נושאים חמים

יקבי תבור ורקנאטי מתחדשים

אבי אפרתי לוגם את היינות החדשים של תבור ויינות הדגל של רקנאטי

יין אווירה (ShutterStock)
(צילום: SHUTTERTSOCK)

בטעימת השבוע החדשים של תבור ורקנאטי – שני יקבים גדולים ומתועשים. יקב תבור קיבע בעבר את מעמדו ככזה המספק יינות "עולם חדש" מוחצנים עם תמורה נאה לכסף. בשנים האחרונות מנסים לשנות שם קו. היינות אמנם נגישים כשהיו אבל אפשר לזהות מורכבות רבה יותר, ניואנסים משמעותיים יותר וגם פה ושם נגיעות של מתינות ואיפוק מבורכות. שלושת היינות שמשחרר היקב לקראת השנה החדשה מספקים, מן הסתם, תמורה ראויה לתמחור המתון ואף אם יש בהם נגישות הם אינן מוחצנים במיוחד. "שחר 2015" על בסיס ריזלינג, יש אפילו מידה נאה של ניקיון ועידון. אם בעבר היו יינות תבור יינות של "אמצע הדרך" במובנים המחמיאים פחות של הביטוי, נכון להיום אלו יינות "אמצע הדרך" סימפטיים. ללא ספק שינוי.

השינוי הגדול ביקב רקנאטי כבר קרה. מפירותיו אנחנו נהנים כבר שנים מספר. החדשים של רקנאטי לחג כוללים את שני יינות הדגל – Special reserve ואת "מראווי 2015", המשווק לראשונה לחנויות (קודמו מהשנה שעברה הגיע למסעדות בלבד). מראווי, המושתת על זן הארצישראי עתיק, הוא לבן ייחודי ומעניין, טוב בהרבה מקודמו מהשנה שעברה, אך תמחורו גבוה מידי. שני יינות הספיישל רזרב מצוינים. האדום מרשים ממש והלבן הוא כנראה הטוב ביותר מסוגו עד היום ומשובח בכל קנה מידה. לחיים!

1. תבור, אדמה, קברנה סוביניון 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מחלקות שונות בגליל העליון. היינות מכל חלקה תססו על הקליפות והתיישנו בנפרד 12 חודש בחביות עץ אלון בטרם יצירת הבלנד. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.3% כוהל בנפח.

כמה? 60 שקלים.

הכי מתאים ל: פיצה, פסטה, עוף.

דבר המבקר: יין עגול, פתייני ונגיש, עשוי היטב טכנית. ברור שהאוריינטציה היא של "עולם חדש" וברור שלא מדובר ביין מרתק או כזה שיאתגר את חיכם של לוגמים מנוסים. מאידך, יש כאן הרבה יין, שייערב לחיקם של רבים, בדי מעט כסף.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשש מילים: היין הראוי לאירוע משפחתי רב משתתפים.

2. תבור, שחר 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג מכרם יחידני בהרי ירושלים. שהות בת מספר חודשים במיכלי נירוסטה בטרם ביקבוק. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרי טרופי. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: פירותי מאד, לא חף ממתיקות אבל רובה ככולה מגיעה מהפרי המרוכז. למרות זאת, יש בו מידה של עידון. חומציות טובה מאזנת את הפרי ואפילו נימה מינרלית מתגנבת לה בעדינות. לא ריזלינג של גרמניה או אלזס, סוג של אמצע הדרך בין עולם חדש וישן, אבל יין נעים.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בארבע מילים: ריזלינג מקומי נגיש ונעים.

3. תבור, סופה 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון ו-50% פטיט סירה מכרמים בגליל העליון והמזרחי. 12 חודש התיישנות בנפרד בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור, קינמון, שוקולד וקרמל. גןף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: גוף בנוי שמספק הקברנה סוביניון, תיבול מוחשי מהפטיט סירה. לא יין מעודן במיוחד אבל גם לא מוחצן או אגרסיבי מידי, שיש בו מידה של טכניות אבל גם שמץ אופי. תמורה טובה בהחלט ל-85 שקלים.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשש מילים: יצליח לסחוב בכבוד אפילו ארוחת בשרים.

4. רקנאטי, מראווי 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מראווי מכרם בבית לחם. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. צבע זהוב. באף הדרים ופרחים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

כמה? 119 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: מראווי הוא זן ענבים עתיק שישנם רמזים לכך שגדל ושימש לעשיית יין בארץ ישראל כבר בתקופה הרומית. אנשי רקנאטי, בעזרת היינן וחוקר היין ד"ר שיבי דרורי, החיו את המראווי. 2015 היא שנת הבציר השנייה שלו. בשנה שעברה הופץ למסעדות בלבד השנה משווקים 3950 בקבוקים ממנו גם לחנויות. הרבה רעש עשה "מראווי 2014" בשנה שעברה. כתבו עליו בניו יורק טיימס והוא אפילו זכה לכתבה ב-BBC. אלו הגיעו מן הסתם בגלל משמעותו ההיסטורית. כיין, "מראווי 2014" היה רחוק מלהרשים. הוא היה בקושי חביב. "מראוווי 15" הוא סיפור אחר לגמרי. טוב בהרבה מקודמו הבתולי וטוב לגמרי כשלעצמו. פרי כייפי, מידה של אדמתיות ואופי מובחן. זהו יין גסטרונומי ולא שתלטן שכייף ללגום ממנו. חבל רק שהתמחור – 119 שקלים, גבוה בהתייחס לתמורה.

תמורה לכסף: 2/5.

בשבע מילים: איכותי ומעניין, גם אם קצת יקר מידי.

5. רקנאטי, ספיישל רזרב לבן 2014

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% רוסאן ו-40% מרסאן. 8 חודשים על המשקעים בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע זהוב עז. באף פרי לבן ושפע תיבול. גוף מלא. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים בעשייה ים תיכונית. מנות על בסיס בשרים קרים (קרפצ'יו למשל).

דבר המבקר: החיבור בין צמד הזנים הלבנים של עמק הרון – רוסאן ומרסאן, מתבקש מאד. זו איננה רק התרומה של כל אחד מהזנים לבלנד – מאסה מחד ותיבול מרשים מאידך, זו הסינרגיה שהמפגש ביניהם יוצר, לכדי שלם משמעותי מסכום חלקיו. SR לבן החדש מוצלח במיוחד. נדמה שהוא הבשל, המרשים והטוב מבין היינות שרקנאטי שחררו בשלוש השנים האחרונות, מאז החלו בהפקתו. השילוב בין פרי, תיבול, חומצה, יובש ואדמה מגיע הפעם לביטויו השלם ביותר. זהו יין עמק הרון איכותי ומרשים. ואם בעבר הלנתי על מחירו הגבוה, נדמה שאיכויותיו השנה סוגרות את הפער. לפחות במונחים מקומיים תמחורו ריאלי ומתבקש.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בשמונה מילים: ה-SR הלבן הטוב ביותר של רקנאטי עד היום.

6. רקנאטי, ספיישל רזרב אדום 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון, סירה, מרסלאן וקריניאן מכרמים שונים בגליל העליון. הכרמים מכל אחד מהכרמים תססו שהו בנפרד מספר חודשים ולאחר מכן עורבבו לבלנד. סה"כ 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון . צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, אדמתיות. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 195 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשר בקר, טלה וכבש.

דבר המבקר: קברנה סוביניון נותן את הבסיס והגוף; זני הים התיכון (סירה, מרסלאן וקריניאן) את האופי – בפרי, בתיבול, בנגיעה הכפרית, האדמתית, שיש בה הרבה עשב, מעט זיתים שחורים אפילו, ומתינות מבורכת. מצוין! 8-10 שנות התיישנות פוטנציאליות.

תמורה לכסף: (4/5 טובה מאד בסקאלת יינות היוקרה היקרים של היקבים המקומיים).

בחמש מילים: בלנד מקומי אדום גבוה משובח.