פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיינע, מחזיקים לך אצבעות

      צילום: יח"צ, אפיק גבאי

      בעבר הלא רחוק פתיחות של מסעדות כמו שיינע, של השף אסף גבאי, היו מתרחשות כאן חדשות לבקרים, אבל בתקופה הנוכחית זהו אירוע נדיר למדי ומאד משמח, אכלנו שם ארוחה טובה וכיפית, ונחזיק אצבעות להצלחתה, מגיע לה

      אסף גבאי בישל ברוקח 73 ועבד במטבחים שונים באירופה. הוא צעיר, טרם הוביל מקום משלו ולפני מספר שבועות פתח לבדו מסעדת דגים ופירות ים חדשה ברחוב נחלת בנימין. בעבר הלא רחוק פתיחות מהסוג הזה היו מתרחשות כאן חדשות לבקרים. נכון לחורף 2019/20 זהו אירוע נדיר למדי.

      עוד אלמנט שכאילו לא לקוח מכאן ועכשיו הוא שמה של המסעדה. שיינע זה יפה ביידיש. אם היו לגבאי שותפים נוספים המעורים בסצינה, בחירת השם הזה היה נתקלת מן הסתם בתגובת וטו גורפת. גם כסוג של דאחקה מז'אנר הפוך על הפוך אף אחד לא היה מכנה כך מסעדה חדשה בתל אביב (להבדיל מבני ברק). התום הזה, שמתוכו נבחר שם המסעדה הוא גם, כנראה, זה שמביא איש מקצוע צעיר לפתוח לבדו מקום שמכוון לאיכויות, ברחוב תל אביבי משופע במסעדות וברים מצליחים, שחלקם - מנטנטן, קפה נורדוי, ברוט, מקונג ובושוויק למשל, שנמצאים כולם במרחק מטרים ספורים משיינע - מספקים אף הם איכות צרופה.

      הגענו בלי המון ציפיות, בעיקר כי טרם נחשפנו בעבר לבישול של גבאי, מקווים לטוב. שיינע התגלתה כמסעדה שמעוצבת בפשטות צנועה עם סטיילינג של סלון במשפחה פולנית, עם שני חללים - אחד הפונה לנחלת בנימין ושני לאחד העם. המטבח פתוח, התפריט מחולק למנות פתיחה, סקציית דגים ובשרים נאים, ראשונות ועיקריות, ללא מנות ביניים לחלוקה. הוא נסוב בעיקר סביב דגה, עם מעט מאד אופציות ירק ובשר.

      צילומים: אפיק גבאי, עריכה: נועה לוי

      הזמנו מטיאס (28 שקלים) ולחם הבית (16 שקלים) מאגף הפתיחים, טרטר פלמידה לבנה (62 שקלים) מאגף הנאים, ופסטייה (48 שקלים) וקלמרי על הגריל (56 שקלים) מהראשונות, והאוכל החל לזרום. הלחם והמטיאס הגיעו תחילה. את הלחם המצוין של ערן שרויטמן, שף על בעברו ואופה לחמי על בהווה, תמיד כיף לפגוש. מסעדה שמגישה אותו היא לרוב כזו שמקפידה בחומרי הגלם. עם מנת הלחם הגיעו פלפלים חריפים שרופים, סלסת עגבניות, שמן זית-בלסמי וחמאה. המטיאס, במינונים יותר מנדיבים, היה עשוי מצוין ממש. בצל, קרם פרש, מלפפון ירוק ופלפל אדום חריף הגיעו לצידו והוסיפו מימד בחינניות. סימנו פתיחה מעודדת והמשכנו.

      טרטר הפלמידה, עם אספרגוס, אננס, כוסברה וצנון שחור הבטיח לא מעט וקיים קצת פחות. הוא התבסס על דג טרי וטוב והיה בסדר אבל שילוב החומרים ומגע היד במטבח לא קרנו קלילות ושיק.

      הפסטייה והקלמרי לעומתו היו טובים בהרבה. פסטייה היא מספינות הדגל של המטבח המרוקאי המסורתי. אנחנו רגילים לפסטיות בשריות. כאן הייתה פסטייה עם בשר דג, בתיבול המרוקאי המתקתק הטיפוסי לצד סלט רוקט. הבצק, מלית הדג המתקתקה, הסלט; כולם היו עשויים ללא דופי. זו מנה כייפית ממש, שהולכת מצוין עם משקאות אניס. היא חשפה יד סופר מדויקת במטבח.

      שקיקי הקלמרי השלמים הגיעו במינון נדיב, נצרבו בדיוק רב בגריל והיו טעימים ממש. תוספי התפוז-זיתים-טרגון לא היו רעים כשלעצמם אבל לא לגמרי תקשרו עם הקלמרי עצמם. בכל זאת, זה היה טעים כי הקלמרי עשו את זה.

      שייטל פרוס (יח"צ , אפיק גבאי)
      שייטל צרוב (צילום: אפיק גבאי)

      המשכנו עם 300 גרם שרימפס במחבת (124 שקלים), ושייטל צרוב (88 שקלים) כדי לטעום בכל זאת משהו מסקציית הבשר. שמחנו מאד לגלות במחבת 300 גרם שרימפס קריסטל איכותיים מאד, ביין לבן, ציר דגים ופטרוזיליה. פשוט-פשוט אבל טעים-טעים ומבוצע ללא דופי. שיינע מציעים גם אופצייה למחבת שרימפס קטנה יותר (200 גרם) ב-95 שקלים.

      גם השייטל, מינוט סטייק בעצם, בשלושה נתחים דקים, היה אחלה. בשר שנבחר בקפידה, בעובי הנכון, עם צריבה מדויקת לכדי האדמומיות המתבקשת ותוספת עלים חביבה. סגרנו עניין עם עוגת תפוחים (42 שקלים) מסורתית, לא מתוקה מידי וטעימה-טעימה.

      זו הייתה ארוחה טובה וכייפית ברוב שלביה. שיינע התגלתה כמקום נטול יומרות ליצירתיות שמיטיב לדייק בביצוע ומקפיד על חומרי גלם ראויים של הפשוט והבסיסי שהוא מגיש. גבאי לא מחפש לספק אוכל שמעבר לקלאסיקה הצרפתית - ים תיכונית. זהו בעצם ביסטרו - בר שמתרכז באוכל מן הים וככזה הוא ללא ספק אחד הסימפטיים והנעימים שפועלים כאן. כמה נחמד להיתקל בהפתעה טובה שכזו. נחזיק לגבאי אצבעות בתקווה שיצליח בג'ונגל. מגיע לו.

      שיינע, נחלת בנימין 59, תל אביב, 03-5627143

      מסעדת שיינע (עיבוד תמונה , אפיק גבאי)