קשה לחשוב על מקומות מוצלחים יותר מאשר מסעדת מנטה ריי לאכול בהם ארוחת בוקר בתל אביב. המיקום הנפלא של המסעדה על רצועת החול של חוף עלמה, מרחק יריקה מהים, הופך אותה תמיד למשובבת עיניים ונפש. אי אפשר פשוט להתעלם מהנוכחות של הים, שממציא את עצמו מחדש במשך כל השנה, כשהוא שואג או לוחש לך מתחת ללשון. קשה גם להתעלם מהאוכל שמוגש כבר שנים במנטה ריי, אוכל שמצליח לרוב לגנוב את ההצגה אפילו מהים עצמו.
כשיש לך מוסד קולינארי מפואר ובא בשנים, המנוהל בצורה קפדנית ומקצועית ומתהדר באחת התפאורות הנאות שניתן להציג, אין פלא שכבר כמעט לא כותבים עליך ביקורות אוכל. הרי קשה לנגח את הקונצנזוס הזה, שמתהדר בקבלות בשטח כבר קרוב לעשור ועוד מגיש ארוחת בוקר במחיר שמתחרה עם כל בית קפה אחר בעיר - 33 ¤ בממוצע. כמובן שאי אפשר לשבת על המרפסת המשקיפה לים ולא להזמין תוספת של שמפניה עם ליצ'י ועוד תוספות, מה שמקפיץ את מחירה של ארוחה זוגית אל מחוזות ה- 160 שקלים בקלות.
אבל איך תשב מול הים ולא תפנק את עצמך כראוי אחת לכמה חודשים. לאכול במנטה ריי ארוחת בוקר, זה כמו לקחת חצי יום חופש פתאומי, מאוורר את הנשמה ומנוצל בקפידה.
אולי הקולות ששמעת לאחרונה צודקים
ועם ציפיות והתרוממות רוח שכזו, מה אתה אמור לעשות כשמגישים לך קפה דלוח של בוקר בטמפרטורה פושרת ובלתי חוקית בעליל? לסלוח כמובן, הרי זה יכול לקרות לכל אחד, ואתה לא תיתן לזה להרוס לך את חווית "חצי היום חופש". אבל מה קורה כשזה קורה פעמיים? גם בתחילת הארוחה וגם בסופה, מה אז תחשוב?
אולי תחשוב שהקולות ששמעת לאחרונה על מנטה ריי צודקים. אולי משהו בכל זאת מתחיל לחרוק במכונה המשומנת הזו. כי אם בקפה דעכה השלהבת, מה יאמרו האומלטים?
אז זהו, שגם האומלטים דיברו בשפה רפה. אולי פשוט עשיתי טעות ולא הייתי צריך להזמין את האומלט עם האספרגוס, הפרשוטו והטרגון. האספרגוס שנחבא בקציפה האוורירית המתקראת חביתה, היה מובחר בדיוק כמו החביתה עצמה, אבל את הקומפלימנטים לשף הרס הפרשוטו בגדול. הוא היה סיבי, והחום בחביתה הפך אותו לצמיגי. התחושה והטעם היו דומים במעט ללעיסת כדורי גומי.
מעבר לאומלט הלא מוצלח, חייבים להודות שסלסלת הלחמים שמוגשת לשולחן הייתה משובחת וטרייה. הממרחים המוגשים הם די סטנדרטיים: חמאה, טחינה ירוקה וטעימה, גבינת שמנת וריבה. בנוסף, מוגש עם האומלט גם סלט ירוק בו הייתה נוכחות דומיננטית, או כמעט טוטאלית של מלפפון קצוץ דק. איכשהו, כמעט ולא הופיעו בסלט שאר ירקות בסיסיים ועם כל הכבוד שיש למלפפון, זה נראה כמו טריק של הוזלת עלויות מזון וחבל שכך. כי כמעט ונהרס לי "חצי יום החופש", רק צבע הטורקיז של הים ניחם אותי בגווניו.
מאנטה ריי, בין הדולפינריום ובית האצ"ל, ת"א. 03-5174773.