השבוע התעורר בנו הגעגוע לאוכל יפני. קצת סושי טוב וראמן כהלכתו לא אכלנו, איכשהו, מראשית פרעות הקורונה. כמעט חודש וחצי בלי יפני, אפילו בקטנה, זה ללא ספק הרבה מידי. ישראל רבתי מתפקעת ממקומות המציעים סושי לכל פועל, תחת כל עץ רענן ואף בקניונים; אבל סושי טוב ואוכל יפני ראוי, למרבה הצער, יש כאן רק מעט. החלטנו שלא להזמין ממותגים העממיים, הזולים והלא באמת טובים. מהיכרות מבאסת מידי עם הללו, יקר זה אולי לא אבל בטח שלא טעים. את מה שצריך להיאמר על סושיות הפח נשמור לזמנים אחרים.
גם אם תוך כחמישה-שישה שבועות (כך יש מי שמבטיחים) נהיה עדים לחזרה הדרגתית, זהירה, של ענף המסעדות, זה לא ישנה את העובדה שהענף נתון במשבר חריף ביותר ואנחנו, לפחות בבחירת יעדי המשלוח, משתדלים ללכת על מקומות המוכרים לנו כמי שיודעים את עבודתם.
לכן בחרנו באונמי. היא סיפור אחר לגמרי. כממשיכת דרכה בפועל של טקמארו מנוחתה עדן, היפנית הרצינית הראשונה בישראל, נתפסת אונמי שנים ארוכות כצוק איתן של איכויות. לא זול בה, אבל הסטנדרטים שואפים תמיד למעלה והביצוע נוטה אל קוטב המוקפדות.
בימים כתיקונם אונמי, הממוקמת ברחוב הארבעה, היא מסעדה עמוסה. בשעות היום עובדי מגדלי המשרדים הסמוכים ממלאים אותה לעסקיות ובערבים מואפלת התאורה, ווליום המוסיקה עולה והמקום הופך לבר אוכל הומה. כייף שם בערב ובדרך כלל גם טעים מאד. משלוחים יוצאים מאונמי תמיד. לרגל חג הקורונה ניתנים עשרה אחוזי הנחה על כל התפריט לאורך כל שעות היום. את המשלוחים מבצעת המסעדה ולא קבלני שילוח.
עלעלנו בתפריט הדיגיטלי. בימים כתיקונם, כשאני מזמין מתפריט במסעדה, הנטייה היא תמיד לחפש את החלקים הפחות סטנדרטיים בו. בעידן המשלוחה, כשהג'ננה מחוסר היכולת לבלות באמת במסעדות הולכת ומחריפה, הלב סוחב איכשהו דווקא אל אזורי המיינסטרים של התפריטים. הכי מתחשק לפגוש במוכר. הניסיוני והמורכב יותר מחכה כעת. ובהקשרי מטבח יפני, אחרי זמן לא מבוטל שלא פגשנו בו, רוצים את מנות התמיד המקומיות כאן: ראמן, קצת סושי בסיסי, כאלה.
הלכנו על סלט ווקאמה (25 שקלים), קומבינציית שינג'וקו (54 שקלים) הכוללת שני רולים ואומיסו שירו, קונוס סאקה מיקס (27 שקלים), סוזוקי רול (25 שקלים) וטורי ראמן (61 שקלים). הערכנו שהחיבור בין שתי מנות פתיחה של אצות ומרק, מאסת סושי סבירה לאדם ומנת ראמן הכוללת לא מעט חלבון והמון פחמימה יהיו מספקים מבחינה כמותית לשני סועדי צהריים.
התחלנו עם הסלט ומרק המיסו. הראשון, לא גדול במיוחד; השני במינון שהספיק לחלוקה לשני אנשים וחבר לסלט כצמד פתיחי צהריים מספק בגודלו. בסלט היו אצות וואקמה, צנונית, מלפפון, בצל ורוטב וואפו שהגיע בנפרד. במרק, על בסיס ציר מיסו, אצות ווקאמה, טופו ובצל ירוק. כל רכיבי הסלט היו טריים. ציר המיסו במרק היה מעודן ומאוזן דיו. בצירוף התוספים הרעננים בתוכו הוא סיפק בהחלט את הסחורה.
עברנו לסושי. היו לנו קונוס אחד ושלושה רולים. רק בדיעבד נוכחתי, באתר של אונמי, שאת קונוס הסאקה מיקס מומלץ שלא להזמין במשלוח, כנראה בשל שמן הצ'ילי בתוכו. מפאת המרחק הקצר בין רחוב הארבעה ליעד ההזמנה, הקונוס ניצל. שמן הצ'ילי לא הספיק להרטיב את האצה. ביחד עם הסלמון הקצוץ, המעורבב בביצי סלמון, הבצל הירוק וחרפרפות הצ'ילי, זה היה קונוס חמוד ביותר.
בשלושת הרולים האחרים בלטו טריות ורעננות חומרי הגלם. הבס בסוזוקי רול, שלווה באבוקדו ובצל ירוק ונעטף אצה; השרימפס, שנעשו היטב בטמפורה, והגיעו עם סלמון סקין ואבוקדו באבי סאקה קאווה רול; והסלמון, בצירוף סלמון סקין, אבוקדו ומלפפון, בסאקמורי רול. ביחד היה זה טריו רולים עשוי ללא דופי, שכאמור אולי לא מספק עניין רב עם חומרי גלם חריגים, אבל טעים וראוי גם על פי קני מידה מחמירים.
קומבינציית השינג'וקו, הכוללת שני רולים ומרק מיסו במינון נדיב ב-54 שקלים לאחר הנחה, מתייצבת ללא ספק במקום גבוה מאד בטבלת התמורה לכסף בעידן הקורונה. לא בטוח שתמצאו שילוב איכות ומאסה כזו בכסף הזה. היא מומלצת בחום הן על תקן דיל נשנוש חמוד מאין כמותו ולא מחייב לסועד יחיד והן כחלק מארוחה מורכבת יותר לחלוקה.
עכשיו היינו מוכנים לראמן. היו בו ציר עוף, המון אטריות ראמן, נתחי פרגית דקים, נבטים, פטריית אוזן, ביצה מחולקת לשניים ובצל ירוק. גם זו הייתה מנה גדולה מאד, שיכולה בצירוף פתיח קט או רול אחד, לסגור בקלות ארוחה מלאה לאדם רעב. המרק היה טוב בהחלט מסוגו. הציר היה תקיף משהו, מגובש ומאוזן. היו בו עומק וגם עושר בלי שיהיה שמנוני מידי, כמו שצירי ראמן נוטים פעמים רבות להיות. האטריות לא בושלו יתר על המידה, העוף הצליח שלא להיות מכובס והביצה שמרה על מצב חצי נא. זללנו מבלי להותיר דבר. עוד מעט, שיתחיל יוני ויהיה חם, ראמן יהיה עסק מעט מאתגר. כרגע, כשעדיין נעים, ראמן טוב הוא עונג אמיתי.
200 שקלים כולל דמי משלוח קנו לנו בצהרי היום ארוחה יפנית ראויה בהחלט. זו אולי לא הייתה ארוחה מתוחכמת או אקזוטית, אבל היא הייתה מהנה. חומרי הגלם כולם התגלו כטריים והביצוע כמוקפד ורהוט. ניכר גם כי אונמי מיומנים במלאכת המשלוחים. אם בא לכם להיזכר באוכל יפני שלא עבר השטחה ורידוד מהסוג המבאס, שגם מתומחר בהגינות רבה בימים אלו, אונמי זו אחלה אופציה.
אונמי - משלוחים
