יס! מקס!

כלל ידוע בחיים הוא שעם הצלחה לא מתווכחים. אז מה אם אני חושבת שיש טעים מן השוקולד של "מקס ברנר"; שבתי הקפה שלו מלאים בילדים בני 12 מתלהבים מהפריפריה; ושאם אני אשמע עוד פעם את הצירוף הכבול "תרבות-שוקולד" אני אצרח. הדעות שלי בכלל לא רלוונטיות כל עוד העם מצביע ברגליים, יושב בבתי הקפה המעוצבים, רוכש את הפרלינים המוגשים בעיצוב רטרו נאה וליום האהבה מסתער על כוסות החיבוקי, או איך שהן נקראות.

אפשר להגיד על ברנר מה שרוצים, על דבר אחד פשוט אי אפשר להתווכח – האיש גאון ביחצ"נות, בשיווק ובמכירת המותג של עצמו ואין ספק שהוא מאוד מאוד אוהב שוקולד (ואת המילה "דקדנס") אי אפשר גם לקחת ממנו את העובדה הפשוטה – שהוא הוא האיש שהעלה כאן בארץ הקודש את השוקולד על ראש שמחתנו ואחר כך גם לקח את עצמו ואת השוקולד צעד קדימה והביא אותו לכל העולם וזה הרבה.

הספר הראשון שלו, הוא בדיוק מה שאפשר היה לצפות – מושקע עד אחרון הפרטים, יפהפה להלל, מצויץ להפליא, מפתה ומלא בהגיגים יומרניים, חסרי פשר אמיתי ומלאים באהבה עצמית מנופחת בסגנון "ספר מתכונים פשוט, כמו כל ספר מתכונים אחר מלא בזכרונות וברגשות ובמקומות ובתאוות שאת כולן אני בולע, לועס בשלווה לתוך עצמי וכך לאורך השנים הופך לאט לאט להיות אני..."

הלכו פה על בחירה נועזת, ובמקום צילומי מתכונים שגרתיים הספר מעוטר בעבודות אמנות, מעין כרזות נוסטלגיות עם ניחוח אמריקאי מובהק של המעצב המוכשר יונתן פקטור.

כל עבודה מקסימה בפני עצמה. המתכונים לא מחולקים לפרקים, אלא מוגשים ברצף וכשלעצמם מאוד מאורגנים, כתובים בבהירות וערוכים היטב. אמנם מצער קצת שאין תמונה שתעזור למתקשים, כי מדובר לרוב במתכונים מסובכים ולא ברורים מאליהם בכלל (איך אמורה להראות למשל בסוף דייסת הטופי? לא היה לי אומץ לנסות בעצמי) אבל מה לא מקריבים בשם האמנות... בסך הכל אם צולחים איכשהו את הממבו-ג'מבו של המלל, משימה לא פשוטה לאורם של משפטים כמו "מבעד לחלון בית הקפה שלנו אני רואה אותך עורמת חמאה וריבה ושמנת טרייה על מאפה של זהב, ממש כמו שאהבנו, מגישה אותו לפיו ומוכיחה לי שוב שרומנטיקה היא האינטימיות הכי המונית בעולם..." ומתרכזים במתכונים, שהם באמת מאוד שוקולדיים, מאוד מושחתים, מאתגרים, דורשים סבלנות אין קץ ומעקב זהיר אחר ההוראות המוקפדות, אבל גם מאוד מאוד משתלמים למכינים ולבני ביתם, יוצאים מורווחים ושמחים.

יפה גם לראות שלאיש יש ראש מקורי של ממש ושלא רק פיו יודע להפיק מרגליות. המתכונים בספר מפתיעים ויצירתיים ובאמת יודעים לגוון ולחדש וזה הרבה מאוד. מה שבטוח זה, שכמו כל דבר שאצבעותיו השוקולדיות של ברנר נוגעות בו – גם הספר הזה יהיה להיט בטוח ביום האהבה הקרוב, בכלל לימי נישואין, וכמתנה רומנטית עם אג'נדה (ראית ממי? אני אוהב אותך, עכשיו תכיני לי קרם ברולה של שוקולד לבן ויסמין) ושהרומנטיקה היא האינטימיות הכי המונית בעולם (מה?)

שוקולד: סיפור אהבה. 65 מתכונים של שוקולד מהאוסף הפרטי של מקס ברנר. פן הוצאה לאור וידיעות אחרונות ספרי חמד.
128 שקל

חידושים: גם מי שחושב שהוא כבר ניסה כל מתכון שוקולד ימצא כאן הרבה רעיונות מקוריים.

נוחות עבודה: המתכונים עצמם נוחים מאוד וברורים ביותר. אבל אין אינדקס חומרים ואין פרקים ולי גם קשה עם זה שאין תמונות.

מתכון מנצח: לא קל לבחור. המתכונים בספר נהדרים. קבלו שניים: פודינג לחם שוקולד עמוד 86, לא רק טעים אלא גם ובמפתיע, יפה ; עוגיות שקדים קטנות, עמוד 124, למי שרוצה לנסות משהו טעים וגם פשוט.

ברוטב וניל:
½1 כוסות חלב
2 כוסות שמנת מתוקה
2 כוסות (300 גרם) שוקולד מריר קצוץ
½ כוס סוכר
3 ביצים
3 חלמונים
12 לחמניות בריוש או כל לחמנייה מקמח לבן או 6 פרוסות בעובי של כ?3 ס"מ של לחם לבן — חתוכות לקוביות בגודל 3 ס"מ ומונחות בקערה גדולה

לרוטב וניל:
2 כפות קורנפלור
½ 2 כוסות חלב
½ כוס סוכר
2 חלמונים גדולים
1 מקל וניל עם חריץ לאורכו, או 1 כפית תמצית וניל


2 תבניות אינגליש קייק 25X8 ס"מ

הכנה:
1. בסיר קטן בעל תחתית עבה מביאים את החלב והשמנת לרתיחה. בקערה חסינת חום שמים ⅓1 כוסות מהשוקולד המריר, ויוצקים עליו את תערובת השמנת החמה. מחכים כדקה אחת עד שהשוקולד נמס ומערבבים עד לקבלת קרם חלק.

2. בקערה נפרדת טורפים את הביצים, החלמונים והסוכר לתערובת אחידה. תוך כדי ערבוב רצוף במטרפה מוסיפים בזרם דק את קרם השוקולד לתערובת הביצים.

3. את פודינג השוקולד שהתקבל יוצקים לקערה עם קוביות הלחם או הבריוש. מוסיפים לקערה את יתרת השוקולד הקצוץ ומערבבים היטב. מניחים לפודינג להיספג בלחם — כ?10 דקות.

4. מחממים את התנור ל?160 מעלות. מרפדים שתי תבניות אינגליש קייק בניירות אפייה ומעבירים לתוכן את תערובת הלחם והשוקולד. מכניסים לתנור ואופים עד לקבלת צבע זהוב?שחום ומרקם פריך, ועד שקיסם הננעץ במרכז המאפה יוצא נקי — כ?30 דקות.

5. מוציאים מהתנור, מניחים להתקרר 30 דקות ורק אז מוציאים מהתבנית. חותכים את המאפה לפרוסות בעובי כ?4 ס"מ ומגישים עם מעט רוטב וניל.

6. בקערה קטנה מפזרים את הקורנפלור על ½ כוס חלב וטורפים עד להמסה. מוסיפים את הסוכר והחלמונים וטורפים היטב.

7. בסיר בינוני בעל תחתית עבה, מביאים לרתיחה עדינה את 2 כוסות החלב שנותרו יחד עם מקל הווניל על אש נמוכה. מוציאים את מקל הווניל ומגרדים את הזרעים לתוך החלב. זורקים את המקל. שופכים בהדרגה את תערובת החלמונים אל תוך החלב.

8. מבשלים על אש קטנה ותוך כדי ערבוב עד שהקרם מגיע לרתיחה מלאה — כ?3 דקות. אם משתמשים בתמצית וניל, מערבבים אותה פנימה כעת. מסננים דרך מסננת מתכת אל תוך קערה.

עם ציפוי סוכר פריך טבולות בשוקולד חלב?קינמון
טעם חד?פעמי של לפני הרבה שנים הופך בדמיון לבלתי אפשרי, להשתוקקות אובססיבית, לחיפוש אינסופי ועם כל טעימה מלאת הבטחה הופך, כמו תמיד, להיות טעם האכזבה.

לעוגיות:
250 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
¾1 כוסות סוכר ועוד קצת לקישוט
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
¾2 כוסות קמח
1 כפית מלח
1 כפית סודה לשתייה
¼ כפית אגוז מוסקט טחון
½ כפית קינמון טחון
1 כוס שקדים טחונים

לציפוי:
1 כוס (150 גרם) שוקולד חלב קצוץ
1 כפית קינמון


הכנה:
1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה שמים את החמאה והסוכר ומערבלים עד ליצירת תערובת קלה ואוורירית — כ?3 דקות. ממשיכים לערבל ומוסיפים את הביצים, בזו אחר זו, ואת תמצית הווניל.

2. לתוך קערה נפרדת מנפים את הקמח, המלח, הסודה לשתייה, אגוז המוסקט והקינמון. מערבבים פנימה את השקדים הטחונים.

3. מפעילים את המיקסר על מהירות איטית. אל תוך תערובת החמאה והביצים מוסיפים בהדרגה את החומרים היבשים ומערבלים עד לקבלת תערובת אחידה. מכניסים את הבצק למקרר לשעה לפחות.

4. מחממים את התנור ל?180 מעלות. מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה או במשטח סיליקון. בעזרת שתי כפות יוצרים עוגיות קטנות ומניחים אותן על גבי נייר האפייה במרווחים של ½3 ס"מ זו מזו — העוגיות מתפשטות בזמן האפייה. מפזרים מעט סוכר על בצק העוגיות, מכניסים לתנור ואופים עד לקבלת עוגיות דקות, זהובות?שחומות ודמויות תחרה — כ?8 דקות. מוציאים את העוגיות מהתנור ומקררים — על העוגיות להיות קשות לגמרי לפני הטבילה בשוקולד.

5. כשהעוגיות קרות, ממיסים את השוקולד ומוסיפים לו את הקינמון. טובלים כל עוגייה עד מחציתה בשוקולד החם ומכניסים אותן מייד למקרר עד להתקשות השוקולד.