בר הראמן מנטנטן היה הדבר היותר מוצלח בשוק אלנבי רוטשילד עליו השלום. זה גם היה המקום היחידי ששרד את סגירת השוק, אחרי שנת פעילות אחת בלבד, במרץ השנה. לפני מספר שבועות החליף מנטנטן מיקום: מהלוקיישן בסמוך למה שהיה השוק לרחוב נחלת בנימין הסמוך. בחלל בו התמקמה מנטנטן ברחוב נחלת בנימין פעלו בעבר אורקה, אותה הוביל השף ערן שרוייטמן, המזללה של מאיר אדוני ושיראטויה, האיזקאיה של המסעדן עלי גרוסמן. מעבר לעובדה שמדובר בלוקיישן עם היסטוריה, זהו גם חלל גדול בהרבה מזה של הבר בשוק.
בעלי מנטנטן - יריב ברונשטיין, אורון שוורץ, אסף מנחם ונדב נאמן, חילקו את החלל הגדול לשלושה חלקים: בזה המרכזי, הפועל סביב הבר הזכור מהמזללה ושיראטויה, החלה לפעול מסעדה. בשני החללים האחרים ייפתחו בהמשך איזאקיה (בר יפני עם מנות קטנות לליווי האלכוהול) ומרחב לאירועים. הראמן במנטנטן בשוק זכור לנו כאחד הטובים שטעמנו בארץ. מקדם הציפייה בדרך למקום החדש היה בהתאם.
אין הזמנות במנטנטן. זה אומר שבשעות מסוימות יכול להיות עמוס מאד שם וצריך לקחת בחשבון המתנה בחוץ. הגענו בשישי לפנות ערב - זמן נינוח בדרך כלל במסעדות, ואכן התיישבנו ללא המתנה. המקום היה מלא. החלל הפעיל בימים אלו צר וארוך ומתחלק בין בר הנמתח לכל אורכו ושולחנות נמוכים קטנים. העיצוב בסיסי ונעים. הישיבה על הבר נוחה מאד והמקום כולו קורן כייפיות מזמינה.
בשוק אלנבי רוטשילד הגישו במנטנטן בעיקר ראמן. כאן התפריט רחב בהרבה. לצד מערך הראמן יש בשעות הערב אופציות גיוזה, יקיטורי, סושי ודי הרבה מנות קטנות לליווי האלכוהול. הראמן של המקום זכור לנו כעשיר וסמיך. הערכנו ששתי מנות ראמן יחסלו את הקיבולת שלנו לשאר אופציות האוכל והחלטנו לחלוק אחת בלבד ולהוסיף לה מנות איזאקיה.
פתחנו עם שלוש קטנות: קולרבי חלוט (16 שקלים), יוקה (34 שקלים) וגיוזה חזיר (36 שקלים). משלושתן נהנינו. הקולרבי נחלט לכדי ריכוך ושהה בציר דאשי קונבו עם מיסו יוזו מעליו. הציר היה נקי ומדויק. המיסו לא כבד מידי ולא מתוק מידי. זו הייתה מנה קטנה וטעימה שכולה איזונים. יוקו הוא בעצם טרטר, בגרסה של מנטנטן מגיע עם ביצת שליו ורוטב מתקתק מעליו. הבשר היה טוב מאד והרוטב נגע במתיקות בלא להפריז. גם הגיוזה, על בסיס חזיר טחון עם ירקות, בבצק צרוב ומאודה, הייתה אחלה. מלית כמו שצריך, בצק כמו שצריך ומינימום שמנוניות. זה היה מקצה פתיחה שהוכיח גישה מאופקת באוכל, שמיטיבה לשמור על איזונים.
אחרי הנשנושים הראויים הגיע זמן הראמן. הלכנו על טונגארה (56 שקלים) על בסיס ציר חזיר. מי שאכל ראמן בישראל בלבד ולא מכיר את זה של מנטנטן יוכה במפגש הראשון עימו בתדהמה. במקום ציר מימי משהו, גם אם מרוכז בטעמיו, הציר כאן סמיך במיוחד, פועל יוצא של שעות בישול ארוכות מאד לכדי צמצום ניכר. אטריות, בשר חזיר, במבו שוט, ביצה רכה ובצל ירוק היו שם וזה היה טעים להפליא. בציר היו טעמי עומק מרוכזים, שאוגרים בתוכם הרבה ג'לטין שמשתחרר בבישול כה ארוך ונגיעת אומאמי חד משמעית. אינטנסיבי ועם זאת עדין מאד. לא בטוח שאדם אחד יכול לסיים מנה כזו בקלות לבדו בלי להתפוצץ. ראמן לא פחות מנפלא.
נחנו קצת והמשכנו לעוד שלוש קטנות: שני שיפודי יקיטורי מפרגית ובקר (14 שקלים כל אחד), קאקוני (54 שקלים) וסלט מנטנטן (42 שקלים). שיפוד הבקר היה קצת פחות, זה של הפרגית בסדר והקאקוני, שישה נתחי בטן חזיר בבישול ארוך בסאקה וסויה, סיפק הנאה צרופה. הבישול הממושך ריכך את הבשר. בשל טעמי העומק המרוכזים, לא טריוויאלי היה להבחין שמדובר בחזיר, ביצה רכה ובצל ירוק הוסיפו מימד. גם המנה הזו, כמו כל קודמותיה, אחזה באיזונים מצוינים ועדינים. הסלט, עם מיני ירקות על מצע כרוב, אטריות ראמן קריספיות ורוטב מתקתק, נתן רעננות ותוספת סיבים לסיום.
התחשק לנו לקנח בגלידת תה ירוק אבל היא נגמרה. הקינוח האחר בתפריט - גיוזה במילוי תפוח עץ וקינמון, הרגיש לנו כמו יציקה שלא נעמוד בה בשלב זה. החשבון, 266 שקלים לא כולל שתייה ושירות, היה מתון בהתחשב במאסת האוכל שצרכנו.
כבר עכשיו, שבועות ספורים בלבד מהפתיחה, נראה שאפשר להכתיר את הרחבת הפורמאט של מנטנטן כהצלחה גורפת. לא רק הראמן מצוין גם כל השאר מתקתק היטב. זה מקום שמצליח להביא את רוח המזללה היפנית לתל אביב בהצלחה יתרה. היומרות אינן בשמיים. זה אוכל בסיסי ומסורתי אבל הוא מבוצע היטב.
המקום החדש יותר פורמאלי אמנם מזה הקודם, אליו הגיעו אנשים כדי לתדלק אוכל ולהמשיך, בנוכחי אפשר לשבת לבילוי קצת יותר משמעותי. ועדיין, זה בסופו של דבר בר אוכל צנוע באווירת קז'יואל ברורה. טעים במנטנטן, נעים שם וכייף אמיתי לבלות שם. בתוך גל הסגירות הגדול הפוקד אותנו, נחזיק אצבעות שהמקום הזה כאן כדי להישאר.
מנטנטן, נחלת בנימין 57 תל אביב, 03-6725318
