יש משהו שאני אוהב בעין הוד. היא לא רחוקה מידי ומתאימה בדיוק לטיול שבת. 45 דקות על כביש החוף, אם הוא פנוי ואתה משייט במכונית בין הרים ירוקים. יצאנו לבדוק את מסעדת דוניה רוסה בעין הוד, מסעדה ארגנטינאית ששוכנת במבנה אבן עתיק שהיה שייך במקור לעין ח'וד, הכפר הערבי שתושביו נטשו אותו במלחמת העצמאות ועל חורבותיו הוקם כפר האמנים.
המסעדה מורכבת משלושה חללים: שני חדרים בתוך המסעדה עצמה, ומרפסת מקורה בחוץ. על אולם הכניסה השתלט שבט חוגגים עליז ואנחנו התמקמנו בחדר הביניים נהנים מהמזגן. הכסא שלי צפה אל דיוקן גדול בצבעי שמן של סבתא חביבה שהתגלתה לאחר מכן כדוניה רוסה בכבודה ובעצמה. בעלת חווה בארגנטינה שעלתה ארצה והיום היא בת 86. סבתם של אורי ודורי, בעלי המקום.
פירות ים במסעדה ארגנטינאית?
מייד כשהתיישבנו הוגשו לנו התפריטים ולאחר מכן ללא שאלות נוספות הוגשו גם טפנד זיתים ואנשובי וטפנד עגבניות מיובשות ביחד עם לחם הבית. ממרח הזיתים והאנשובי היה מלוח וטעים. ואילו ממרח העגבניות המיובשות היה מלוח בדיוק כמו חברו וחבל. כי לעגבניות מיובשות יש טעם דומיננטי משלהן שלא ראוי לקבור תחת מליחות.
עברנו למנות הפתיחה. למרות תשוקתי לנקניקיית צ'וריסוס עסיסית ויתרתי עליה, מתוך מחשבה שנקניקיה טובה יכולה לגמור לי את הארוחה כאן ועכשיו עוד לפני שהגעתי לעיקרית. במקומה הזמנו שרימפסים ברוטב שום וודקה ויין (42¤) , הופתענו לגלות פירות ים בתפריט של מסעדה ארגנטינאית, כי המסעדות שאנחנו מכירים מהעדה הזאת מתמקדות רק בבשרים. אבל היי, בארגנטינה יש מספיק חופים כדי שפירות ים יקבלו אישור כניסה לתפריט. השרימפס היו עסיסיים והגיעו בכמות יפה למנת פתיחה. הרוטב היה ליווי נאות ולא כיסה על טעמם.
המשכנו עם סלט פיטריות שמפיניון מוקפץ עם עגבניות וגבינת פטה על מצע עלים ירוקים (38 ¤) שהיה נחמד מאוד, לא יבש מידי ויכול לשמש כמנה נחמדה אם אתה מגיע לשם, שומו שמיים, עם סועד צמחוני.
גולת הכותרת של מנות הפתיחה הגיעה מייד לאחר מכן, פרוסות שקדי בקר שנעשו על הגריל (40 ¤). הן היו רכות, נימוחות בפה, עסיסיות כל כך, עד שכל הפה התמלא בטעמים של בשר איכותי. בשלב זה, הייתי מוכן לוותר כבר על נתחי הבשר של העיקריות ורק להזמין עוד ועוד מהנשנוש המלכותי הזה. מבטים מהשולחן הבהירו לי שסלטים ופרוסות קטנות של שקדי עגל זה נחמד מאוד, אבל לא לשם כך עלינו על כביש החוף מלכתחילה.
גריל פחמים, על שום מה?
ואכן עברנו לעיקריות. לשולחן הגיע גריל פחמים קטן. על הגריל היו מונחים שני נתחים יפים של בשר: סטיק לבן (52¤) ונתח של אנטרקוט (72¤). ניסיתי לתהות על קנקנו של ה"מיני גריל" הזה, האם אני יכול לקחת לי הפסקת עיכול קטנה והנתח ישמר לו חם? האם זה לא יוביל אותו לדרגת 'עשוי היטב'? הבשר הובל ברוב כבוד אל הצלחת לפני שהספקתי לנתח את השאלה עד תומה.
הסטייק הלבן היה עסיסי וטוב ורוטב הצ'ימיצ'ורי שהוגש שידרג אותו אף יותר.
נתח האנטרקוט שעל פי התפריט הובא למסעדה מארגנטינה היה רך ונקודות השומן הקנו לו מיצים טעימים שזלגו להם במורד הגרון. לא רצינו להעמיס על טעם הבשר יותר מידי ולכן ויתרנו על הצ'ימיצ'ורי.
לסיום, הזמנו "צ'חה". מאפה מרנג עם הפתעת אפרסק בפנים, כך על פי התפריט (26¤) את ההפתעה לא מצאנו, והמרנג היה נחמד מאוד אבל זהו רק מרנג ומזה קשה לי להתלהב יתר על המידה. דגמנו גם 'קרמה לה בננה' (22¤) שכבות בננה ופירורים עם ריבת חלב שהוגש חם. מדובר בפינוק אמיתי חם ומתוק שהשכיח את חווית המרנג המוזרה.
דוניה רוסה כפר האמנים עין הוד
טלפון 04-9543777