד וילהלם הוא לא הופעה שנדרשת ליום יום, אבל בהחלט יכולה להתקבל בברכה באירועים קצת יותר מחייבים. אני משערת שגם אם יופיע ברנש כזה, נאמר באירוע אופנה, ואפילו יהיה הוא עצמו מעצב אופנה – הארץ תגעש והעיתונים יתמלאו זעזוע. תראו מה עשו בזמנו ליובל כספין – אחד הגברים הבודדים בארץ שהעז להתלבש במלוא מובן המילה. הפכו אותו לליצן. אבל מי שיודע להתלבש הוא בעצם קוסם.

ובאותו עניין, לרגל שנת 2005 הגיע הזמן להרוג את המטרוסקסואל. במקרה של ה"מטרוסקסואל" היתה היסחפות פראית ב-2004, ואני מציעה לכולנו להירגע ולשתות כוס מים קרים, ולעיתונאים - כדאי להוסיף גם כמה קוביות קרח.

נכון שבשנים האחרונות למדו הגברים שחולצת הטריקו עם החורים מכיתה י' היא לא משהו שכדאי לצאת איתו מהבית ושזה שיש להם שפיץ בין הרגליים לא אומר שהם פטורים מן החובה להיראות אסטתיים, אבל מכאן ועד לקשור להם כתרים הדרך ארוכה.

הגבר הישראלי, שעד לפני כמה שנים נראה כמו קיא, בסך הכל יישר קו עם בני מינו שבעולם התרבותי (ע"ע אירופה). באיחור ניכר הבין הזכר הארצישראלי שלהיראות כמו בן אדם לא הופך אותך אוטומטית לנקבה, ובמעבר הדרגתי עבר מלהתרחץ בסבון כלים (אם הוא גר לבד) לנקה 7, ועד להבנה שקרם פנים זה נעים ומועיל. מיד קמו פמיניסטיות מזויפות (כדוגמת עירית לינור) ומחאו כפיים בקול גדול.

אותו "מטרוסקסואל" מפורסם בסך הכל הולך לפי תו התקן של האופנה ההומואית מלפני כמה שנים. למרות שהוא סיגל לעצמו את השיח ההומואי, יכול לנקוב בשם הפירמה ממנה הוא קונה בגדים ולנהל שיחה עם אשה, עדיין לא הגיעה השעה להלל ולקלס. להראות אסטתי ומטופח זה מובן מאליו ומי שראוי למחמאות הם יחידי הסגולה שיש להם סגנון משלהם, כי אופנה זו הצהרה.

המילה מטרוסקסואל לא הומצאה פה בארץ. היא הגיעה אלינו מניו יורק ומה שהיא בעצם רוצה לחדד זה, את האבחנה בין קורבן אופנה ממין זכר וסטרייט, למול כל השאר. ונדמה לי, שזו בעצם המקבילה הזכרית לפרחה.