סטארבאקס, שנואת נפשם של מתנגדי הגלובליזציה העולמית, עדיין מתאוששת מהסטירה שקיבלה בארץ הקודש. הרעש התקשורתי העצום שליווה את עלייתה לארץ, נעלם והתפוגג ע"י השקט המביך שליווה את בעיטתה החוצה מכאן. ככל הנראה, במקום לבזבז עוד כסף, החליטו בסטארבאקס להשקיע בשוק שאליו טרם השיגו דריסת רגל- שוק האלכוהול. וכך לפני מספר חודשים החלה סטארבאקס לשתף פעולה עם חברת ג'ים בים, יצרנית הבורבון הנמכר בעולם והבעלים של עוד מותגים אלכוהוליים רבים ומוכרים, כשהמטרה היא לייצר משקה אלכוהולי לתפארת סטארבאקס העולמית.
לאחר נסיונות רבים, הוליד שיתוף הפעולה מותג חדש ומעניין: "סטארבאקס קופי ליקר" (Starbucks Coffee Liqueur), ליקר קפה המיוצר ע"י שילוב פולי הקפה של סטארבאקס והאלכוהול של ג'ים בים. עם 20% אלכוהול בנפח ובקבוק שחור ויפהפה, שווק הליקר החדש בתחילת שנת 2005 ב- 35 אזורים בארה"ב, ואט- אט התפשט לשאר הסניפים של המפלצת הסטארבאקסית. המטרה היתה ברורה: לנסות ולקחת נתח בשוק ליקרי הקפה והשוקולד האמריקאי הפורח, כשמתחרים קשים כמו קלואה וגודייבה עומדים בראש הרשימה. עם הזמן תפס הסטארבאקס קופי ליקר מקום של כבוד בקרב שתייני הליקרים הקלים, בעיקר בזכות העובדה שהוא תומחר במחיר זול בכ- 10$ מהמתחרים, ובנוסף המכירה נעשתה בעיקר בבתי הקפה של החברה עצמה. הצלחה מסחררת בהתחשב בעובדה שמדובר בליקר חדש וטרי. מקום שלישי בשוק ליקרי הקפה ונתח שוק של 11% הוכיחו שהמותג החדש תפס, ובגדול.
לפני כמה חודשים, כשנה לאחר הוצאת הליקר הבכור, הוציאה סטארבאקס את המותג האלכוהולי השני שלה: Starbucks Cream Liqueur"", וריאציה חלבית של ליקר הקפה המקורי. תהליך הייצור זהה לכל ליקר שמנת אחר, 20% אלכוהול ובקבוק זהה בצורתו לליקר הרגיל, אך הצבע בהיר. הקרים ליקר אמור להתחרות בבייליס, האייריש קרים האלמותי, ובכל שאר ליקרי השמנת המציפים את שוק הליקרים האמריקאי. הוא נמכר בבתי הקפה של החברה, בברים, וכבר הומצאו עבורו מתכונים מיוחדים להכנת קוקטיילי קפה לקהל הלקוחות היאפי-וונאבי של סטארבאקס. פראפוצ'ינו, אייס-קפה ועוד מיני משקאות הקפה של החברה מקבלים טוויסט אלכוהולי קליל בשילוב הקרים ליקר. טעים? לא בהכרח, אך לאמריקאים, כמו האמריקאים, זה לא באמת משנה.
האם ניתן לציין את 2007 כשנה שבה החל האייריש קרים בכלל והבייליס בפרט לאבד מזוהרו? האם סטארבאקס עומדים להשתלט גם על הדרינק הפרטי בבר השכונתי? אפשר לנשום ולהירגע, הבשורה לא תבוא ממחוזות הקפאין של סיאטל, בעיקר בגלל האנטגוניזם הגדול שרוכש כל יושב בר ממוצע לתאגיד הגדול. בתוך כוס הפלסטיק עם הקשית, הקרח המרוסק והחלב הרזה זה אולי מסתדר, אך הדרך לזרועותיו החסונות של הברמן תעבור דרך הבר הראשון שסטארבאקס יפתחו. לנו נותר רק לקוות שהארוע הזה, כמו מלחמת העולם ה- III, לא יגיע בימינו.