להיזהר כמו מאש

כל נעורי עברו בהתמכרות קשה לניגוב חומוס. חבל שרק עכשיו גילו לי ש- 80% ממנו היה שומן תעשייתי. אבל את הנעשה, כפי הנראה כבר אין להשיב. בכל פעם שהייתי משטח את החומוס בצלחת עם כף ומפשיר את הפיתה על להבת הגז, הייתה מזנקת אימי בזעקות שבר ש"שרוף זה מסרטן". אין לי מושג מהיכן היא שאבה את המידע הזה עוד בטרם נערכו מחקרים מדעיים בנושא, אבל אני שוקל מזה מספר שנים להפנות אליה את הקהילה המדעית שתמשיך להאזין לה מקדימה את זמנה.

שנים לאחר מכן גוללה באוזני א' את עיקרי הדיאטה החדשה שלה. המניפסט הדיאטטי כלל סעיף שהמליץ לאכול אוכל שרוף, שהרי על פי היגיון פשוט, באוכל שרוף נשרפות גם הקלוריות. כשהטפתי לה על הסכנות המסרטנות באוכל שרוף, וגם בישרתי לה שהויטמינים באוכל נשרפים על הדרך, היא תלתה בי מבט אטום ואמרה: "לפחות אני אמות רזה". אני לא דואג לה, או כמו שאומרת אמא על כמה מחברותיה הטובות: "היא עוד תקבור את כולנו".

מה עושה השרוף החביב הזה לאוכל שלנו? למה קיימות קבוצות אוכלוסייה גדולות עם משיכה לחרוך? ולמה למנוע מהם את התענוג עם איומי סרטן? אולי כווריאציה על דבריה של א', לקבוצה גדולה לא אכפת למות רזים ומרוצים מהטעם החרוך, שהרי הוא מעניק כל כך הרבה לאוכל. נכון שישנם מעט אנשים שאוהבים לכרסם טוסט שהפך לאוד מעשן, אבל יש עוד פחות אנשים שמוכנים לוותר על הטעם הקרמלי שמעניק תהליך החריכה החיצוני לפרוסת אנטרקוט בזמן שהאש "סוגרת" אותה. ככה זה תמיד, שני צדדים לסטייק: בלי אש יש אוכל נא (שזה לא בהכרח רע) וקצת פחות עתיר בטעמים, ועם יותר מידי אש יש רדיקלים חופשיים בגוף, שמחפשים בטירופם איך לקצר לנו את החיים.

באגודה למלחמה בסרטן למשל, ממליצים באופן שאינו משתמע לשתי פנים להפחית בצריכת מזונות העשויים על גחלים (מנגל). "אם מכינים מזון בדרך זו", מסבירים באגודה, "מומלץ להכינו רק שהגחלים כבר האפירו, ולא בתוך להבות האש (יש להשגיח שהאש לא תתלקח שוב). חשוב לא לשרוף את המזון כי בתהליך השריפה עלולים להיווצר חומרים מזיקים (כמו בנזופירן – חומר מסרטן)".

הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שאתם מזמינים את הבשר שלכם Well Done. כך למשל, בדק בקור רוח ד"ר אנג'לו די-מרזו מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, את אחד מהמרכיבים המזיקים שנוצר בצליית הבשר וחריכתו. החומר בשם PhIP, הוגש לעכברים מעורבב במזונם במשך שמונה שבועות רצופים. אחרי ארבעה שבועות נמצא כי כל עכברי המעבדה פיתחו מוטציות גנטיות בבלוטות הערמונית, שמעתם טוב, כל העכברים!

אז מה בכל זאת עושים? ראשית מאזנים מינונים, כידוע, זה הכול עניין של מינון. מי שאוכל בממוצע כל יום 85 גרם של בשר אדום עשוי Well Done, סיכויו ללקות בסרטן המעי הגס בהשוואה לאוכלי בשר בכמות של 14 גרם ליום, כפול. אצל נשים בגיל הבלות למשל, זה בא לידי ביטוי בסיכוי כפול ללקות בסרטן אצל אלה שטורפות 85 גרם ליום בשר אדום לעומת אלו האוכלות 28 גרם או פחות. (מתוך נתוני האגודה למלחמה בסרטן)

עוד עצה שכדאי לנקוט בה גם בשביל הטעם, היא להשרות את הבשרים במרינדה, שקצת מונעת את תהליך השריפה. אבל חשוב מכל, פשוט לא כדאי לאכול בשר עשוי היטב, בדרך כלל בשר עשוי מדיום הוא הרבה יותר עסיסי וטעים. וכן, תרחיקו גם את הפיתות האלה מהגז, גם ככה החומוס התעשייתי הזה יכול להרוג אתכם בשקט.