סא-רא, נט אנד יאהו

כולם כבר יודעים שהאינטרנט שינה את פני תעשיית המוזיקה, ולא מדובר רק בשיפורים הטכנולוגיים ובענייני נגישות, אלא ממש בהפיכת הקערה על פיה. בעבר, השפעתו של קהל הצרכנים על הקריירות של אמנים בתחילת דרכם הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי בתמיכה בהופעות, מקסימום בשכפולן של קסטות דמו במקרים של קירבה. כיום הולכים ומתרבים הסיפורים בהם לרשת יש חלק מכריע; כך היה עם דוולה (Dwele), זמר הנו-סול שאלבומו הופץ באינטרנט בחמש גרסאות שונות במשך שנתיים, עד שכאשר כבר יצא האלבום ממש בחברת תקליטים גדולה, הוא היה מסורס משאיפות קרוס-אובר וחסר ייחוד לעומת גרסאותיו הקודמות. אחד מאלבומי ההיפ-הופ המבטיחים ביותר של שנה שעברה, "Phunk-o-Naut" של סליפי בראון, בכלל לא ראה אור בשל התמהמהותה הממושכת של חברת התקליטים, שעקב תפוצתו הרחבה ברשת החליטה החברה לגנוז אותו לבסוף עברה לפרויקט הבא. הקיום הווירטואלי של אמנים על הרשת הופך לקיום של ממש, שבדרכיו גם משפיע על העולם שמחוץ למרחב הקיברנטי.

כזה הוא גם הסיפור של ההרכב סא-רא (מבוטא Sah-Rah), או Sa Ra Creative Partners בשמם המלא, הזוכים הגדולים בטקס הפרסים השנתי של "Worldwide", תוכנית הרדיו של ג'יילס פיטרסון (ושלא תחשבו שמדובר באזוטריה, דעו לכם שקהילת מאזיניו פרושה בכל העולם, היא מקהילות המוזיקה הגדולות והפעילות ביותר ברשת, והקהילה הפעילה ביותר באתר של רדיו 1 של ה-BBC, שם משודרת התכנית לראשונה מדי שבוע). יותר מעשרים אלף גולשים השתתפו בהצבעה שנערכה לכבוד סיכומי השנה של התוכנית, וסא-רא, שבאופן רשמי הוציאו בינתיים רק שני סינגלים על גבי ויניל, הגיעו למקום השני בקטגוריית שיר השנה עם השיר "גלוריוס", למקום השני בקטגוריית סשן הלייב של השנה, ו-Ubiquity, הלייבל בו יצא הסינגל "Double Dutch (Co Op Pops) / Death of a Star", ושבו גם אמור לצאת השנה אלבומם המלא, זכה בפרס לייבל השנה, ולסא-רא עצמם הוענק תואר המצוינות - "Play More Jazz Award" על-שם ג'ון פיל. אך גם עם רשימת זכיות ארוכה זו, הפרס הגדול של הטקס היה ההופעה עצמה שהם נתנו, שהיה לאירוע המרכזי בתוכנית האומנותית של הטקס, ושהוזכר בצפייה נלהבת על-ידי שאר הזוכים בעת נאומי התודה.

אז מה ומי הם סא-רא האלו, מניין צצו ויצרו כזו תהודה, כה מהר ועם כה מעט? סא-רא היא שותפות שהחלה לפני כארבע שנים בין שלושה מוזיקאים ומפיקים צעירים; אומ'מאס קית' ושאפיק חוסיין מקווינס, ניו יורק, וטאז ארנולד מסאות' סנטרל לוס אנג'לס. בנפרד הם הספיקו לצבור ניסיון קצר בהפקת שירים לאייס טי, לורד פינס (Finesse), מוב דיפ, פוקסי בראון, דר. דרה, אפריקה במבאטה ואחרים. מאז החלו עובדים יחדיו, הספיקו להפיק קטעים ולעשות רימיקסים עבור בילאל, דרה, ג'יל סקוט, קומון, ג'ורסיק 5, N.E.R.D (רמיקס ל-Maybe), והבולט מכולם, הפקת הסינגל המיליטנטי-פוליטי המצוין, "Agent Orange" של פרעה מונץ'.

אך מה הוא הדבר שמייחד אותם ממפיקי היפ-הופ אחרים, ומביא להכרה כזו נלהבת בקרב קהילות מוזיקליות כמו זו של ג'יילס פיטרסון? סא-רא, כיאה למפיקים צעירים ומביני עניין בתעשייה ובעולם שמסביבם, מהלכים באופן מודע על קו התפר שבין המסחרי והמחתרתי, מפיקים עבור כוכבים גדולים מהזרם המרכזי, ומנגד מפזרים גרסאות שונות של הפקותיהם העצמאיות ברשת, לשמחתם של ציידי הקבצים. הם מודעים היטב למתרחש משני צידי המתרס, ולחשיבות של האופן בו אתה משקף ומשווק את עצמך (הסינגל הראשון, "Glorious/ Rosebuds", יצא על גבי ויניל ורוד, ככה סתם בשביל הסטייל). כפי שביטא זאת טאז ארנולד בהרצאה שנתנו ברד בול מיוזיק אקדמי: "הרכב פופ צריך לייצר את המיתולוגיה של עצמו ... הבמה היא עולם של חלומות, בה אתה חייב לחלום את החלום עבור האנשים. שם החלום הופך לחזון".

אך ייחודם אינו נובע מהבנה צינית, אלא מהשילוב המוצלח של חיבור מודע למציאות בתעשייה, עם אטיטיוד של סרסור מלא ביטחון עצמי, שירים הדוקים, תוך קיום קשר רוחני הדוק עם מסורת ארוכה של מוזיקה שחורה. פירוש השם סא-רא הוא "הצאצא של הכוח הגדול ביותר ביקום", כך ששמם לא רק מצלצל קרוב לשמו של ענק הג'ז סאן-רא ומהדמיון המוזיקלי בנטיות הקוסמו-ג'אזיות שבחלק מהפקותיהם, אלא גם פוגשים אותו במישור הקונספטואלי, בו סאן-רא דיבר על המוזיקה שלו כשואבת את השראתה מכוחותיהם החוץ ארציים של הכוכבים – מטבעותיו של כוכב הלכת שבתאי במקרה שלו - אותה מסורת שג'ורג' קלינטון ופאנקדליק לקחו צעד אחד הלאה עם אתוס ה-Cosmic Slop וה-Mothership Connection, ספינת החלל בה נחתו וממנה יצאו להופעותיהם.

ובאמת, מבחינה מוזיקלית, סא-רא נשמעים כתוצאה יותר נאמנה, לעומת הטכנו הדטרויטי, מושא התיאור במקור, לניסוחו המפורסם של דריק מיי על "קראפטוורק ופאנקדליק נפגשים מעלית" (ב- קטעים "Freequencies" או "Freaks" נשמע כאילו הם עברו מהמעלית לחדר השינה). הם מרבים להשתמש במקצבים כבדים במתכונת דור הביט של ההיפ-הופ – ג'יי.די, מאדליב, קיו טיפ ופיט רוק, ומתמסרים עם הפאנק והסול הפסיכדליים של שוגי אוטיס וסליי סטון, וכמוהם משתמשים במכונת התופים ריד'ם קינג (כמו בקאבר שלהם ל"Just Like a Baby" של סליי סטון באוסף "Rewind 4" של יוביקוויטי), אך בין השפעותיהם מציינים השלושה גם את ג'ורג'יו מורודר, סטילי דן ואפילו אץ אר.אי.אם. נשמע קצת בלאגן? בסופו של דבר, המוזיקה עצמה היא כבר הצדקה מספקת להורדה.

אהבתם? חפשו גם את האלבום של Plant Life, "The Return of Jack Splash".