במגרש של הגדולים

הנה לכם תהליך למידה ארוך - שמונה שנים פועל הדיינר בורגוס בהרצליה ובנתניה, שמונה שנים ארוכות שבמהלכן שכללו שם את אומנות הכנת הקציצה לדרגת מקצוענות. כי זה לא כזה פשוט להכין קציצת המבורגר טובה וגם להתפרנס ממנה. צריך לדעת לאזן היטב בין המחיר, לחומרים ולתוצר הסופי.

בסופו של התהליך ולאחר שני סניפים בערי הלוויין של גוש דן, הקימו אנשי בורגוס את הסניף התל אביבי הראשון כהכרזה שאומרת: "מהיום אנחנו רשת". וברשת, משתנים כללי המשחק. כבר צריך לדבר על שפה אחידה, על תפריט אחיד ועל רמה אחידה, ואבן המבחן הגדולה היא כמובן תל אביב. מה יגידו פקעיות הטעם המלומדות והאנינות של אנשי העיר.

אז נראה שבבורגוס לא מתרגשים מהתל אביבים, הרי הם יודעים שם שיש להם מוצר טוב כבר 8 שנים. אבל אולי הם בכל זאת מעט חוששים? אולי זו הסיבה שהסניף התל אביבי בחר להתמקם ברחוב יגאל אלון, אבל במרחק בטוח מטבורה של העיר.

זה בסדר גמור, ואתם יודעים למה? כי אם אנשים באים לאכול אצלך במיוחד בקצה המזרחי של העיר, על גבול גבעתיים ממש, זה אומר שאתה בשוונג. וכשאנחנו היינו שם אתמול בערב, ישבנו עם לא מעט אנשים שבאו במיוחד לאכול בבורגוס.

המנה הראשונה שבחרנו לטעום, בורגוס רינגס (23 ¤) הלא הן טבעות הבצל המסורתיות, הייתה פשוטה טעימה וענקית. ברור שאת הטבעות האלה מכינים במקום. ניכר בהן ובאיולי שהוגש איתן, שבבורגוס מבינים שהאמת נמצאת בפרטים הקטנים. באותה נשימה, חבל שלא לוקחים את ההבנה הזאת עד הסוף.

אבל לפני שאני מגיע להמשכם של הפרטים הקטנים, יש גם מילה טובה על תפריט המשקאות שלא הוזנח כמו אצל מזללות המבורגר ותיקות ושאננות אחרות בעיר. בבורגוס יש היצע יין טוב ונכון שנבנה בכדי להחמיא לאוכל, יש תפריט דרינקים מורחב ויש תפריט קוקטיילים בו כל אחד יכול למצוא את עצמו. לדעתי זה חשוב ביותר, לא כולם רוצים את ההמבורגר שלהם עם בירה סתמית.

ואם כבר הגענו להמבורגר, אז בבורגוס הקציצה היא מהסוג המבורך והמשובח. הבשר, וזה לא סוד, הוא בשר בקר מיובא מברזיל שנרכש אצל טיב טעם, אותו כנ"ל לגבי בשר הטלה.

ההמבורגר שאכלתי נקרא אמנם המבורגר טלה (220 גרם – 35 ¤), אבל רק 30 אחוז ממנו שייכים לחיה הפועה, 70 האחוז הנותרים הם בקר. אז למה זה ככה? כי לטלה יש טעם סופר דומיננטי שפשוט לא הולך טוב בהמבורגר, אלא אם כן מערבבים אותו עם בקר. המינונים משחקים כאן משחק מרכזי ובבורגוס הגיעו למינון הנכון. זה נותן המבורגר עם קיק של טעם, אבל שלא משתלט לך על המנה. ברכותי על התמהיל.

גם ההמבורגר הצמחוני שהוא על טהרת הסויה עם פטריות ובצל (35 ¤), היה הפתעה נעימה. כל מי שחובב את הז'אנר הזה יודע עד כמה קשה לאתר המבורגר צמחוני טוב, בבורגוס הוא היה מצוין.

אז איפה האוכל מועד בבורגוס? בקטנות. במלפפונים החמוצים שהם לא תוצרת בית, בקטשופ שהיה יכול להיות הרבה יותר ביתי וחינני, בתוספות בדמות הצ'יפס האנמי שדורשות קצת יותר מאמץ, ובמוזיקה שהייתה יכולה להחליף כיוון מלייט האוס מעצבן למשהו יותר מוחלט.

הנה השורה התחתונה: טעים, מקצועי, ומתומחר היטב. בסך הכול יצאנו מרוצים. העיצוב החללי של עודד גרינברג שבה את ליבנו עם נורות הענק הצהובות, השפה המותגית של בורגוס מדברת בניב הנכון ושומרת על קו אחד דרך העיצוב והתפריט, וההמבורגרים הם משב רוח מרענן בתל אביב למודת הקציצות העייפות של מקומות שלא נזכיר אותם כאן, אבל עוד נגיע לבקר בהם כשהשעה תהיה יפה.

יגאל אלון, 96 ת"א, 03-5638822. א'-שבת 12:00-3:00